שאלת השאלות


לא לכל שאלה יש תשובה ולא תמיד אפשר למצוא את התשובה לכל שאלה, אבל לכל שאלה יש "מסלול" יחיד שבו אפשר למצוא את התשובה (אם היא קיימת או לא, אם היא פתירה או לא). המסלול הזה הוא למעשה חלק מהשאלה, למרות שלרוב הוא לא מובהר מראש. המסלולים האפשריים הם:

  • המסלול הפיזיקלי – ללכת ולבדוק את הפרטים בטבע ולהסיק את המסקנה.
  • המסלול המתמטי – להגדיר הגדרות בסיסיות, ולהסיק את המסקנה מההגדרות ומכללי הלוגיקה.
  • המסלול הסמנטי – לשאול את עצמנו (או מישהו אחר) שאלות בנוגע לשאלה, עד שנוכל להסיק מסקנה.
  • מסלול בא הכח – לשאול מישהו אחר מה התשובה לשאלה (הכוונה היא לא למקרים בהם בא הכח בוחר בעצמו באחד מהמסלולים למעלה, אלה למקרה בו בא הכח מכריע או יכול להכריע בקשר לתשובה).

למשל:

  • אם אנחנו רוצים לדעת כמה שיניים יש לסוס, אנחנו נלך לאורווה (=המסלול הפיזיקלי) או נפתח ספר שכתב מישהו שהלך לאורווה. אפשר כמובן להגדיר סוס כחיה בעלת 17.5 שיניים, ואז נקבל תשובה, אבל תשובה שלא עוזרת לנו בכלום, ולא לזה התכוונו בתשובה. אפשר להתחיל לשאול את עצמנו שאלות, אבלבאמת אין בזה טעם. אפשר גם ללכת לרש"י, אבל ברור שהתשובה הזאת לא ממש מקדמת אותנו.
  • אם אנחנו רוצים לדעת מהו היחס בין שטח מעגל לרדיוס שלו, אנחנו נחשב את פאי בעזרת מתמטיקה, נגדיר אקסיומות, נבנה את החשבון האינטיפיזימלי, ונראה שהיחס בין שטח המעגל לרדיוסו הוא סדרה מתכנסת מסויימת, ואז נחשב את האיברים הראשונים שלה (כמובן, שאת הכל עשו בשבילנו). ברור שזה מסלול מתמטי. אפשר היה לנסות לחשב גם ברך פיזיקלית, למשל, לשרטט מעגל על רדיד בעל משקל אחד ליחידת שטח, לגזור אותו, ולשקול (ולחלק בריבוע של אותו רדיד בעל צלע של הרדיוס). ואמנם, לפני המתמטיקה המודרנית ניסו לחשב את פאי בעזרת דרכים פיזיקליות, והתוצאות רחוקות מהמציאות. למעשה, נסיון כזה מועד לכשלון, אי אפשר לשרטט מעגל מדוייק, אי אפשר למדוד את המשקל במדוייק, אי אפשר למצוא רדיד בעל משקל אחיד מספיק, ומאד קשה לצמצם את השגיאה. בעצם, אין שום כלי מדידה שייתן לנו פאי. אפשר גם לשאול את עצמנו מה הוא פאי לא יתן מידע מעניין בכלל, וללכת לבאי כח יתן לנו את המספר 3 (שהוא בבירור לא עוזר).
  • אנחנו יכולים לשאול את עצמנו כמה גרגירי חול צריך להכיל אוסף גרגירי חול על מנת שנקרא לו "ערימת חול". אין שום טעם בלבדוק את גודלם של אוספים, הרי מדובר בשאלה של הגדרה. אפשר להגדיר "ערימה" כ-193 גרגירים ומעלה, אבל זאת רמאות, אף אחד מאיתנו לא יכול להבדיל בין אוסף של 192 גרגירים לאוסף של 194 גרגירים. ולמרות זאת, כולנו נסכים ש-1000 גרגירים הם ערימה ו5 גרגירים הם לא ערימה. ז"א אנחנו יכולים לקחת מישהו, ואוסף של ערימות (שלא בהכרח קיימות במציאות) ולשאול אותו, זה ערימה או לא. בסוף נגיע בהכרח (בהנחה שנהיה מספיק שיטתיים, ושמשה יהיה מספיק סבלני, אבל זה ניסוי מחשבתי, אז אין בעיה להניח שיטתיות או סבלנות) למספר מסויים שמתחתיו כל אוסף איננו ערימה ולמספר מסויים שמעליו כל אוסף הוא ערימה. כנראה שיהיה גם תחום אפור, שבו משה לא יתן תשובות חד משמעיות, או שהוא פשוט יגיד לנו "לא יודע". אבל, בכל זאת, הצלחנו למצוא מה זה ערימה, מה זה לא ערימה, ומה זה אולי ערימה (לפי משה).
  • קשה לי לחשוב על שימוש נכון במסלול בא הכח, למרות שברור שיש אנשים שמשתמשים בו כל הזמן, וכנראה שהם חושבים שזה המסלול הנכון למצוא את התשובות לחלק מהשאלות.

למרות שמסלול התשובה הוא חלק מהשאלה, הרבה פעמים אנשים בוחרים ללכת בכמה מסלולים על מנת לתת תשובה לאותה שאלה. למעשה, כשחושבים על זה, זה הופך את התשובה שלהם לחסרת טעם. אחד המקומות בהם רואים את הבחירה הזאת הכי הרבה זה בדיונים אתיים. למשל, לכולנו ברור מה זה חירות, וכל אחד מאיתנו יזהה טוב מתי החירות שלו או של עמיתו נשללת. ובכל זאת, יש אנשים שמתעקשים להגדיר את החירות, מה שמוביל אותם לאבסורדים בהם הם נלחמים למען "חירות" שאיננה באמת חירות, או שהם מתעלמים משלילת חירותו של האחר בגלל שהיא לא עונה להגדרה המתמטית שלהם לחירות. באופן דומה, למרות שברור לכולנו שמעשה מסויים הוא רע, יש אנשים שמחליטים למדוד את תוצאות המעשה, ולשכנע את עצמם שהוא טוב בגלל המדידות האלה (שתמיד יתאימו לצפי שלהם). מושגים סמנטים אי אפשר להגדיר (נסו להגדיר ערימה, או רגע) או למדוד, אפשר רק לתאר, המושגים האתיים הם סמנטים. וכמובן שיש אנשים שמחליטים להכפיף את ההכרעות הסמנטיות שלהם לכל מיני באי כח…

מודעות פרסומת

3 Responses to שאלת השאלות

  1. ישראל says:

    נדמה לי שהשאלה "מה השעה?" היא שאלה שדורשת שימוש במסלול בא הכח.

  2. smiley says:

    השאלה "מה השעה?" היא שאלה פיזיקלית, אתה מצפה מהנשאל למדוד את התשובה (בעזרת שעון) ולא סתם לזרוק מספר.

  3. השאלה איך אני יודע שהמסלול שאני בוחר לשאלה הוא הנכון אם השאלה מתאימה לשני מישורים שונים האם הפיתרון הוא שווה?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: