ובעצם… למה לא?
26/08/2009 4 תגובות
בעקבות הבלאגאן המשעשע האחרון מתוצרת ממשלת ישראל כדאי להעלות שתי שאלות:
1. אם כל מי שמעלה תיאוריה חסרת ביסוס שיהודים חטפו ילדים חיים והשתמשו בהם לצרכייהם היא בעצם עלילות הדם, אז עלילת הדם הגדולה ביותר במחצית השניה במאה העשרים היא, כמובן, "פרשת ילדי תימן האבודים". מעניין אם נתחיל לצנזר התייחסויות לפרשה, אם שר החוץ ידרוש מעצמו גינוי כל פעם שהיא מוזכרת בעיתונות, או אם שר האוצר יגיד שיש ישראלים שאינם רצויים בישראל?
2. ומצד שני, מה כל כך רע באפשרות שישראל (או כל מדינה אחרת) משתמשת באיברים מגופות על מנת לשפר את חייהם של אזרחיה? נראה לי שזה מה שמדינה צריכה לעשות, וזה לא שיש משהו טוב יותר לעשות עם הגופות האלה, וכל זמן ש(להבדיל מסין) היא עושה את זה לאנשים שמתו באופן בלתי תלוי ברווח הצפוי, אני לא ממש מצליח למצוא בזה דבר פסול. נכון שעדיף היה לתת למשפחות את הרווחים ולהבהיר את זה לכולם ולא לשקר למשפחות. אבל גם אם הכתב השבדי צודק (כן, אני יודע שהוא לא, זה רק דיון תיאורתי) החטאים של ישראל הם שקר, גזל, ואי הבהרת פרוצדורות. לא בדיוק חטאים חדשים במיוחד, ישראל מואשמת (ועושה) חטאים כאלה וגרועים מאלה בלי כל הטראראם הזה. ואולי כדאי לממש את הרעיון הזה על כל המתים בישראל?
חיוך רציני 
אני חושב שההצעה שלך בסעיף 2 פוגעת בכבוד המת (וזה בכלל בלי להכנס לטיעון של המדרון החלקלק). אולי בעיניך "כבוד המת" הוא חסר ערך, אבל הוא עדיין ערך חברתי חשוב כיום.
לגבי המקרה הספציפי, ישראל הואשמה (ועשתה) דברים חמורים בהרבה מפגיעה בכבוד המת.
לגבי המקרה הכללי, כמת פוטנציאלי, אני לא רואה בזה פגיעה בכבודי. אם יש מתים פוטנציאלים אחרים שכן רואים בזה פגיעה בכבודם, חבל, אבל זאת זכותם. אם יהיה שוק חופשי של גופות, כל מה שהם יצטרכו לעשות זה להסביר לבני משפחותיהם שהם לא מעוניינים למכור את גופותיהם.
אני חושב שכבוד המת הוא לא ערך של המתים אלא של החיים. אבל אם ההצעה שלך דיברה על משהו אופציונלי אז זה בהחלט לא משנה. גם היום בני משפחת המת יכולים להחליט שגופתו תתרם לצרכי הכלל.
יש הבדל בין לתרום ללמכור, היום זה לא חוקי למכור איברים להשתלה, בלי קשר לשאלה אם ההמקור של האיברים הוא אדם חי או מת.