הפרא האציל נגד גודווין?


"… The self-perpetuating waging of wars to obtain more sacrificial victims for the success of yet further wars meant that the Aztecs exploded from obscurity to military dominance as spectacularly as the Third Reich — and for many of their conquered territories, the experience must have been similar to Nazi occupation: their people and children taken for sacrifice to their capital Tenochtitlán, a city of death, as Tlacaelel harangued his people into ever-greater conquest. “We are capable of conquering the entire world,” he told a neighbouring king, Goebbels-style…."

מודעות פרסומת

המנוולים – מכריחים אותנו לחקור את האמת…


אם יום אחד אני אכתוב מילון, נראה לי שזה מה שאני אשים מתחת לערך צביעות. פשוט לא יאומן. לא הרצון לדעת את האמת, לא חוסר סלחנות למי שעשה פשעים בשמנו (ולנו), לא סקרנות בריאה בקשר למציאות, לא הספקות ההולכים וגוברים בקשר למהיימנות הדוברים הרישמיים של ממשלתנו… הסיבה היחידה לחקור מה קרה היא רק בגלל שמישהו אחר חקר והעז לא להגיע למסקנה שאנחנו הגענו אליה (בלי לחקור, כמובן, לחקור זה בשביל מי שלא יודע את האמת מראש).

בינתיים…


בזמן שהמחנות הפוליטיים בישראל מתווכחים מי מתנגד יותר לזכויות אזרח, וארגוני זכויות אדם מייעצים לממשלה איך לגדול ולגזול עוד ועוד מזכויותינו, במקומות אחרים הדברים קצת שונים. בבריטניה זה קצת שונה: ראש ממשלת צללים אחד מפרסם מאמר לראש ממשלת צללים שני בו הוא מתחייב לחזק כל מיני ערכים משונים. כמו זכויות אזרח וחופש, והשני, במקום להסביר לראשון כמה זכויות אדם זה דבר פסול, דווקא נראה כמו מי שתומך בדבר המוזר הזה. אין מה להגיד, מוזרים.

לא רוצה לחיות ב"חברת מופת"


שמואל הספרי ואלדד יניב החליטו לתמלל את שיחות הסלון ביניהם. מסיבה לא ברורה לחלוטין, הם החליטו שהתוצר הגולמי של אותן שיחות סלון טוב מספיק על מנת להקרא "מניפסט פוליטי" בלי שום עריכה. עקב היותם הספרי ויניב, הם השיגו תגובות מכמה חברים, וראיון אצל המראיין הטוב ביותר בארץ.

בגלל האופי הלא מסודר ומנומק של המניפסט, קשה לדעת למה להתייחס אליו. בורות (לא, שייקספיר הוא לא ספר היסטוריה), חוסר עקביות (להיות פראייר זה טוב או רע), התקפות אישיות (לא נראה לי חכם לתקוף מנהיגים על נשותיהם האנטיפטיות כשאישתו של המנהיג שאתה מנסה למכור היא לאה רבין) דמגוגיה, טיעונים סמנטיים ורכילות (מה פסול בזה שאשה נשואה מצטלמת לפלייבוי?).

בכל מקרה, יש למניפסט הזה אמירה אידיאולוגית די ברורה. יניב והספרי רוצים חברת מופת. נשמע די דומה ליעלון מהפוסט הקודם. מה זה חברת מופת? המניפסט משרטט תמונה די מובהקת של חברת המופת שלהם. יש בחברה הזאת גיוס חובה. לכולם. אם צריך ואם לא צריך.כל ילד ונער חייב לשרת את הכלל. בגל שכך עשו הוריו. (ואם יבוא היום וחס ושלום יהיה שלום, ימציאו לנו מנהיגינו הנבונים סיבות אחרות להתגייס. או שסתם לא יספרו לנו שיש שלום). אחרי שסיים לשרת את הכלל, ימשיך הנער בביצוע משימות לאומיות לאורך כל חייב הבוגרים. החכמים ינהיגו אותנו. זאת חברה מגוייסת, והמטרה אליה היא מגוייסת היא הגיוס עצמו. אה, כן, בזכות הגיוס הזה גם נגיע למונדיאל וננצח באולימפיאדת המתמטיקה.

מה אין בחברת המופת שלהם? קודם כל, אין אושר. בכלל. המילה הזאת לא מופיע. אנשים לא יהיו מאושרים. אנשים מאושרים זה רע. חוץ מזה, אין חופש. ז"א, יש חופש ללאומים, לא לפרטים. אין זכויות. הזכויות היחידות שיש הן זכויות שנתנות על ידי השלטון למי שמוצא חן בעיניו, והן תלויות לחלוטין במעשיו של הפרט וברצונו של השלטון. אין דמוקרטיה (או, יותר נכון, יש "דמוקרטיה מיוחדת" – בערך כמו שהיתה במזרח גמרניה). אין חופש תנועה. אין חופש דיבור. אין רווחה. אין עושר (גרוע מזה, עושר זה דבר רע). אין אינטרסים (ומי שדואג לאינטרסים שלו הוא חזיר). אין שיוויון זכויות. אין חירות אישית.
משום מה, כשאני קורא את החזון הזה, אני נזכר בחברות מופת אחרות שהוקמו בהיסטוריה. בספרטה. בצרפת המהפכנית. במזרח גרמניה. בברית המועצות. בסין הקומניסטית. בצפון קוריאה. למה שמישהו ירצה לחיות במדינה כזאת? האמת, גם הספרי ויניב יודעים שאף אחד חוץ משכבת ההנהגה ומקורביה לא ירצה. בגלל זה ההתקפה החריפה על כל מי שמעז לא ללכת בתלם, להוציא דרכון זר, לא לבזבז את זמנו בצבא. בגלל זה הנסיון הזול למכור פטריטיות מזוייפת.
האמת,אולי לא שווה להתייחס למניפסט הזה. אבל נראה לי שהתופעה של נטישת הליברלית וההליכה הגאה לעבר הדיקטטורה הלאומנית-ניאומרקסיסטית הופכת לתנועה יותר ויותר חזקה בשמאל הישראלי. מצד צד יש מי שמפרסם מאמרי הערצה להו צ'י מין ומהמרכז יש מי שכותב:"אהבת המולדת, ציונות, פטריוטיות, הם המכשירים הכי חזקים שיש לנו כדי לסיים סופסוף את הכיבוש" אז מי בדיוק אמור להלחם למען הדמוקרטיה שלנו?

משה יעלון והשאלה הציונית


במסגרת מתקפת השטויות הבלתי פוסקת שמפיל עלינו השר לעניינים אסטרטגיים, משה יעלון, נופל עלינו גם "מאמר פובליציסטי" (האמת, שנראה לי שרמת הפובליציסטיקה בעיתונים היומיים בזמן האחרון כל כך נמוכה, שגם אם יתחילו לקבל גם מאמרים של ילדים בני 10 אף אחד לא ישים לב להבדל. טוב, אבל זה לא שייך לעניין) במעריב.

בפני עצמו, מדובר במאמר די משעמם ורדוד (נראה לי שככל שהקצינים האלה מדברים יותר, אוייבי ישראל מפחדים פחות – משהו כמו: "אם אדיוט כזה הצליח להיות רמטכ"ל, אז כמה חכמים יכולים להיות המפקדים בשטח?"), החלק היחיד שמעניין בו, לדעתי, הוא ההתייחסות של יעלון למושג "ציונות":

"…האמת היא שגם 112 שנה לאחר אותו קונגרס גורלי מתברר כי הציונות לא סיימה את תפקידה. הקמת הבית הלאומי כמקלט בטוח לעם הייתה רק שלב אחד בדרך לשינוי התודעתי המיוחל, וכעת יש להתרכז בשלב הבא: יציקת התוכן לחיים בבית הזה…. כיום צריכה הציונות לשמש זרז רעיוני ורגשי בפיתוח יעדים למימוש כאן במדינה ובתפוצות ישראל השונות בעולם. במילים אחרות, אם רעיון הבסיס של הציונות היה ועודנו הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, הרי משהוקם הבית יש לחשוב כיצד נוכל לשכלל ולשפר אותו באופן שיהיה ראוי לשם הזה ויהווה אבן שואבת לכל יהודי באשר הוא…"

ז"א, הציונות לפי יעלון היתה תנועה שהוקמה על מנת להקים בית לאומי לעם היהודי. מרגע שהוקם בית כזה, הציונות צריכה, לפי יעלון, לשנות את המטרה שלה ולשכלל את הבית. נשאלת השאלה, מה הופך את התנועה שמטרתהשכלול הבית לפי יעלון ל"ציונות" ולהמשך של הרצל יותר מאשר התנועה לשכלול הבית לפי – נגיד – דב חנין? שניהם הרי מתנגדים לחזונות של הרצל באותה מידה, שניהם רוצים לשפר את הבית שלהם, שניהם מאמינים שהדרך שלהם היא נכונה, מה הופך אחת מהדרכים ל"ציונית" יותר מהשניה.

"…להתגייס למען הכלל ולמען המטרות שחזון ציוני מחודש כזה עשוי להציב בפנינו. חזון כזה, שיצית מחדש אש בלבבות ויעורר השראה בקרב רבים, יציב בפנינו אתגר למימוש חיים ריבוניים במדינת ישראל באופן שבו ניצור ביחד חברת מופת."

מה בעצם עושה המילה "ציוני" כאן למעלה? ניקח את הפסקה למעלה, ונחליף את המילה "ציוני" במילה אחרת: נגיד, "ערכי", נגיד, "סוציאליסטי", נגיד "לאומי", נגיד "ליברלי", נגיד "ערבי", נגיד "צפרדעי"… המובן של המשפט לא ישתנה כלל. למעשה, קל לראות שהמילה "ציוני" אצל יעלון היא סתם קישוט חסר משמעות. אין לה שום חשיבות או משמעות.

מה שיעלון בעצם אומר זה שהוא רוצה להקים תנועה חדשה, ולקרוא לה בשם של תנועה ישנה שעבר זמנה.
העיקר שיש מי שחושב על אסטרטגיה…