27/05/2009 כתיבת תגובה
בהמשך ל-1, הנה התגובה של האופוזיציה הימני. הפעם, בניגוד מוחלט למקובל בישראל, האופוזיציה לא בוחרת אוטומטית ב"ההפך מהקואליציה", אלא חושבת על תגובה מקורית משלה.
(ניגוד מעניין נוסף הוא שבזמן שממשלת הימין בישראל מגדילה את כוחו של ראש הממשלה על חשבון הכנסת באופן אבסורדי, ממשלת (הצללים) הימנית בבריטניה דווקא רוצה להגדיל את כוחו של הפרלמנט על חשבון הממשלה ומי שעומד בראשה)
20/05/2009 כתיבת תגובה
במסגרת נסיון התקפה של השימוש במילה "מדיה" ביחיד (במקום מדיום) כותב שחר:
כידוע, בלטינית להפוך יחיד לרבים הופעים את הסיומת UM ל A. למשל, דטה זה הריבוי של דטום. מדיה זה הריבוי של מדיום, אג'נדה זה הריבוי של אג'נדום, בקטריה זה הריבוי של בקטריום, קוונטה זה הריבוי של קוואנטום וכך הלאה (בפעם הבאה שמישהו מדבר איתכם על בקטריות או אג'נדות, או, לחלופין, מתייחס לאג'נדה או בקטריה כאל יחיד, תרביצו לו בשם שחר). לעברית המילים האלה הגיעו מהאנגלית. האנגלית, כידוע, היא שפה גמישה בהרבה מהעברית, ולמרות המקור הלטיני שלהם, באנגלית התקבע השימוש שלהם גם כיחיד וגם ברבים (ובאנגלית, ברגע ששימוש מתקבע אז הוא נכון). בגלל שהעברית ירשה את המילים האלה מאנגלית, ובגלל שבאנגלית שניהם נכונים, הגיוני לבחור את המילה שמתאימה לצורה העברית. מדיה, אג'נדה, בקטריה, לכולן יש מבנה של יחידה בעיברית, ומכאן קל להפוך אותם לרבים (מדיות, אג'נדות, בקטריות… ) ולכן, זה נכון לגמרי להשתמש במילה מדיה כאל יחיד. בניגוד למה שנדמה, האקדמיה כאן לא "נכנעה לגחמה ועיוות לשוני שהגיע מלמטה" (וזה, אגב, חבל. ראוי שהאקדמיה באמת תתחיל לקבל את שינויים בשפה שמגיעים מלמטה, אבל זה במקום אחר). להפך, ההחלטה הזאת של האקדמיה אופיינית לכל ההחלטות ההיסטוריות שלה, עיברית היא שפה בעלת מבנה מובהק, ושפות שנקלטות בעיברית משפות לא שמיות מקבלות את הריבוי העיברי (פסנתר-פסנתרים, פנצ'ר -פנצ'רים, סנדל-סנדלים, מדיה- מדיות, מדיום-מדיומים…).
אבל, דווקא מכניקת הקוונטים זה סיפור קצת יותר מעניין. ב-1900 גילה פיזיקאי בשם מקס פלאנק,הסבר אפשרי לבעייה שהטרידה פיזיקאים בזמנו.בשביל להגיע לפתרון שלו הוא היה צריך להניח שהאנרגיה שנפלטת מהגוף השחור היא בדידה, בזמן שעד אז היא נחשבה לרציפה. קוונטה בלאטינית זה כמות או כמה (ממנה באה המילה האנגלית quantity) בדרך כלל כמות של אנרגיה היא גודל רציף (1.35 ליטר, 4.32 ג'אול… ) בגלל זה אין הגיון בלהפוך את המילה ליחיד (בעברית זה ביחיד מראש), נבחר השם מכניקת הקוואנטום (=יחיד של קוונטה). זה השם באנגלית, בגרמנית, בדנית ובכל שאר השפות בהן פותחה מכניקת הקוונטים. כאן דווקא בעיברית אי אפשר להשתמש בשם הלועזי, עברית לא אוהבת את הסיומת "UM", היא נשמעת כמו סיומת לא חוקית של שורש עברי. ובגלל זה שונה השם למכניקת הקוונטים (שזה, בעצם, ריבוי של קוונטה, שזה, בעצם ריבוי של קוואנטום, וריבוי, להבדיל משלילה, לא סותר את עצמו).כדאי לזכור שהחלק החשוב בשם האנגלי הוא דווקא היחוד להבדיל מהריבוי, ודווקא אותו איבדנו פעמיים. אבל, בעצם, זה לא ממש חשוב. הרי כשאנחנו שומעים מישהו אומר "מכניקת הקוונטים" אנחנו יודעים למה הוא התכוון. (ואותו הדבר עם מי שמדבר על מדיה חברתית).
14/05/2009 תגובה אחת
טוב, הרבה זמן אני מנסה להבין למה ברק הצטרף לממשלת האחדות הלאומית. לכאורה, אין לברק מה להרוויח, הרי די ברור שמאד קשה להבחר לראשות הממשלה כשמולך עומדים ראש ממשלה מכהן (נתניהו) וראש אופוזיציה (ליבני), וברור שברגע שברק בחר להצטרף הוא נתן לליבני את ראשות האופוזיציה. לא נראה לי שביר שברק כל כך רוצה להיות שר ביטחון, הרי הוא מייעד את עצמו לראשות הממשלה לא מאתמול והוא כבר היה שר ביטחון מספיק זמן.אני חושב שיש לי תשובה די יפה (=אולי לא נכונה, אבל לפחות עקבית):
אחד הדברים שמאפיינים את ברק כפוליטיקאי הוא שהוא תמיד "משחק שח" מול היריבים שלו. ז"א הוא תמיד מניח שכל העובדות ידועות לכל השחקנים (להבדיל, למשל, ממשחק פוקר), שכל השחקנים יבחרו באפשרות הרציונלית ביותר (להבדיל, למשל, ממשחק כדורגל) ושאפשר לדעת מה עתיד להתרחש (להבדיל, למשל, משש-בש). מספרים עליו שכמפקד צעיר הוא פעל לאורו של סון דזה. כראש ממשלה הוא הקים קואליציה מוזרה עם ש"ס, המפד"ל, דוד לוי ונתן שרנסקי (מתוך ההנחה שכשחקנים רציונלים הם יעדיפו להשפיע מבפנים). גם השיחות עם סוריה והפלשתינאים יצאו מאותה הנחה בדיוק (הם שחקנים רציונלים, ולכן הם יקבלו את הסכםן שאני אציע להם, בגלל שהם מבינים שאף אחד לא יתן להם הסכם טוב יותר, ואין להם מה להפסיד). גם היציאה מלבנוןהניחה שהלבנונים יפעלו בהתאם לאינטרסים הגלויים שלהם (דבר שכידוע לא קרה). את הבחירות ברק הקדים מתוך הנחה שהישראלים יבחרו באופן רציונלי (הרי גם אז היה ברור לכל מי שעיניו בראשו שבחירה בשרון איננה בחירה רציונלית בשום קנה מידה). ההצטרפות שלו לממשלת אולמרט, ופירוק הממשלה נבע מאותן הנחות בדיוק. ושוב ושוב המציאות מוכיחה לנו שהיא לא לוח שח. דווקא שחקנים שמניחים ששאר השחקנים הם פחות רציונלים (כמו שנתניהו פועל), שהם לא יודעים את כל העובדות הרלוונטיות (כמו שליבני פועלת) או שלמזל יש תפקיד חשוב (שזה ללא ספק אחד המוטיבים הבולטים בדרך הפעולה של שרון ואולמרט) עקפו אותו פעם אחרי פעם.
בהנחה שזה נכון, הנה ניתוח אפשרי: המצב המדיני כרגע די ברור לכולם. אין כרגע אף מנהיג פלשתינאי שיכול לחתום על הסכם שלום שכולל שתי מדינות לשני עמים ולהשאר בחיים. גם אם ראש הממשלה היה אורי אבנרי או דב חנין. מצד שני, יש עכשיו נשיא דמוקרטי בבית הלבן, ועוד ליברל קיצוני (שלא לומר סוציאליסט), כזה שלא יתן לפלשתינאים והישראלים שלא לדבר זה עם זה. לכן, אעם נתניהו הוא ראש ממשלה רציונלי, הוא הולך לדבר עם הפלשתינאים ומציע להם הצעות דומות לאלה שהציע להם ברק בזמנו. הוא יודע שהם לא יקבלו אותן (ולכן לא צריכה להיות לו בעיה להציע אותן, זה סתם הצגה לאובאמה) והימין יודע את זה גם כן, ולכן לא יפיל את הממשלה של נתניהו.מבחינה כלכלית, אי אפשר באמת להגדיל מיסים, כבר עכשיו נטל המס גבוה מידי, והחוב הלאומי הוא כמעט בלתי נתפס. מבחינת יחסי דתיים-חילוניים, יש להניח שהדתיים יהיו מרוצים עם נתניהו ישמור על הסטטוס קוו, קשה להאמין שהם ינסו להעביר חוקים חדשים ולהפיל את ממשלת נתניהו כשהם לא יעברו. מבחינת ההתנחלויות, נתניהו בוודאי לא יפרק אף התנחלות, אולי הוא יעשה כמה הצגות לאובאמה, אבל זה הצגות והימין (שהוא, כזכור בכל מה שנוגע לניתוח הזה, שחקן רציונלי לחלוטין) לא יפיל את הממשלה.לכן, לכאורה, אין לנתניהו שום סיבה שלא להקים ממשלת ימין צרה ויציבה (שלוש שנים, כמו ממשלת נתניהו הקודמת, זה יציב בפוליטיקה הישראלית) .
אבל, למרות זאת, נתניהו התעקש להוסיף את ברק או ליבני לממשלה, וליבני התעקשה שלא להצטרף. בהנחה ששניהם שחקנים רציונלים, ברור שיש להם סיבה אחרת, ונקודת השבר הפוטנציאלית האחרונה שנשארה היא יחסי ישראל-סוריה. כזכור נתניהו הציע לאסאד האב את הגולן תמורת שלום. יש להניח שלאובאמה ימאס בשלב מסויים מההצגות של הישראלים והפלשתינאים, ואם הוא ישאר חזק כמו שהוא עכשיו, הוא ינסה להשיג השג אחר במזרח התיכון. גם אסאד הבן כבר בוגר יותר משהיה, ואולי ירצה להתקרב למערב (כזכור, בניתוח הזה גם הוא שחקן רציונלי, ובטח לא כיף גדול בין נסראללה לחבר'ה מאיראן). הימין, כמובן, ינסה להפיל את הממשלה ברגע שמהלך יסתמן, ומזה נתניהו (שוב השחקן הרציונלי) חושש. ליבני מניחה שאז הכנסת לא תפזר את עצמה, והיא תוכל להתמנות לראשות הממשלה (עם ממשלת עבודה-ליכוד-קדימה-מר"צ-ש"ס ותמיכה מבחוץ של הערבים).
בהנתן הניתוח הזה, השארות של ברק באופוזיציה היא דווקא הפסד בכל תסריט אפשרי, בזמן שהצטרפות לממשלה והפיכתה לממשלת שלום (בזמן שליבני תומכת מבחוץ) היא ניצחון גם פוליטי וגם אידיאולוגי (אני מניח שברק בכל זאת מעוניין בשלום עם סוריה).כמובן שגם אם ההסבר שלי נכון, ברק שוב ימצא את עצמו עם מגדל מתפרק באוויר… וחבל. אני מקווה שלפחות יצא מזה שלום עם סוריה.
11/05/2009 כתיבת תגובה
אם איזה היסטוריון בעתיד ירצה לתמצת את יחס השלטונות בישראל לאזרחיה, את השילוב של ההתנשאות, הטמטום, האכזריות, האקראיות, האי-הגינות,השקרנות וחוסר ההתחשבות, כל מה שהוא יצטרך זה לתת את הכתבה הזאת.
06/05/2009 כתיבת תגובה
אם שר המשטרה וראש השב"כ (שניהם לשעבר, למזלנו) בישראל מודיע שהוא לא מכיר בהנחת החפות, המשטרה והיועץ המשפטי זורקים את חופש הביטוי לפח, ופקידי משרד התחבורה רוצים למנוע מהולכי רגל לדבר בסלולארי,האם שוטר שרואה אזרח חוצה את הכביש תוך כדי זה שהוא חשוד בזה שהוא מדבר עם (או חמור יותר על קיומו של) קצין בריאות הנפש לא אמור לדרוס אותו?
03/05/2009 תגובה אחת
מתברר שצה"ל החליט לחסוך כסף, ולכן הוא שוקל לתת לחיילים להתחיל את "שבוע העבודה" שלהם חצי יום מאוחר יותר. כמובן שזה לא נעשה במטרה לחסוך במשכורות, החיילים ימשיכו לקבל את אותן משכורות רעב שהם מקבלים היום. זה נעשה בשביל לחסוך את כרטיסי הרכבת בשעת שיא. עם חושבים על זה קצת,חייל "עובד" בממוצע 6 ימים בשבוע (למעשה מדובר על הרבה פחות) ומדובר על הורדה של חצי יום בשבוע או יותר מ-8% מכח העבודה הצה"לי. כח העבודה הזה לא ישוחרר או ינוצל למטרות אחרות, כי גם היום אין לרובו שום מטרה מלבד שמירה על אתוס חובת השירות. וכמה כל זה יחסוך? כרטיס לכיוון אחד מנתניה לתל-אביב עולה 13.5 ש"ח, וכרטיס מוזל עולה 7 ש"ח (זה הקו הכי יקר שיש בו תעריף מוזל) יש להניח שפחות מ5% מהחיילים משתמשים בקווי רכבת בהם יש שירותים מוזלים. ז"א החיסכון לצה"ל (גם אם נתעלם מהנחת קבוצות שהוא בוודאי היה מקבל) הוא של פחות מ-6.5 ש"ח לפחות מ-5% מהחיילים. או במילים אחרות, פחות מ-33 אגורות לחייל לשבועיים, או 66 אגורות לחודש.
נכתוב את זה שוב: 8% מכח העבודה של צה"ל שווה לו פחות מ-66 אגורות בחודש לחייל!
חיוך רציני 