אובססיה 1.


הרבה פעמים יצא לי לשמוע את הטענה שהעיתונות הבריטית אובססיבית לגבי ישראל. בגלל שהטענה הזאת נשמעה לי מוזרה (ודווקא הטענה ההפוכה – שהעיתונות הישראלית אובססיבית לגבי בריטניה – נשמעה לי יותר קרובה למציאות), החלטתי לבדוק את הנכונות שלה באופן מספרי.

השיטה שבחרתי היא לדגום שלושה עיתונים בריטים (הטיימס, הגארדייאן והטלגראף) ולבדוק בכמה מהידיעות שמפורסמות בדף הכניסה של האתר שלהם ברשת מתייחסות באופן ישיר ומובהק לישראל. בהתחלה חשבתי לעשות את זה באופן ממוחשב, אבל מהר מאד הגעתי למסקנה שקשה עד בלתי אפשרי ללמד מחשב מתי ידיעה מתייחסת לישראל ומתי לא.בשביל להשוות, בדקתי באותו אופן כמה אותם עיתונים מתייחסים לשאר מדינות העולם, וכמה שלוש עיתונים ישראלים (הארץ,ידיעות ומעריב) מתייחסים לשאר המדינות. מידי יום במהלך אוקטובר ונובמבר 2009 קיטלגתי את כל הידיעות בדף הכניסה של ששת העיתונים לפי המדינות להם הם מתייחסים. הקטלוג נעשה לפי כתובת הURL, אבל לפעמים עיתונים מפרסמים את אותה כתבה ביותר מכתובת אחת, ולכן אותה כתבה קוטלגה פעמיים. התעלמתי מידיעות שמתייחסות למדינה בה הן פורסמו, מידיעות שמתייחסות לכל העולם, ליותר מידי מדינות (נגיד, אפריקה) או למקומות שאינן מדינה (הירח, האוקיינוס השקט…). ידיעה אחת יכולה להתייחס ליותר ממדינה אחת, וכשזה קרה, קיטלגתי אותה כמתייחסת לכל המדינות להן היא התייחסה. לא את הכתבות הצלתחתי לקטלג, חלקן משעממות מידי ואת חלקן לא הבנתי.בגלל שהקטלוג הוא אנושי, הוא בהחלט לא עקבי, למשל, לא תמיד ברור האם התייחסות לאדם מסויים היא גם התייחסות למדינה בה הוא נולד. בנוסף, אני מניח שיש לי בערך 10 טעויות (אני לא מאמין שפספסתי אף התייחסות לישראל בתקשורת הבריטית). בהתחשב בעובדה שקיטלגתי 19,419 ידיעות שונות, כל הטעויות שתוארו כאן מתקזזות והתוצאה הסופית מדברת בעד עצמה.

בשלושת העיתונים הבריטים קוטלגו 10,163 ידיעות. 20 המדינות עם הכי הרבה כתבות הן:

מס מדינה מספר כתבות
1 ארצות הברית 1179
2 אפגניסטאן 333
3 צרפת 257
4 האיחוד האירופי 205
5 סין 152
6 גרמניה 151
7 אוסטרליה 139
8 איטליה 130
9 עיראק 116
10 דרום אפריקה 115
11 רוסיה 112
12 פאקיסטאן 107
13 אירלנד 104
14 הודו 102
15 ספרד 102
16 ברזיל 91
17 ישראל 88
18 יפאן 87
19 איראן 71
20 הטריטוריות הפלשתינאיות 56

בשלושת העיתונים הישראלים קוטלגו 9,256 ידיעות. 20 המדינות עם הכי הרבה כתבות הן:

מס מדינה מספר כתבות
1 ארצות הברית 1075
2 הטריטוריות הפלשתינאיות 392
3 הממלכה המאוחדת 376
4 צרפת 219
5 איראן 212
6 גרמניה 194
7 איטליה 172
8 ספרד 157
9 רוסיה 142
10 טורקיה 120
11 סין 84
12 לבנון 81
13 סוריה 68
14 ברזיל 63
15 מצרים 63
16 שוויץ 47
17 אוסטריה 43
18 ארגנטינה 42
19 אירלנד 41
20 יפאן 41

אני חושב שהטבלאות למעלה מבטלות את הנחת האובססיה לגבי ישראל, ישראל (שהיא עדיין מקום שמייצר הרבה מאד חדשות) מופיעה רק במקום ה-17, עם כתבה אחת יותר מיפאן. אפשר גם להעלות את הטענה שישראל מופיע הרבה יחסית לגודלה, וגם את זה אפשר לבדוק מספרית. את נתוני האוכלוסיה לקחתי מוויקיפדיה. 40 המדינות שייצרו הכי הרבה חדשות בעיתונות הבריטית לאדם הן:

מס מדינה מספר תושבים מספר כתבות יחס
1 הואתיקן 800 23 0.02875
2 פיטקרן 50 1 0.02
3 מונטסראט 5,900 1 0.000169492
4 סמואה 179,000 20 0.000111732
5 נאורו 10,000 1 0.0001
6 טובאלו 10,000 1 0.0001
7 מונאקו 33,000 3 9.09091E-05
8 איי טרקס וקייקוס 33,000 3 9.09091E-05
9 סיישל 84,000 7 8.33333E-05
10 איי קיימן 56,000 3 5.35714E-05
11 גרינלנד 57,000 3 5.26316E-05
12 איי קוק 20,000 1 0.00005
13 פלאו 20,000 1 0.00005
14 אנדורה 86,000 4 4.65116E-05
15 איי הבתולה הבריטיים 23,000 1 4.34783E-05
16 סנט קיטס ונוויס 52,000 2 3.84615E-05
17 איסלנד 319,246 12 3.75886E-05
18 איי מריאנה הצפוניים 87,000 3 3.44828E-05
19 ברמודה 65,000 2 3.07692E-05
20 סמואה האמריקנית 67,000 2 2.98507E-05
21 דומיניקה 67,000 2 2.98507E-05
22 גראנאדה 104,000 3 2.88462E-05
23 ליכטנשטיין 35,593 1 2.80954E-05
24 גינאה המשוונית 676,000 17 2.51479E-05
25 אירלנד 4,422,100 104 2.35182E-05
26 אנטיגואה וברבודה 88,000 2 2.27273E-05
27 ברבדוס 256,000 5 1.95313E-05
28 האיים המלדיביים 309,000 6 1.94175E-05
29 סנט וינסנט והגרנדינים 109,000 2 1.83486E-05
30 סנט לוסיה 172,000 3 1.74419E-05
31 גרנזי 61,811 1 1.61784E-05
32 הטריטוריות הפלשתינאיות 3,761,646 56 1.48871E-05
33 ניו זילנד 4,324,100 55 1.27194E-05
34 ונואטו 240,000 3 0.0000125
35 האי מאן 80,000 1 0.0000125
36 אפגניסטאן 28,150,000 333 1.18295E-05
37 ישראל 7,446,700 88 1.18173E-05
38 איחוד האמירויות הערביות 4,599,000 53 1.15242E-05
39 ג'רזי 89,300 1 1.11982E-05
40 קיריבטי 98,000 1 1.02041E-05

כאן המקום של ישראל, אם נתעלם ממדינות שהופיעו רק פעם אחת, קצת יותר גבוה, אבל עדיין, מתחת לואתיקן ומתחת לפאקיסטאן, מתחת לניו זילנד ומתחת לאירלנד.טבלה דומה לתקשורת הישראלית תראה תוצאות שונות לחלוטין.

מס מדינה מספר תושבים מספר כתבות יחס
1 הואתיקן 800 2 0.0025
2 הטריטוריות הפלשתינאיות 3,7616,46 392 0.00010421
3 איסלנד 319,246 14 4.38533E-05
4 איי פארו 49,006 2 4.08113E-05
5 גרינלנד 57,000 2 3.50877E-05
6 אנטיגואה וברבודה 88,000 2 2.27273E-05
7 לבנון 4,224,000 81 1.91761E-05
8 לוקסנבורג 493,500 8 1.62107E-05
9 האיים המלדיביים 309,000 5 1.61812E-05
10 סיישל 84,000 1 1.19048E-05
11 אנדורה 86,000 1 1.16279E-05
12 קפריסין 801,600 9 1.12275E-05
13 טונגה 104,000 1 9.61538E-06
14 אירלנד 4,422,100 41 9.27161E-06
15 סלובניה 2,046,252 18 8.79657E-06
16 מונטנגרו 624,000 5 8.01282E-06
17 קאטאר 1,409,000 10 7.09723E-06
18 הממלכה המאוחדת 61,634,599 376 6.10047E-06
19 שוויץ 7,739,100 47 6.07306E-06
20 סמואה 179,000 1 5.58659E-06
21 אוסטריה 8,355,260 43 5.14646E-06
22 ירדן 6,316,000 32 5.0665E-06
23 בחריין 791,000 4 5.05689E-06
24 נורווגיה 4,837,039 23 4.75498E-06
25 לאטויה 2,257,300 10 4.43007E-06
26 שוודיה 9,302,133 40 4.30009E-06
27 דנמרק 5,519,441 21 3.80473E-06
28 צפון קפריסין 265,100 1 3.77216E-06
29 ארצות הברית 307,442,000 1075 3.49659E-06
30 ספרד 45,929,476 157 3.41828E-06
31 יוון 11,257,285 38 3.37559E-06
32 צרפת 65,073,482 219 3.36543E-06
33 איחוד האמירויות הערביות 4,599,000 15 3.26158E-06
34 בליז 322,100 1 3.10463E-06
35 סוריה 21,906,000 68 3.10417E-06
36 צ’כיה 10,467,542 30 2.866E-06
37 איטליה 60,114,021 172 2.86123E-06
38 איראן 74,196,000 212 2.8573E-06
39 ארמניה 3,230,100 9 2.78629E-06
40 ניו זילנד 4,324,100 12 2.77514E-06

וכאן לא רק שהבריטים מופיעים במקום הרבה יותר גבוה, הם גם המדינה הראשונה בסדר הגודל שלהם.

מסקנה, כצפוי ובניגוד לטענה, אם יש כאן אובססיה, הרי שזאת אובססיה ישראלית למה שמתרחש בבריטניה, הבריטים הרבה יותר אובססיבים לגבי ארצות הברית. בחלק השני אני אנסה להסתכל על שאלות נוספות שעולות מהתוצאות (למשל, איזה מדינות בעולם מייצרות יותר חדשות? מאיזה מדינות גדולות התקשורת הבריטית או הישראלית (או שתיהן) מתעלמת? איך התקשורת הבריטית מתייחס לישראל באותן 88 כתבות? ועוד..), ואולי אפילו יהיה כאן גרף!

אגב, נמצאים כאן.תיקונים והערות יתקבלו בברכה.

מט בשלושה בלופים


בלוף ראשון: לפני כמה זמן התחילו לצאת רמזים מההנהגה הפלשתינאית שהם הולכים להכריז באופן חד צדדי על מדינה עצמאית. כאילו לא היו דברים מעולם, כאילו העולם כולו לא מתחנן כבר יותר מעשור בפני ההנהגה הפלשתינאית שתיקח סוף סוף את גורלה בידה, כאילו לא היו כבר לפחות שלוש ראשי ממשלה ישראלים שהפסידו את הקריירה שלהם בצפיה להכרזה כזאת. קשה להבין מי אמור לפחד מאיום מוזר ותמוהה כזה, קשה לחשוב שיש מישהו בעולם שיקנה אותו, אבל ההנהגה הפלשתינאית החליטה לבדוק את הסבלנות של הנשיא החדש, ואת לחיצותו של ראש הממשלה החדש.

בלוף שני: התגובה הישראלית הייתה מגוחכת לא פחות. ההחלטה להקפיא את הבניה בהתנחלויות, אבל רק ל-10 חודשים, רק לבניינים חדשים, ולא למבני ציבור היא פשוט לא-החלטה. אם בניה בהתנחלויות היא דב רע היום, איך היא תהפך לדבר טוב בעוד 10 חודשים? מה ההבדל המהותי בין בניינים חדשים לבניינים שהתחילו לבנות (והטענה שיש הבדל חוקי היא שקר מובהק, לממשלה יש רוב בכנסת, והיא יכולה לשנות את החוקים, כמו שאכן נעשה בפינוי סיני ובהתנתקות)? איזה ציבור אמורים מבני הציבור בהתנחלויות לשרת? יקימו גני ילדים בלי ילדים? בתי כנסת בלי מניין? מה ההגיון? כנראה שההנהגה הישראלית החליטה לבדוק את התמימות של הנשיא החדש ואת העצבים של ההנהגה הפלשתינאית.

בלוף שלישי: והתגובה של אבו מאזן נראית כתגובה של מי שבכלל מעוניין לבדוק את ההגיון של שומעיו. הרי היית מצפה ממי שמעוניין להקים מדינה, ושוקל לעשות את זה באופן חד צדדי, שיתייצב למשא ומתן על הקמת המדינה בלי תנאים מוקדמים. הרי ההתנחלויות יקומו אם תשב או לא תשב, אז במה מקדמת אי הישיבה את האינטרסים שלך? למעשה אין מאחורי ההצהרה הזאת שום הגיון מלבד ההגיון של ילד בן 3 שלקחו לו את הסוכריה, מדובר בהצהרה חסרת הגיון, שלוקה בחוסר סבירות מובהק. אלא אם כן, מדובר בבלוף. הרי לא צריך זכרון ארוך במיוחד להזכר שבאופן עקבי הפלשתינאים לא נכנסים למשאים ומתנים כל זמן שהם יודעים שיש סיכוי שיצא להם מדינה בסוף, ואם בטעות הם נכנסו למשא ומתן (מתוך צפיה שבסופו לא תוצע להם מדינה) ומישהו הציע להם מדינה, זה מסתיים בפיצוץ המשא והמתן (והאיזור כולו).

אמנם יש משהו מעודד לראות שהפעם נתניהו לא נבהל והצליח להגיב "נכון" ולהכשיל את הפלשתינאים, מצד שני, עצוב לראות את ההצלחה שהיא הרי הצלחה ריקה מתוכן, שבמקום לדאוג לאינטרסים של אזרחי ישראל, כל מה שהיא מקדמת זה את ההמשך הצפוי של ההתנחלויות. עצוב לראות שההנהגה (הנבחרת) של הפלשתינאים שוב מצליחה להראות כמה היא רחוקה מהרצון לשרת את האינטרסים של בני עמה. עצוב לראות כמה רבים מתושבי שני העמים מאמינים לאוסף הבלופים הזה, ועצוב לראות איך מנהיגי ארה"ב לא מצליחים ללמוד מטעויות קודמיהם.

הרי בסרט הזה בדיוק היו גם הבושים וגם קלינטון. העובדה שכל ההנהגה הפוליטית מתחלפת לא אומרת שאי אפשר לשאול את הפקידים הבכירים מה המסקנות שלהם, במיוחד שלא נראה לי שלאובאמה קשה במיוחד לדבר עם בכירי ממשל קלינטון, כמו שלבוש לא היתה צריכה להיות בעיה לדבר עם בכירי ממשלו של אביו. וראוי לשאול את עצמנו, מה הטעם בכל הבלופים האלה? למה שפשוט לא נגיד את האמת? שאין לנו חשק לעשות שלום, שאנחנו נהנים מהמלחמה, נהנים מהמסכנות, נהנים מלחיות  על הגבול. שגם הישראלים וגם הפלשתינאים מוכנים להקריב את אושרם כל זמן שהם יודעים שהפלשתינאים והישראלים (בהתאמה) סובלים מזה.

תיקון הקולוניאליזם 2


"…רק כאשר אשכנזים יתחילו לארוז ולצאת מהארץ אתחיל להעריך את פעילותם נגד הקולוניאליזם של אבותיהם. לדעתי זו מדרגת המודעות הגבוהה ביותר שאפשר להעלות על הדעת — אם אתה רוצה לקצר את ימיו של הקולוניאליזם הציוני-אשכנזי, אסוף את ילדיך ואת ספריך הנאורים וסע לאירופה או לאמריקה. כאשר יקום ארגון שמאל אשכנזי שיעודד ויממן את עזיבתם של ישראלים מודעים, אז אדע שמשהו אמיתי קורה בשמאל האשכנזי. אני מדבר על עידוד כל הישראלים לקום וללכת. אלא שכידוע המזרחים אינם מודעים מספיק לתרומתם לקולניאליזם הלבן וגם אין להם דרכונים אירופאים ולכן משתי הסיבות הללו הם כנראה לא ילכו לשום מקום ויאלצו להסתכל לערבים בעיניים ולמצוא דרך אחרת לחיות בארץ הזאת. כולם קפצו עלי כאן כאשר ביקשתי מאותו פרופסור להעלות את עצמו באש. לזה בדיוק התכוונתי אז — קום ולך מכן…."

(החלק הראשון נמצא כאן)

השערה: התרגיל המבריק של ליברמן


כבר הרבה זמן שליברמן (באמצעות פרקליטו ואדמו"רו) מצליח להרעיש את המערכת הפוליטית, המשפטית והעיתונאית בעזרת האיום על "פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה". בקיצור, למי שלא קרא חדשות בחודשים האחרונים, התפקיד של היועץ המשפטי לממשלה, בניגוד לשמו, איננו לתת עצות משפטיות לממשלה, אלא להבהיר לממשלה מתי ההחלטות שלה אינן חוקיות ובנוסף לעמוד בראש התביעה. בעוד שאין ספק שלתפקיד השני יש הצדקה, התפקיד הראשון מוטל בספק, אני לא יודע בכמה מדינות הוא קיים, וגם בישראל הוא קיים בעיקר כתוצאה של שינוי מתמיד בתפקידו של היועץ המשפטי לממשלה.

במסגרת מאבקי פרידמן-ברק העלה שר המשפטים הקודם את הרעיון לפצל את התפקיד לשניים, יועץ ותובע, כשהתפקיד הראשון יהיה באמת לתת עצות משפטיות לממשלה (מתוך האמונה המוזרה שכל החלטות הממשלה חוקיות מעצם היותן החלטות ממשלה, ולכן החלטת ממשלה לא חוקית היא סתירה עצמית). פרידמן הוא אולי משפטן מוכשר, אבל כפוליטיקאי הוא הוכיח את עצמו ככשלון מוחלט, מעבר ליכולת המוכחת לסכסך בינו לבין בכירי המערכת המשפטית, הוא לא הצליח להעביר שום דבר רציני (כדאי לציין שבישראל, כמו בארה"ב, מינוי לבית המשפט העליון היא אחת מהדרכים החזקות ביותר של ממשלה להשפיע על מערכת המשפט, הרבה יותר מחקיקה או תקנות. ולמרות חמישה מינויים בתקופת כהונתו, אף אחד מהם הוא לא מאנשיו המובהקים).

בינתיים, ליברמן נמצא בבעיה. הבת שלו קיבלה כמה עשרות שקלים בלי שום סיבה מובנת, הפרקליטות פתחה בחקירה, והיועץ המשפטי הבא יצטרך לקבל החלטה בנושא. קשה להאמין שזאת ההסתבכות החוקית היחידה שמכה הילדים מתכנן לעצמו. בנוסף, כבר הרבה זמן שליברמן מבין את החשיבות שבתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. היכולת לעבור על החוק בלי להיות מואשם, במקביל ליכולת להאשים את יריבך הפוליטיים בהאשמות שווא לא יכולה שלא לקרוץ לפוליטיקאי מוכשר כמו ליברמן, ובאמת הוא כבר ניסה למנות את חבר מרכז הליכוד בעבר.

הבעיה, של ליברמן, היא שכשיהיה יועץ משפטי לממשלה שמתפקד כמו שליח פוליטי, מישהו ינסה לפגוע בכח הפוליטי שלו, ואז… הופה… הנה תצא מהארון היוזמה של פרידמן, והיועץ של ליברמן יהפוך להיות עוד קונסליירי (וכאלה יש לליברמן מספיק), בזמן שתובע חדש ועצבני יתחיל להעמיד לדין כל מיני אנשים שליברמן לא ממש רוצה שיעמדו לדין. הפתרון, כמה פשוט, הוא ליצור עוד אנטגוניזם לפיצול. אז ליברמן שולח את הפרקליט שלו להציע הצעה דומה לזו של פרידמן.

רק שלהבדיל, הפעם ברור לגמרי שאין שום כוונה להעביר אותה, אלא רק לייצר רעש והתנגדות. קודם כל, המגבלה המגוחכת של הזמן, אפילו בישראל לא משנים את החוקה בשבועיים. בנוסף, מבנה הממשלה שונה לגמרי, נתניהו תלוי בבגין ומרידור, הדבר האחרון שהוא ירצה זה להסתכסך איתם שוב, בטח שלא בגלל משהו שולי כמו מינוי יועץ לליברמן, ברק, שכבר נכווה בעבר מיועץ לא הגון, בטח לא יתמוך במהלך שקוף כל כך (וכמה לא מפתיע לראות את מיכאל איתן שוב פעם קופץ), ליברמן עצמו, גם "כאילו" הוציא את עצמו מהמשחק, ובו בזמן עיקר את הפואנטה של הצעת פרידמן והשאיר רק את הפיצול עצמו, בלי השינוי של התפקיד, מה שהוריד גם לתומכים את הרוח מהמפרשים (הרי הטיעון הענייני היחידי שנשאר הוא העומס, ואף אחד, אולי חוץ מעו"ד אלי לינדר, לא חושב שהתובע ינסה להפליל זונות בזמן שהיועץ יושב בישיבת הממשלה). בנוסף, אין לליברמן יותר מידי במה לאיים, הוא לא באמת יפרק את ממשלת הימין (לא בגלל יועץ – אולי בגלל הסורים) ויקים ממשלה עם קדימה (ובהזדמנות זאת, כדאי לציין שלבני שוב כשלה לגמרי בהבנה של מה שמתרחש מסביבה, והציעה את ההצעה הגרועה ביותר שאפשר להעלות על הדעת).

עכשיו, אחרי שההצעה נפלה (ותודה לנתניהו… למה אתה לא יכול לחכות עד שאני אפרסם את הפוסט לפני שאתה מקבל החלטות… מה קרה?), אפשר למנות את היועץ של ליברמן, ובמקרה יש לנו מועמד מוביל שבמקרה הוא גם  מתנחל וגם תומך בעקרונות הפוליטיים של ליברמן וגם נתמך (עד כדי וטו) על ידי שני נציגי הממשלה בוועדה. ואחרי המינוי הצפוי ליברמן סוף סוף יקבל יועץ משפטי "בראש שלנו", התיק של ליברמן יסגר במקרה (אני מנחש שבטיעונים יופיע תזכורת לתיק היווני), התיק נגד ברק לא, כל החלטות הממשלה תהיינה פתאום חוקיות, גם אם כל קשר בינן לבין החוק או הצדק יהיה מופרך עוד יותר מהיום, ואף אחד לא יעז להציע לפצל את התפקיד, כי הרי הוא חיוני לקיומו של "שלטון החוק".

אז, מה הטעם?


אם לא היה שם חייל מת, זה היה מצחיק. ג'יימי ג'יינס (אני מקווה שאני מתעתק את השם שלו נכון) היה אחד מאותם חיילים בריטיים חסרי מזל שלא רק זכו להשלח למלחמה באפגניסטאן אלא גם מצאו בה את מותם. גורדון בראון, ראש הממשלה הבריטי, נוהג לכתוב מכתבי תנחומים למשפחות חללי הצבא הבריטי. למרות היותו חצי עיוור, נוהג בראון לכתוב בכתב ידו. כשג'אקי – אימו של ג'יימי (אני מקווה שאני מתעתק את השם שלהם נכון) – קיבלה את המכתב היא הופתעה לגלות בו עשרות שגיעות כתיב, כולל איות לא נכון של שמו של בנה. בדרך פלאית כלשהיא הגיע המכתב לסאן הבריטי (צהובון שלאחרונה עבר לתמיכה גלויה בשמרנים). בעקבות הרעש, התקשר בראון לגברת ג'יינס (אני מקווה שאני מתעתק את השם שלה נכון) להתנצל. איכשהו יצא שהשיחה הוקלטה (יש ארצות בהן זה לא חוקי) והתמלול שלה, שכלל התקפה פוליטית של גברת ג'יינס (אני מקווה שאני מתעתק את השם שלה נכון) על בראון, הגיעה גם הוא לסאן. כידוע, חוק וישנה אף פעם לא ישן, ולכן מובן שהסאן טעה באיות שמה של הגברת (מעניין, אגב, האם שיחת ההתנצלות של המרדוקים תפורסם בסאן).

יש בזה משהו מעודד, מתברר שלא רק אני עושה טעויות כתיב, אפילו ראש ממשלת בריטניה. למעשה, בזמן האחרון יוצא לי לקרוא עשרות מיילים ומסמכים שנכתבים על ידי דוברי אנגלית בלי ספלר, ובכמעט כולם יש טעויות כתיב וטעויות דקדוק. בעברית אמנם "קשה" יותר לטעות, אבל גם דוברי עברית רבים (מלבדי), כולל כאלה שהשפה היא המקצוע שלהם, טועים כל הזמן. ובכל זאת, אנחנו מציליחים להבין אותם. למרות הכתב הבלתי קריא של בראון, ולמרות השגיאות, כולם הצליחו להבין מה הוא כתב ומה הוא רצה להגיד.

והרי, שפה היא כלי. המטרה של השפה היא להעביר מידע ומחשבות בין בני אדם. כשכלי משמש משמש אותנו בצורה מוצלחת יותר כשאנחנו משתמשים בו בניגוד ל"הוראות השימוש", כנראה שצריך לשכתב את הוראות השימוש, ולא לרדוף את מי שמוצא שימושים יעילים יותר. אז, מה הטעם ב"כתיב נכון" ובחוקי הדקדוק שאפילו האנשים שמכירים את השפה מלידה לא מצליחים להפנים. אולי במקום להשקיע בספלרים אנחנו צריכים להקל בחוקי הכתב ולהפסיק לרדוף את כל מי ש"טעה" כל זמן שגם הכותב וגם המכותב מגינים את הכתוב.

מי בעד ביקורת שיפוטית


מעריב מגלה שהכנסת העבירה בקריאה טרומית חוק לפיו:"חתימה על הסכם שיפתור את בעיית הפליטים הפלסטינים תותנה בהסדרת הזכויות ובפיצוי כספי גם לפליטים יהודים שעלו ממדינות ערב". משום מה, מעריב חושב שזה חוק ש"מסנדל הסכם שלום". זה כמובן מגוחך. הרי אם מחר ביילין יהפך להיות ראש ממשלת ישראלוהוא יצליח להשיג הסכם שלום עם הפלשתינאים שלא מתנה את פתרון בעיית הפליטים הוא יצטרך להביא את ההצעה לכנסת (כי זה מה שעושים בכל הצעה) אז מה יפריע לו באותה הזדמנות גם לשנות את החוק של חבר הכנסת זאב?

למעשה, החלק המעניין בהצעת החוק הזאת היא ההכרה בעליונות בית המשפט על הממשלה. הרי, הצעת החוק  לא מונעת מאזרחי ישראל שום דבר, היא חלה במפורש רק ממשלת ישראל. ז"א שהגוף היחידי שיכול לעבור על החוק הזה הוא ממשלת ישראל. ואם יבוא יום ויווצר חשד שממשלת ישראל עוברת על החוק, צריך להיות גוף שיכריע. הפרשן של כל החוקים, ולכן גם של החוק הזה הוא בית המשפט. לכן, חברי הכנסת שהצביעו בעד החוק תומכים למעשה בביקורת שיפוטית של בית המשפט על החלטות הממשלה. אז, בפעם הבאה שמיכאל איתן או משולם נהרי בוכים על "דיקטטורה שיפוטית", כדאי להזכיר להם את זה.
{מצד שני, באותו דיון ממש עברה בקריאה טרומית עם תמיכתה של הממשלה הצעת החוק השערורייתית של חבר הכנסת דנון:"הצעת חוק לתיקון פקודת מניעת טרור (חילוט רכוש אדם שביצע מעשה טרור)" או, בשמו המדוייק יותר "הצעת חוק להענשת חפים משפע"}

רודנות תוקפת


 יצחק שפירא ויוסי אליצור כתבו "ספר" שטוען שלפי ההלכה מותר (ואף ראוי?) לרצוח גויים חפים מפשע (ואולי גם יהודים?). לכאורה, אפשר היה לחשוב שמדובר בעוד מאמר בדעת אמת (למעשה, יש כבר אחד כזה).התגובה לספר היא, כרגיל, תגובה של פאניקה מוחלטת. כאילו זה באמת צריך להפתיע מישהו שיש אנשים שחושבים מחשבות כאלה.כאילו שיש איזשהו רוצח פוטנציאלי שבאמת צריך ספר שיגיד לו שמותר לרצוח. בסופו של דבר, אנשים דתיים בפופים למוסר ולחוק בדיוק כמו חילוניים, וכמו שיש חילוניים שרוצחים (למרות שזה לא מוסרי ולא חוקי) יש גם דתיים שרוצחים (למרות שזה לא מוסרי ולא חוקי). רוצחים שמחפשים תירוצים לרצוח לא יתקשו למצוא כאלה גם בלי הספר, אנשים בעלי מוסר גבוה מספיק לא ירצחו גם עם אלפי ספרים כאלה.

אבל, אופיר פינס החליט שצריך לתת לכותבי הפרובוקציה את תחושת הנרדפות שהם כל כך זקוקים לה. משום מה החליט חבר הכנסת פינס לפנות ליועץ המשפטי לממשלה שיפתח בחקירה נגד שפירא ואליצור. הרי אמור להיות ברור שחופש הדיבור אמור לחול על כל דעה שהיא, מטועבת ומכוערת ככל שתהיה. חופש הדיבור אמור להיות מוגבל רק שמדובר בהסתה לפשע קונקרטי ולא בדיון תיאורטי על צדקתם של החוקים הקיימים. הרי אני מקווה שאף אחד לא חושב לצנזר את מרקס, את טולסטוי, את נבוקוב או את תורו.יותר מזה, גם אם מישהו יקרא את הספר ויסיק ממנו מסקנות קרימנליות זה עדיין יהיה לא צודק לתבוע את הסופר (מישהו חושב שצריך היה לשפוט את סלינג'ר על רצח לנון?).

למעשה, פינס מסמן עוד שלב בדרדורה של הדמוקרטיה הישראלית.  בכל חברה יהיו אנשים כמו טייטל ושפירא (האב והבן), החברה לא נמדדת על פיהם, אלא על פי ההתמודדות שלה איתם. חברה שפויה תצליח להשאיר אותם ואת הרעיונות שלהם בשוליים, חברה פאניקניסטית תהפוך אותם לגיבורים, וחברה דיקטטורית תנצל אותם לצרכיה (אם כאוייבים שבגלל קיומם צריך למנוע את חירותם של כל האזרחים ואם כחיילים ששוללים את חירותם של האזרחים… לפעמים גם וגם). וזה בדיוק מה שקורה בישראל. דרדור המודעות הדמוקרטית נהפך להיות חלק מהקונצנזוס הישראלי, חופש הדיבור, זכויותיו של חשוד, הזכות לרכוש…אין טעם בדמוקרטיה המתגוננת כשאנחנו זונחים את הדמוקרטיה בעצם מעשה ה"התגוננות". אנחנו צריכים לחזור לערכים הדמוקטיים הבסיסיים, ולהכיר בעובדה שהמציאות לא מושלמת ואף פעם לא תהיה. עדיפה מדינה בה אנשים כמו שפירא מהלכים חופשיים על פני מדינה בא אף אחד לא באמת חופשי (אלא אם כן הוא משתף פעולה עם השלטון).

דת הסביבה?


שאלה: אם אמונה בשינוי אקלימי היא דת, ואסור להכניס סימנים דתיים לבתי ספר ממלכתיים באיחוד האירופי, האם אסור להכניס לבתי ספר באיחוד אמצעים למניעת שינוי אקלימי?!

הפירות הללו רעילים


יעקב טייטל נעצר על ידי השב"כ בחשד שניהל מסע טירור במשך 12 (!) שנה. ככה ynet מתאר את החקירה:

"…טייטל הוחזק במתקן השב"כ במעצר חריג של 48 שעות מבלי לראות שופט או לפגוש את עורך דינו, בהתאם לסעיף מיוחד בחוק….

בפרק זמן זה פנה עו"ד עדי קידר מעמותת "חוננו", המסייעת לפעילי ימין קיצוני בענייניהם המשפטיים, בבקשה שיתירו לו להיפגש עם טייטל. בית המשפט המחוזי בפתח-תקווה דחה את בקשתו והאריך את מעצרו של טייטל בשמונה ימים…

השופטת דחתה את הבקשה והאריכה את מעצרו של טייטל בשלושה ימים נוספים. היא גם האריכה את האיסור המיוחד שהוטל בנוגע לפגישה עם העורך דין. בעקבות זאת, ערער עו"ד קידר לבית המשפט העליון, אולם גם שם נדחה…

הבאתו של טייטל לדיונים בבתי המשפט נעשתה תחת איפול כבד. צו איסור פרסום גורף הוצא על חקירת הפרשה והדיונים התקיימו בדלתיים סגורות. במהלך אחד הדיונים בבית המשפט המחוזי ביקש עו"ד קידר להסביר בעצמו לטייטל את זכויותיו, ובהן זכות השתיקה, אולם השופטת סירבה. רק כשיצא עו"ד קידר מהאולם, הוכנס טייטל פנימה מדלת צדדית והשופטת הסבירה לו בעצמה את זכויותיו…" (מחבל יהודי: רצח ערבים, ניסה לחסל את שטרנהל)

מעניין אם השופטת גם הסבירה לו על זה שיש לו זכות לנוכחות של עורך דינו בכל חקירה. איך שופט בכלל יכול להאמין לתוצאה של חקירה כזאת? וזה לא שלשב"כ יש היסטוריה של אמינות, הוגנות או יושר מינימלי. הרעיון שזכות כל כך בסיסית כמו לראות את עורך הדין שלך יכולה להפסל בלי שום סיבה מוצדקת (וראוי להזכיר שאם יש לשב"כ סיבה לחשוד בעורך דין מסויים שהוא משתף פעולה עם החשוד, הוא יכול לפסול אותו ספציפית, אבל כאן מדובר בפסילה של עצם המפגש עם עורך דין כלשהו) יכולה להשלל רק בגלל שהפשע שאתה חשוד בו הוא לא פופולרי היא בלתי נסבלת. הכח שהאפשרות הזאת נותנת בידי השב"כ הוא מוגזם, והאפשרות שהוא לא ינצל אותו (או מנצל אותו היום) לרעה היא סבירה כמו האפשרות שמחר יצמחו לי כנפיים.

הגיע הזמן שנפסיק עם ההצגה הזאת, אי אפשר לנהל מדינה צודקת בלי משפטים צודקים, ואי אפשר לקיים משפט צודק כשהשופטים והתובעים משרתים את האנשי השושו במקום את הצדק. צדק צריך גם להראות ולא רק להעשות, וכשאדם חשוד נחקר בלי עורך דינו כל החקירה צריכה להיות חשודה בהטיה. יותר מזה, צריך להבהיר למשטרה ולשב"כ שחקירות כאלה הן לא חוקיות לא צודקות ולא רק שהן צריכות להפסל והחוקרים צריכים להשפט, אלא גם שכל תוצאה שלהן צריכה להפסל באופן מיידי. היום זה טייטל מחר זה יהיה אני.