ממתי לאלמונים יש שם טוב?!


המסקנה של פסק הדין  של השופט סולברג (שוב, סולברג, בעוד פסק דין מפרע) בתביעת הדיבה של סרן ר' נגד אילנה דיין, היא ששמו הטוב של התובע, כאמור, סרן ר', נפגע. שה"אדם הסביר" שיחשף לפרסום יסיק מסקנות כלשהן (פירוט בסעיף 59 בפסק הדין) לגבי התובע (כאמור, ההוא ששמו הוא "סרן ר'"). ז"א, למשל, שאם מחר מגיע לראיון עבודה מישהו ששמו מתחיל בר' והיה סרן בעברו המראיין הסביר לא יקבל אותו?!

אין מה להגיד, ההגיון של ציור המטרה מסביב לחץ עובד שעות נוספות.

מודעות פרסומת

12 Responses to ממתי לאלמונים יש שם טוב?!

  1. אבל גם יודעים שהוא דרוזי, ושהוא היה סרן בצה"ל ומתי בערך שירת (כלומר, מה גילו). זה רחוק מלהיות אלמוני. וזאת בנוסף לעובדה שהוא לא אלמוני במקום מגוריו וכו'. על סולם האלמוניות סמילי הרבה יותר אלמוני מסרן ר', שקצת פחות אלמוני (יכול להיות ששמו אף דלף ברשת וכו') מערן בילינסקי.

  2. (סימן הסמיילי הגיע לשם בגלל בלוגלי. אוף)

  3. smiley says:

    כן, אנחנו יודעים את הגיל שלו ויודעים שהוא בא מכפר דרוזי בצפון ("…הוא בן 25, מכפר דרוזי בגליל…" מתוך פסק הדין). אבל הוא יש עוד כמה בני גילו שהתגוררו בכפר דרוזי בצפון ושהשם שלהם (הפרטי? המשפחה? הכינוי?) מתחיל באות ר'. בכל אופן, המעסיק הסביר הפוטנציאלי לא יעסוק בנסיון לנחש האם המועמד עומד בכל התנאים או לא. זאת התנהגות אובססיבית ולא סבירה.

    השכנים, שמכירים אותו לא מאתמול, בוודאי לא יתחילו לבוז לו, ללעוג לו, לשנוא אותו, לבזות אותו, לפגוע במשלח ידו, או כל דבר שקשור ב"גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו". הבעיה בהוצעת דיבה אמורה להיות אם האדם הסביר שלו מכיר את התובע, ולכן צפוי להסיק מסקנות מהפעולה עצמה.

  4. לגבי המעסיק הפוטנציאלי: אני לא מסכים. בהחלט מדובר בקהילה מצומצמת (כ-100,000 אלף דרוזים בישראל, עכשיו אפשר להתחיל בחישובים בכמה אנשים מדובר כשמגיעים לחתך הזה – אני חושב שנגיע לבודדים בני אותו גיל שהאות ר' מופיעה בתחילת שמם הפרטי או שם משפחתם), ותהיה שכזו לא נראית לי אובססיבית אלא סקרנות סבירה.

    למה אתה חושב שהשכנים לא ישנאו את שכנם שהוצג בטלוויזיה כ"רוצח ילדות"? בכל מקרה, השאלה היא האם האדם הסביר (בלי קשר לשאלה אם הוא מכיר את ר' או לא) יראה בזה דבר מעליב פוגע וכו', ובעיני שכניו של ר' ואנשים אחרים המכירים אותו (ומה עם עמיתיו ליחידה, ואנשים אחרים במערכת הצבאית?) עשויים בהחלט לחשוב כן.

  5. smiley says:

    מספיק שיהיו שני אנשים, יותר מזה, מספיק שיהיה פוטנציאל של קיום של שני אנשים, על מנת שהמעסיק הפוטנציאלי לא יקפוץ למסקנות.

    השכנים מכירים את ר', אם הם אנשים סבירים, הם לא צריכים שאילנה דיין תגיד להם איזה בן אדם הוא, וכאנשים סבירים הם בטח יודעים שרצח נקבע בבית המשפט ולא בטלויזיה. העמיתים ליחידה שמכירים אותו, כמו השכנים, מכירים אותו, ולכן מראש אי דיבה לא קיימת לגביהם. אנשים אחרים במערכת הצבאית, כמו שציין השופט, לא לקחו את הכתבה ברצינות (בניגוד לרצוי, אגב) וקידמו אותו, כך שלגביהם בוודאי שאין מה לדבר על דיבה (וזה באמת אחד המקומות בהם השופט מראה רמז של הגיון).

  6. המעסיק לא צריך לקפוץ למסקנות. הוא יכול להישאר עם חשדות, לזכור שהיה משהו, וכו'.

    העובדה שהם מכירים מישהו לא אומרת שהתחקיר של אילנה דיין לא עשוי לשנות את דעתם עליו (מסיבות שונות ומגוונות: כי הם מכירים אותו רק בבית אבל לא בצבא, כי הם מכירים אותו כ"חבר של חבר" וכו'). כך גם בצבא: מישהו בעוד כמה שנים יכול מנוע את קידומו כי הוא זוכר משהו כזה, וכו'.

  7. אגב, אני חושב שזו אחת הסיבות שאתה יכול לקבל פיצוי בלשון הרע בלי להוכיח נזק: קשיי ההוכחה כאן הם גדולים. אתה לא עושה סקר על מה חשבו על הנפגע מהוצאת הדיבה לפני ואחרי.

  8. smiley says:

    1. נגיד ולא היתה שם דיבה. ז"א בו נדמיין רגע מציאות בה סרן ר' באמת עשה את כל מה שדיין אמרה עליו (ושדיין אמרה את כל מה שהוא עשה). ומסגרת התרגיל המחשבתי, נדמיין שיש ר' אחר, גם הוא סרן, בן אותו גיל, מכפר דרוזי בצפון. לפי ההסבר שלך ר' השני, שלא היה מעורב בסיפור, נפגע מהכתבה (שהיתה אמת, ולא היתה עליו) ולכן יש לו עילה לתבוע את דיין (שעשתה עבודה עיתנואית מושלמת)! אתה לא חושב שזה אבסורד?

    2. כמו שאתה בטח זוכר, לאחר רצח דרק רוט, בגלל שלא פורסמו הפרטים על הרוצחים (שהיו קטינים) ובגלל שלאחד מהם היה שם משפחה של פוליטיקאית מפורסמת (שולמית אלוני), היו שמועות שהוא הנכד שלה. האם זה הופך את כל מי שפרסם משהו על דרק רוט ועל זה שאחד מהרוצחים הוא "בן טובין" פגע באלוני, והיא יכלה לתבוע אותו?

    3. אנשים סבירים לא עוצרים קידום בגלל שהם "זוכרים משהו", לפרטים אתה יכול לפנות לאחיטופל.

    4. מי שמכיר אותו רק כ"חבר של חבר" לא אמור לדעת שהוא הסרן ר' (אולי כשמועה, אבל אדם סביר יודע להבדיל בין שמועה לידיעה). אחרת אין שום טעם למערכת הצנזורה הצבאית.

  9. 1+2. כנראה שאין לו עילה לתבוע את דיין (אני לא חושב שיש עבירה של "הכתמת קבוצת אנשים מצומצמת", ומי שהחליט על הצנזורה זו הצנזורה או בית המשפט, לא דיין). הוא אולי יכול להתלונן לצנזורה הצבאית, אבל לא נראה לי שמישהו ישמע את הקייס שלו.

    3. אנשים טובים לא עושים הרבה דברים. כמו שכתבתי, אני מניח שקיומם של אנשים פחות טובים היא אולי אחת הסיבות לקיומו של פיצוי ללא הוכחת נזק בתביעות דיבה.

    4. אתה באמת חושב שאנשים בכפר שלו, שלא מכירים אותו אישית אבל מכירים את המשפחה וכו' ולא יודעים מי הוא? הרי בסעיף 2 כתבת על עניין אלוני. אני מניח שלמערכת הצנזורה הצבאית יש מטרות שונות ומגוונות והיא מצליחה בהם במידה יתרה או פחותה, אבל זה כבר דיון אחר.

  10. smiley says:

    1+2. לא הבנתי. לסרן ר. הראשון, זה שאמר שצריך להרוג ילדות בנות שלוש יש עילה לתביעה, ולסרן ר. השני, זה שמו מתחיל באותה אות כמו הראשון (שאמר שצריך להרוג ילדות בנות שלוש אין עילה) אין עילה לתביעה? ההגיון שלי אומר שאם כבר לאחד משניהם יש בסיס לתביעה, זה לשני (שהרי, אם יש פגיעה כלשהי, הוא נפגע בדיוק כמו הראשון, רק שלהבדיל מהראשון, אין לו שום קשר למקרה). ואם לשני אין בסיס, ואני מסכים שאין לו בסיס, על אחת כמה וכמה שלראשון אין.

    3. לא טובים, סבירים. אנשים סבירים יודעים שזה שהם זוכרים ש"היה משהו" לא מחייב הסקת מסקנות לפני שהם בודקים בדיוק מה היה.

    4. אני חושב שרוב מי שיודע מיהו לא יסיק מסקנות לגבי האופי שלו בגלל אופי המוזיקה שאילנה דיין שמה. ולמקרה היותר כללי, שמועות תמיד יהיו, אתה לא יכול להעמיד את התקשורת כאחראית לקיומן האפשרי של שמועות כאלה ואחרות שיווצרו בעקבות דיווח כזה או אחר, כל זמן שהצנזורה מתעקשת להסתיר את שמו, וכל זמן שדיין מקיימת את הוראות הצנזורה, אין לו בסיס הגיוני לתביעה.

  11. 1+2. אתה מערבב כאן בין שני דברים שונים. לסרן ר' יש עילת תביעה מול אילנה דיין. לרי"שים דרוזים אחרים מהצפון בני אותו גיל אחרים יש עניין עם הצנזורה או בית המשפט (מי שהחליט להשאיר את הכינוי ר' ולא את השם המלא), ולא נראה לי שהחוק הישראלי נותן להם מענה במקרה זה. אני יכול רק לתהות מה תהיה התוצאה אם אחד מהם יעתור בדרישה לפרסם את שמו של ר' מסיבה זו.

    3+4. נראה לי שמי שחוקק את חוקי לשון הרע (וגם אני. אני חושב שאני רואה הרבה אפור במקומות שנראה לי שאתה רואה שחור ולבן) לא מסכים איתך, ואוכל רק לחזור על כך שלדעתי הפיצוי ללא הוכחת נזק הוא ראיה לכך.

  12. smiley says:

    1+2. אני לא חושב שאני מבלבל. אחרי הכל המטרה של החוק היא למנוע פגיעה, ואם אילנה דיין פגעה בכל הר' הדרוזים, אז צריך להיות להם את הזכות המינימלית לתבוע את הפוגע. לצנזורה אין יד ורגל בעניין, היא לא פגעה בהם, היא לא אחראית על הפרסום. לחוק הישראלי, נדמה לי שכמו בכל שאר העולם, אין תשובה למקרה הזה, כי לאלמוניים אין שם טוב.

    3+4. נדמה לי שמי שחוקק את חוקי לשון הרע לא חשב על הגנה מפני שמועות יד שלישית וניחושים של צד ג', אלא מפני פגיעה ממשית וישירה בשמו הטוב של האדם. אני חושב שהדוגמאות של אלוני ושאר הרי"שים היו אמורות לשכנע.

    ובקשר לאפור מול השחור והלבן, אני לא חושב ככה, אני בכלל לא בטוח שאני מבין למה אתה מתכוון (בדרך כלל, אתה לא אמור להרשיע כשאתה לא רואה שחור), אבל אם תנמק אולי אשתכנע.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: