על מיקומו האקדמי של חקר האקלים


כידוע, כמה האקרים פרצו למערכת המחשבים של היחידה לחקר האקלים באוניברסיטת מזרח אנגליה (Anglia ולא England) ופרסמו תכתובת מיילים של כמה מהחוקרים. מכאן, הויכוח הפך לפוליטי: ה"ימין" טוען שהמיילים מעידים שהחוקרים עיוותו את האמת, ה"שמאל" טוען שהציטוטים המדוברים הוצאו מההקשר. בגלל שאני לא הולך לקרוא את המיילים, אין לי דרך לדעת מי צודק (גם אם הייתי קורא, אני בספק אם היית יודע מי צודק. עצם העובדה שכל מי שקרא אותם יצא עם המסקנה איתה הוא בה מעידה, כנראה, כמה הם משכנעים). אבל בכל זאת, החלוקה הפוליטית מעניינת.

אם מחר היו פורצים למיילים של מדענים שמחפשים את ההיגס, שמחפשים חיים בפלנטות אחרות, שמחפשים תרופה לנזלת או שמנסים למצוא מאובנים של דינוזאורים, החלוקה, אם היתה כזאת, לא היתה פוליטית. ההבדל נובע, לדעתי, גם ממהאופי של חקר האקלים, וגם מעליית הפוליטיקה הירוקה בעשורים האחרונים.

אפשר לחלק את מדעי הטבע למדעים ניסויים ומדעים תצפיתיים. במדעים מהסוג הראשון החוקר יוזם ניסויים ובמדעים מהסוג השני החוקר צופה על הטבע. אסטרונומיה, למשל, היא מדע תצפיתי, אתה לא יכול להזיז כוכבים בשביל לבדוק אם תיאוריה היא נכונה. עקב הנסיבות במדעים תצפיתיים קשה יותר לבודד משתנים ולחזור על ניסויים, ולכן קשה יותר להסיק מסקנות חד משמעיות מתצפיות.חקר האקלים הוא באופן די מובהק מדע תצפיתי, אבל יותר מזה, יש לנו רק כדורארץ יחיד ולכן מספר התצפיות האפשריות הוא נמוך מראש. לעומת זאת, מספר המשתנים שיכולים להשפיע הוא ענק, ואופי ההשפעה, כפי הנראה, הוא כאוטי ולא לינארי. כל זה ביחד הופך את האקלים לאחד התחומים הקשים לחקירה. מצד שני, כל אחד מאיתנו מרגיש את האקלים, והמחשבה שהמדע שהצליח לשלוח אנשים לחלל לא מצליח לדעת איפה ומתי יהיה הטורנדו הבא היא כמעט בלתי נתפסת. למען האמת, חוקרי האקלים מסוגלים לספק תחזית ליומיים, וגם רמת הדיוק שלה לא מוצלחת בהרבה ממיצוע של הימים האחרונים.

להבדיל ממדעי הטבע, מדעי החברה בנויים על ההנחה שחקר  האמת מוגבל מראש. אולי זה התחיל מהתפישה הדתית שלבני האדם יש רצון חופשי, שאיננו דטרמיניסטי, ולכן בלתי ניתן לחיזוי. אבל היום, כשגם מדעי הטבע הרימו ידיים מהרעיון הדטרמיניסטי, ובטח שהרימו ידיים מהרעיון שתהליכים דטרמיניסטים ניתנים לצפיה מראש, ההבדל הוא שבעוד שמדעי הטבע חוקרים את הניתן לחקירה מדעית, מדעי החברה חוקרים את הרצוי לחקירה מסודרת (גם אם אי אפשר לחקור אותו בצורה מדעית). חוקרי החברה באים עם אידיאולוגיה מהבית (לא מילולית), ומנסים לחקור תחת התפישה האידיאולוגית את המציאות. אף אחד לא מתפלא שכלכלנים מצליחים שוב למצוא למה קפיטליזם הוא טוב או שחוקרות מגדר מצליחות להסביר לנו, שוב, כמה גברים הם חארות. אם מחר מישהו יפרוץ למיילים של אחת מהפקולטות למדעי החברה הוא לא יתפלא למצוא שיש לחוקרים שם אג'נדה אידיאולגית. למעשה, ההפך יפתיע את כולנו.

הפוליטיקה הירוקה צמחה בגרמניה שאחרי המלחמה. נראה לי שהפחד מהזכרון ההיסטורי הגביל את האפשרות לצמיחה של פוליטיקה לאומנית, בזמן שהאידיאולוגיות השמרניות-דתיות והסוציאליסטיות לא ממש נתנו תשובה מתאימה. בכל מקרה, די ברור שהתנועה הירוקה התחילה כתנועה רומנטית. ההתנגדות לטכנולוגיה ול"זיהום" שהיא יוצרת התחילה מהתנגדות למודרניות, ורצון לחזור לעבר מדומיין שבוא כולנו חיינו בטבע. תנועה דומה (פוליטית, לא אידיאולוגית) צמחה בזמנו בארצות הברית, ונבעה דווקא מגישה ליברלית קיצונית, כזאת ששמה דגש על אינדיבידואליזם, וראתה את הטכנולוגיה כמימוש קולקטיבי (כדאי לזכור את התעמולה הסובייטיתעם כל הבתים האפורים והארובות). בהמשך הצטרף מחנה נוסף, בורגני יותר, שרצה להוריד את הזיהום רק בגלל שהזיהום הפריע לאיכות חייו. אחרי נפילת הגוש הסובייטי פנו חלק גדול מהקומניסטית לשעבר לפוליטיקה ירוקה. הפעם נקודת המוצא היתה אחרת, סוציאליסטית וקולקטיביסטית באופן מובהק. הקומניזם נפל בגלל הצלחת הטכנולוגיה, חייו של האדם במערב השתפרו בזמן שחייו של הפועל בגן העדן הסוציאליסטי נשארו מחורבנים כשהיו. יותר מזה, בגלל האופי של הטכנולוגיה המערבית הפועלים במערב לא רצו להתלכד נגד המעסיקים שלהם ונגד המעסיקים בכלל. למה להתלכד נגד פורד, עם פורד מייצרת לי מכוניות זולות? בו בזמן, השיפור בטכנולוגיה יצר מצב בו עלות הייצור הלכו וירדו: אם פעם היו צריכים 100 פועלים לייצר מכונית אחת, היום אפשר לעשות את זה עם פועל אחר (שירוויח יותר, ועוד 80 יעבדו בעבודה אחרת ויצרו מותרות, והשאר יחיו על דמי אבטלה ויצרכו את המותרות). מכאן, למיטב הבנתי, נובעת ההתנגדות הסוציאליסטית לטכנולוגיה, וההצטרפות שלהם לקואליציה הירוקה.

תיאורים של התחממות כדור הארץ, על ההשלכות שלו, התחילו די מזמן. בהתחלה הייתה בעיה בחור באוזון, והיינו צריכים להפסיק להשתמש בדיאודורנט, אחר כך הייתה בעיה עם כבשים באוסטרליה… מתישהו התחיל גם הסיפור על גזי חממה, על היחס של חמצן מול פחמן דו חמצני ועוד. כאמור, למעלה, אין וכנראה גם לא יהיה הוכחה שהטענה הזאת נכונה או לא, אבל אין ספק שהיא נוצלה על ידי הקואליציה הירוקה (שמראש התנגדה לזיהום ולטכנולוגיה) למטרות פוליטיות, על ידי הנסיון להעביר את ההמון הפרגמטי לתמיכה במפלגות הירוקות. אני חושב שזאת הפעם הראשונה שהתקיים נסיוןלשימוש במדע ממדעי הטבע לצרכי פוליטיים כל כך מובהקיםעל ידי שכנוע פרגמטי (ז"א, לא "בגלל שהוכח שאנחנו צודקים" כמו בויכוחים בין המאמינים ללא מאמינים, אלא בגלל שיהיה לך רע אם לא תאמין לנו).

לכן, אני חושב שהמסקנה המתבקשת, היא לשקול מחדש את המיקום של חקר האקלים, ואולי התחיל להתייחד אליו כאל מדע רך, למרות שהוא עוסק בנושאים מדעיים באופן מובהק. כמו שמרכז שלם (למשל) ממומן על ידי בעלי הון עם אג'נדה פוליטית, אין שום דבר רע בעובדה שהיחידה לחקר האקלים באוניברסיטת מרכז אנגליה מקדמת אג'נדה פוליטית, אנחנו רק צריכים לזכור לדעת להבדיל בין מדענים שמשתמשים בפוליטיקה למען חקר האמת המדעית (נגיד, למען הקמת מאיץ הדרונים יקר) לפוליטיקאים שמשתמשים במדע למען קידום המטרות הפוליטיות (הלגיטימיות בפני עצמן) שלהם.

מודעות פרסומת

10 Responses to על מיקומו האקדמי של חקר האקלים

  1. איש התרנגולת האיום says:

    פוסט טוב, מסקנה שגויה.
    שמו הטוב של מדע הטבע צריך להשמר מפני אידיאליסטים בכסות מדעני טבע. אני כופר לחלוטין במסקנה שלך. עצם זה שהמחקר כאן הוכיח להיות נגוע לא אומר שאי אפשר לחקור את האקלים ללא פניות. אתה למעשה מציע שניתן לחממיסטים "לחטוף" את הקלמיטולגיה/פליאו-קלימטולוגיה אל מעוזותיהם "האפלים" של מדעי הרוח/חברה, במקום להציל ולשקם את הענף הכה חשוב הזה.
    אתה מוותר מהר מדי. אפשר לעשות את זה נכון, ושקיפות מלאה תהיה פסיעה ראשונה בכיוון הנכון.

    אגב, "עצם העובדה שכל מי שקרא אותם יצא עם המסקנה איתה הוא בה מעידה, כנראה, כמה הם משכנעים". בתור אדם שמתעניין באופן נרחב בנושא וקורא עליו באופן שוטף מזה זמן לא מועט, הטענה הזו נוגדת באופן חריף את מה שאני רואה.
    אפילו בסביבתי הקרובה ראיתי כמה וכמה אנשים שקליימטגייט השפיע עליהם (לפחות במידה מסוימת), בטח ובטח ברשת ואפילו בMSM. די בזה שהספקנים -עד זה לא מכבר, מוקצי תקשורת- מקבלים מיקרופון/מצלמה ברשתות השונות, כדי שלפחות חלק מהאנשים, שעד כה נחשפו לדיון חד מימדי, יעשו ריאיבליואיישן לעמדתם בנידון.

  2. smiley says:

    תודה.

    האמנם אפשר לחקור את האקלים ללא פניות? אני לא בטוח כמה זה סביר, בכל מקרה, גם בהנתן העובדה שאנחנו יודעים שלחוקרים יש אג'נדה אנחנו לא יכולים להתעלם מהם, אבל אנחנו יכולים לקחת את המסקנות שלהם בערבון.

    הכוונה שלי היא לאנשים שהיו להם דעות נחרצות ומבוססות (לא כאלה ששאפו את כל הידע שלהם מהסרט של אל גור) על הנושא, וששינו את דעתם בעקבות החשיפה. אני לא שמעתי על כאלה.

  3. יובל says:

    מוזר מאוד מה שכתבת. קודם כל, גם חקר מאובנים, לדוגמה, יהיה נתון לחלוקה פוליטית (creationism מול אבולוציה) ואני חושב שגם הניסיון למצוא את ההיגס (מדע שימושי מול מדע כמחקר "טהור").
    שנית, הגיוס של מדע "ממדעי הטבע" למען מטרה פוליטית הוא לא חדש ולא יחודי רק לפוליטיקה הירוקה. אפשר לחזור שוב לויכוח על האבולוציה, אבל גם המחקר הגרעיני וכיום ניסויים בבעלי חיים או השימוש בתאי גזע עובריים נופלים יפה מאוד לאותה קטגוריה.
    שלישית, למיטב הבנתי גם אתה מסכים שאו שיש התחממות גלובלית שנובעת מפעילות המין האנושי (עמדת הקונסנזוס המדעי) או שיש התחממות גלובלית שלא נובעת מפעילות המין האנושי (עמדת חלק מהחולקים, דוגמת פרופ' ניר שביב) או שאין התחממות גלובלית. ומדובר בעובדה מדעית. העובדה שאנו מתקשים כרגע להכריע לא הופכת אותה ללא קיימת, בדיוק כמו שהעובדה שאף אחד לא יכול להכריע כרגע אם אנחנו ביקום ads או אם תורת מיתרים סופר-סימטרית באמת יכולה להציג את המודל הסטנדרטי לא אומרת שצריך להעביר את המחלקות של אנרגיה גבוהה למדעי החברה. בדיוק כמו שהעובדה שבעבר היתה תקופה ארוכה שלא הצליחו לשלב את האלקטרודינמיקה בתורת הקוונטים (ורבים האמינו שלא יצליחו גם) לא הצדיקה את העברת תורת הקוונטים למדעי החברה ואפשר לחשוב על עוד אלף דוגמאות.
    דבר אחרון – אתה אולי מתבלבל בין מדעי החברה למדעי הרוח, אבל במדעי החברה המחקר דווקא אמור להיות מעוגן בעובדות. רק שהם עוסקים בעובדות שונות מאשר במדעי הטבע. גם במדעי הרוח, אבל שם עוסקים יותר בפרשנות.

  4. smiley says:

    הויכוח על האבולוציה הוא ויכוח תיאולוגי, לא פוליטי. אני לא חושב שזה אותו הדבר, ולא תתקשה למצוא אנשים משני המחנות בכמעת כל מפלגה פוליטית, ושום ממצא מדעי חדש בתחום לא ישנה את המפה הפוליטית.

    למיטב הבנתי, הויכוח על המחקר הגרעיני שונה באופיו. הויכוח על ניסויים בבעלי חיים ותאי גזע עובריים הוא ויכוח אתי, ויכוח על הדרך בה ראוי שהחוקרים יחקרו.

    גם עובדות כלכליות הן עובדות (נכונות או לא) ובכל זאת, כלכלה היא חלק ממדעי המדינה. ההבדל (אחד ההבדלים) בין מחלוקות ממדעי הטבע למחלוקות ממדעי החברה היא שבראשונות אנחנו ממשיכים לחקור עד שאנחנו מגיעים למסקנות חד משמעיות, ובאחרונות אנחנו פועלים גם כשאנחנו יודעים שהמסקנות שלנו אינן חד משמעיות.

  5. יובל says:

    אבל מדעי האקלים הם בהחלט מדע. כעת יש ויכוח לגבי אספקטים מסוימים בו אבל אני חושב שאנחנו יודעים מהן התופעות המדעיות שקשורות ליצירת טורנדו, או גשם. העובדה שכרגע יש ויכוח (אגב – אין *המון* ויכוח) בנוגע להתחממות הגלובלית לא אומרת שצריך להוציא אותם ממדעי הטבע בדיוק כמו שכשהיה ויכוח לגבי האתר (ולורנץ, אם אני זוכר נכון, סירב לקבל את התיאוריה של איינשטיין עד מותו) זה לא אמר שצריך להעביר את כל הפיזיקה למדעי הרוח. בקיצור – אני עדיין לא מבין מה אתה רוצה.

  6. smiley says:

    גם כלכלה הוא בהחלט מדע. שני ההבדלים בין הויכוח לגבי קיומו של האתר לבין הויכוח לגבי הסיבות להתחממות הגלובלית הן:
    1. שאחד הויכוחים יכול להיות מוכרע על ידי העובדות, והעובדות בלבד, באופן שכל אדם סביר מרגע שידע את העובדות יקבל את ההכרעה.
    2. שאחד הויכוחים הוא בעל השפעה ישירה על ההחלטות הפוליטיות והתנהלות החברה.

  7. איש התרנגולת האיום says:

    אם תותר לי הערה:
    "כלכלה הוא בהחלט מדע" היא טענה שרבים יחלקו עליה, במיוחד בימין הכלכלי.

  8. זה הפוך. מדעי החברה הם "פוליטיים" במידה זו או אחרת משום שקשה עד מאוד להפריד בהם עמדה ממסקנה (אבל לא בלתי אפשרי). המצב בקליימטולוגיה הוא הפוך. זה לא שבאו קליימטולוגים סוציאליסיים וחיפשו את התירוץ שיאפשר להם להשפיע על הפוליטיקה. זה הפוך. הממצאים שלהם בעשורים האחרונים היו כל כך מבהילים שלא נשארה להם ברירה אלא לצאת החוצה ולהתריע. דברים דומים קורים היום בכל מדעי כדה"א והביולוגיה.

  9. smiley says:

    למה המצב הוא הפוך? איך אפשר להפריד בתחום כל כך לא לינארי, כאוטי ומעוט תצפיות בין סיבה למסובב? על איזה ממצאים מבהילים אנחנו מדברים? מה קורה בביולוגיה?

  10. shmulikhazin says:

    https://www.facebook.com/groups/409795372502033/
    הצתרפו לקבוצה פיזיקה אקלים תוכלו ללמוד הרבה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: