לשפשף את העיניים

"בגלל מחדל מתמשך של משרד הפנים, תעודות הזהות הנוכחיות, אלה שכולנו מחזיקים בכיס או בארנק, הן מיושנות וניתנות לזיוף בקלות. עכשיו החליט משרד הפנים סוף סוף להחליף את תעודות הזהות הישנות בתעודה "חכמה": בכל תעודה יהיה שבב אלקטרוני קטן, עם הנתונים של בעל התעודה, וגם נתונים ביומטריים – כלומר טביעות האצבעות ורישום תווי הפנים." אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח תומך בהפרת זכויותינו… כי כמובן שאין שום בעיה בזה שכל אזרח חייב ללכת עם תעודה מזהה, אין בעיה עם זה שכל שוטר יכול לדרוש מאיתנו לתת לו את התעודה הזאת, אין בעיה שכל שוטר או פקיד יכול לראות את הלאום שלנו, מצבנו המשפחתי, הכתובת שלנו, ההורים שלנו, תאריך הלידה שלנו, ההורים שלנו ובבדיקה קלה בלי אישור שלנו או צו משפטי לגלות גם את כל העבר הצבאי, תעסוקתי, חינוכי, רפואי ופלילי שלנו. לא. להפך! צריך לעשות תעודות יותר מתחכמות, יותר קשות לזיוף, עם יותר פרטים פרטיים שלא צריכים לעניין אף אחד.

אה, כן, יש איזה בעיה קטנה, "האקרים" יפרצו למאגר ויש גם פתרון: "קיימים בישראל מאגרים מצומצמים יותר של טביעות אצבע – לא של כל האזרחים, ואצל גופים שיותר מיומנים בשמירה עליהם. המאגר של הצבא בחלקו כלל איננו ממוחשב. ובכל מקרה – המאגרים האלה מכילים או טביעות אצבע או את תווי הפנים שלנו (כמו במאגר של משרד התחבורה) – ולא את שניהם ביחד" זהו?! זה כל הבעיה? כל מה שצריך זה מאגר מתוחכם יותר? מאגר לא ממוחשב? מאגר מפוצל? ראבאק, למה בכלל צריך את כל המאגר הזה? למה צריך את התעודה הזאת (גם החדשה וגם הישנה)? למה המדינה צריכה את תמונת הפנים שלי? את טביעת האצבע שלי? את המצב המשפחתי שלי? את הכתובת שלי? מה עם הזכות שלי לפרטיות? וזה נציג של האגודה לזכויות האזרח – בשבוע הבא – נציג האגודה לשימור פרחי הבר בישראל ייתן לנו מתכון לסלט רקפות טרי, ויסביר לנו למה בריא יותר לאכול רקפות מכלניות.

השפה כסיבה

טוב, זאת הקדמה קצת ארוכה לפוסט קצר, אבל אני חושב שכדאי להבהיר את החוקים לפני הטענה. כשאנחנו רואים קורלציה חזקה בין שני משתנים שונים אנחנו יכולים להבין את הקשר בשלוש צורות שונות:

1. אין שום גורם סיבתיות בין שני המשתנים והקשר הוא אקראי. (למשל, שודדי ים והתחממות גלובלית)
2. יש סיבה משותפת לשני המשתנים (למשל, מספר לובשי המעילים ומספר נושאי המטריות).
3. אחד המשתנים גורם למשתנה השני (למשל, הירידה בטמפ' גורמת לעליה במספר לובשי המעילים).

יש תופעות מורכבות שאי אפשר באמת למצוא להם גורם אחד ויחיד, ועל אחת כמה וכמה להוכיח שהוא הגורם. מה שאני הולך לעשות למטה זה נסיון לנסח הסבר סיבתי שהוא השערה בלבד. אני מניח שיש קורלציה בין המשתנים, ומביא הסבר אפשרי לקשר סיבתי ביניהם. אדם עצלן פחות היה מביא סימוכין (מה שעדיין לא היה מוכיח את ההשערה, כי כאמור, אי אפשר להוכיח השערות כאלה), אבל בכל זאת, ההשערה נראית לי מספיק מעניינת גם בלי סימוכין.

בהיסטוריה האנושית היו תרבויות בעלות השגים אדירים, ותרבויות בעלות השגים פחותים. זאת תופעה ידועה ויש לה כמה הסברים שונים. ההסבר המתבקש הראשון הוא ההסבר הגנטי, אבל כשבודקים את העובדות מגלים שצאצאי תרבויות שהצליחו להגיע להשגים כשלו בהמשך (הדוגמאות ידועות) הסברים נוספים נתלו באקלים, בדת, בתרבות, בכלכלה, בגישה למשאבים, בנוכחות של אישים בודדים מרשימים ובחשיפה לתרבויות זרות.

הסבר אפשרי אחר שנראה לי סביר הוא שהשפה היא גורם. היום אנחנו יודעים ששפה משנה את המח של מי שמשתמש בה, וששפות שונות משנות את המוח באיזורים שונים, ושיש שפות שקריאה או דיבור בהן מפעיל יותר את המח משפות אחרות, וששימוש כזה גם משנה את מבנה המוח. אפשר לשאול האם שימוש בשפה מסויימת משנה את החברה המשתמשת בשפה? האם הערכים של מי שמשתמש באנגלית שונים מהערכים של מי שמשתמש בצרפתית, לא בגלל חינוך שונה, תרבות שונה או גנים שונים, אלא פשוט בגלל השפה השונה. ולא מדובר רק על ערכים, אפשר לציין גם השגים בתחומים שונים על ידי דוברי שפות מסויימות (כמובן, עם הרבה יוצאים מהכלל). אולי היוונית היא הסיבה שהרומאים (דוברי הלטינית?) לא הצליחו להגיע להשגיהם של היוונים למרות כל היתרונות הכלכליים, פוליטיים ואקלימיים. אולי הצלחתה התרבותית של האימפריה הבריטית לעומת נפילתן של האימפריות ההולנדית והאוסטרו-הונגרית נבע מההבדל בין השפות והדוברים בהן. אולי הנטיה של מדינות דוברות אנגלית לליברליזם ושמרנות לעומת הנטיה של מדינות דוברות צרפתית לסוציאליזם ודתיות נובע מאותה הסיבה.

ולמה זה מעניין… טוב, חוץ מסקרנות אינטלקטואלית, אני חושב שכדאי לבדוק את זה בהקשר הישראלי, ובהקשר לעובדה שלקחנו עם (דובר שפה גרמאנית) עדין ורב השגים והפכנו אותו לעם (דובר שפה שמית) גס, בור וצעקן.

איך להתקדם במערכת הביטחון הישראלית

חגי הדס, פעם מספר 3 במוסד, הגיש לנו בימים האחרונים שיעור חינם של כמה כללי עשה ועל תעשה למי שרוצה להתקדם במערכת הביטחון הישראלית:

1. לעולם אין ללמוד את הפרטים של תפקידך.  מי שלומד את הפרטים עלול להראות לאחראים על הקידם כמי שחשוב בתפקידו הנוכחי, לכן אם ברצונך להתקדם הקפד לא ללמוד את הפרטים, ולהשאיר את לימוד הפרטים לאותם אנשים שלא רוצים להתקדם.
2. הקפד לעסוק ככל יכולתך בתפקיד הבא שלך, התפקיד הנוכחי הוא רק שלב בדרך לתפקיד הבא, ולכן הרבה פחות חשוב.
3. לעולם על תפקפק ביכולת שלך לבצע כל משימה שהיא. זכור, לך אין מגבלות, אין מי שיכול ללמד אותך דבר, אין מי שמוכשר ממך לביצוע משימה כלשהי, אין הכשרה שאתה יכול לעבור שתלמד אותך משהו.
4. הקפד להצמיד את שמך לכל סימן הצלחה – בלי קשר לכמה אתה באמת קשור עליה.
5. הקפד להבדיל את עצמך במכל רמז לכשלון – בלי קשר לכמה אתה אחראי עליו.
6. מגבלות זמן הן מותרות של אנשים שבאמת עושים משהו בזמן שלהם, הזמן שלך מוקדש למילוי תארים בהם אתה לא עושה כלום,לכן לעולם על תוותר על עוד תואר נושא משכורת.
7. על דיווח שלך הוא סיפור, הקפד להוכיח את דמיונך ולהתרחק ככל האפשר ממגבלות האמת.
8. שאר בני האדם הם כלים, אם אתה לא תשתמש בהם למטרותיך, מתחריך ישמשו בהם למטרותיהם.
9. נוהלים מסודרים זה טוב בשביל גויים. אתה יהודי גאה, תמציא לעצמך פרוצדורות בהתאם לצרכיך.
10. זכרון, לימוד מטעיות, שקילה מחדש, התלבטות, חרטה, סתם פריבלגיות של אנשים שלא יתקדמו לעולם.

לגזור ולשמור 3

ליום בו אני אצטרך להסביר למה אני מתבייש בדרכון הישראלי שלי.

ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך

בן סהר, שחקן כדורגל ישראלי, חתם על חוזה עם קבוצת אספניל הספרדית. השמועות אומרות שהוא אמור לקבל מליון יורו. לרוע מזלו, סהר הוא גם יהודי, חילוני, אזרח ישראלי, ובן 18. השילוב הזה הוא, כידוע, שילוב מנצח, ולכן צה"ל דרש מסהר שיתייצב לשירות. סהר הוא "ספורטאי מצטיין" לכן, להבדיל מרוב בני גילו חסרי המזל, הוא לא אמור לבלות את שלוש השנים בריצה מסביב לכל מיני מבנים מתפוררים, צביעת שלטים מטופשים, התעללות בפלשתינאים או מילוי טפסים מיותרים.במקום זה הוא אמור, כמו כל הספורטאים המצטיינים, לשרת בתור מש"ק ממטרות, ולבלות את רוב זמנו באימוני כדורגל ובילויים. הבעיה היא שאת זה אפשר לעשות בבאר שבע, ולא בספרד. לכן, צה"ל דורש למעשה מסהר לוותר על מליון יורו, ולתרום עבודה ששווה פחות משמונה שקל. קשה לחשוב על נימוק רציני אחד לחייב את סהר להתגייס, לביטחון המדינה הוא לא יתרום, כספית מדובר בהפסד אדיר למדינה, תחושת הצדק ("אנחנו משרתים והוא לא" ) במילא לא תהיה, וכל מה שנשאר זאת נקמנות חסרת הגיון, שנאה אנושית ואמצעי שכבר מזמן פוגם במטרה למענה הוקם, אבל ממשיך להתקיים רק מעצם היותו קיים ומהפחד השמרני מלהודות בטעות. סהר עלול להפסיד מליון יורו, אנחנו נרוויח שמונה שקל ונפסיד כמה מאות אלפים שסהר היה מוציא בביקוריו בארץ (ושיא הטמטום, בסוף הוא עוד "ישרת" באיזה קונסוליה).

כמו סהר, גם יניב דוד הראל שייך לאותה קבוצה מיוחסת של ישראלים, יהודים, בני 18 וחילוניים. לכן גם הראל איננו בן אדם אלא רכושו של צה"ל. הוריו של הראל עברו להתגורר ולעבוד בחו"ל, והראל עבר יחד איתם. כשסיים הראל את התיכון החליט, בניגוד לבני גילו שהלכו לבזבז את זמנם ואת כספנו בצבא, לתרום לחברה וללכת ללמוד רפואה, ויותר מזה, הוא החליט ללמוד בעזרתו (הנדיבה) של משלם המיסים האמריקאי במקום על חשבונו של משלם המיסים הישראלי.להבדיל מסהר, צה"ל לא ממש נכנס למשא ומתן עם הראל על תנאי השירות ותאריך הטירונות. במקום זה, צה"ל החליט להתייחס להראל כעל מפר חוק. במדינה נורמלית, צה"ל לא היה זוכה ליותר מידי שתוף פעולה מהרשויות שאמורות לדאוג לאזרחים. בישראל, מתברר, הדברים לא כל כך פשוטים. שר הפנים החליט לנצל את סמכותו ולא להאריך את דרכונו של הראל (וזה בזמן שהראל הוא אזרח, ולא חייל). משמעות ההחלטה היא שלילת חופש התנועה של הראל. ישראל הפכה למעשה למדינה המודרנית הראשונה שמונעת מיהודים לעזוב את תחומה (מעניין אם בכנס הבא על ה"אנטישמיות החדשה" יהיה מי שדווקא בישראל הישנה והאמיתית עוד קיימת). הראל, שהיותו פראייר די ברורה, אפילו הציע לשלטונות הצבא להתגייס בסיום לימודיו (וככה צה"ל יקבל רופא מקצועי, במקום עוד חייל ששווה שמונה שקל לחודש), כמובן שההצעה סורבה, הצבא לא צריך אנשי מקצוע, הוא צריך להוכיח את הכח שלו על האזרחים החלשים.

כשהממשלה מתעללים באזרח בצורה כל כך מובהקת, יש מקום לבית המשפט להתערב ולהזכיר לממשלה את עקרונות הצדק. לרוע מזלו של הראל, במקום שופט הוא נפל על עוד מינוי שנראה כאילו בא להוכיח את כשלונה הידוע מראש של האפליה המתקנת. השופט סולברג לא מילא את תפקידו, והפר באופן בוטה את שבועתו. בנוסף לזה הוא החליט גם לטבל את פסק הדין בדמגוגיה על סך הפאשיזםפאשיסטית החל מהציטוט הספרטני של קנדי, דרך "חברה לא תיכון מבלעדי מילוי חובותיהם של יחידיה כלפי מוסדות החברה". בחיי, שופט בישראל כתב את זה, כנראה שהידע שלו על חברות שהתכוננו הוא מצומצם לדרום קוריאה ופקיסטאן.

ההחלטות האלה הם, בעצם, עוד צעד אחורה לחופש, לצדק, לרווחה, לעצמאות בעצם, לדברים שבשמם הוקמה מדינת ישראל. אנחנו רואים פעם אחרי פעם איך צה"ל, האמצעי שהוקם על מנת להגן על מדינת ישראל, הופך להיות מטרה בפני עצמה, שלא רק שהפסיקה לשרת את המטרה שלשמה הוקמה,משרתת את המטרות ההפוכות. הגיע הזמן לעצור ולחשוב על כל הנושא הזה מחדש. להזכר בלמה הקמנו מדינה, ולמה הקמנו למדינה צבא.