פרי העשור


לרגל סיומו המתקרב של העשור הראשון במאה העשרים ואחת, ובעקבות עודף דירוגי העשור בכל שאר העולם, החלטתי להצטרף להמון. מאחר שנראה לי שהדירוג של החשוב מכל נשכח באורגיית הדירוגים, החלטתי לדרג את … פרי העשור. אני חושב שכמי שאכל פירות מתחילת העשור ועד סופו, יש לי את הכישורים המתאימים לתת דירוג מקצועי ואובייקטיבי. לכן, להלן העשרייה הראשונה:
10. אננס. הפרי האקזוטי שהיה מוכר בעיקר בתור ה"וניל של הקרטיבים", או כגוש סוכרי דביק ולח חסר כל טעם מאפיין שבא מתוך קופסאת שימורים במנות הקרב או על פיצות שאנשים חסרי חוש טעם אוכלים, מוכיח דווקא את עצמו כפרי מרענן כשהוא טרי. הבעיות שמנעו ממנו להשתלב במקום גבוה ייותר הן הגישה הבעייתית, תדמית איומה, מחיר לא סביר וקשיי הקילוף.

9. אבטיח. דרדורו הקיצוני של מי שהיה פרי העשור רק לפני שלושה עשורים, ומי ששלט בשוק הפירות ללא מצמוץ לאורך זמן כה רב יכול להפתיע את כל מי שלא עוקב אחרי הנעשה בעולם. בעולם בו אנשים קונים מים בבקבוקים, וסוכר נהפך לאוייב המין האנושי, אין סיבה לקנות מים עם סוכר וצבע כשהם באים בעטיפה כל כך לא ידידותית. חוסר היכולת לדעת את איכותו של הפרי ממראה בלבד בטח לא עזרה לו.

8.. קלמנטינה. ככלל, פירות ההדר המשיכו בהדרדרותם. כנראה שהרעיון של אריזת הנוזל בבקבוקונים, בנוסף לקליפה לא סימפטית פשוט לא מתאים לעשור הזה. הקלמנטינה עצמה נשארה חביבה שהיתה, קלה לקילוף ונוחה לנשיאה. הטעם עצמו מתקתק מידי וחסר את הנוחות שיש לאחותיה הגדולות.

7. תפוח. ככה עושים פירות. טעם טוב, אריזה טובה, עסיסיות מתאימה, חמיצות, ריח. הקליפה האכילה והמרכם הכמעט פריך. חבל שבן דודו גרם לדרדורה של המשפחה כולה. עם כל ההתנגדות הטבעית שלי לשיפוט קולקטיבי, פשוט אי אפשר היה להמנע ממנה הפעם.

6. תפוז. על פירות ההדר כבר דיברנו, וגם המלך מתדרדר. התדמית שנוצרה מכל המשקאות בטעם תפוז הרסה את התדמית של הפרי. הקליפה המלכלכת והלא מועילה, הגודל הלא מתאים, ועודף המוצרים השאיר את התפוז מחוץ לחמישיה המובילה ובמקום השלישי והמביך במשפחתו.

5. תות. מלך הילדים נכנס בקושי לחמישיה המובילה ונציגה של משפחת פירות היער בתחרות. בצד הטעם המוצלח, הגודל האידיאלי, החוסר בקליפה וגרעינים, היופי הטבעי, והידית המובנית, אי אפשר לשכוח את הנדירות, המחיר וחוסר היציבות באיכות.

3. דובדבן. כמו התות, רק טעים יותר. אלמלא הגרעינים, המחיר, העדינות והנדירות היה מתמודד ללא ספק על מקום הראשון.

3. אשכולית. אין מה להגיד, כמו התפוז, רק מלכלך פחות וטעים יותר. האשכוליות הענקיות והמרות של פעם החליפו את מקומן לפרי ודור החדש, המתקתק יותר, ובעל הגודל האנושי יותר.

2. פומלה. המפתיעה של העשור. הראשונה במשפחת פירות ההדר. למרות הקליפה המגוחכת, הטעם הטעם המוצלח והעסיסיות המפתיעה הצליחה לשדרג את מיקומה של הפומלה, וביחד עם הבקבוקונים הנוחים והעסיסיות המרעננת הובילו את הפומלה למקום אליו היא לא חלמה להגיע.

1. ענב. למרות הגיל הענב הצליח להגיע למקום הראשון, ולהשאיר מאחוריו מתחרים צעירים ונמרצים בהרבה. השילוב של אריזה מוצלחת, מראה אסטתי, טעם וריח מושלמים, נוחות, שכיחות ועסיסיות הבטיחו לענבים את מקומם בכל רשימה שכזאת. המחיר הנוח של הזן חסר הגרעינים הביא אותם למקום הראשון בעשור הנגמר.

נראה שהעשור הבא לא הולך להיות עשור קל לאף אחד מהמתמודדים. הבננה, האוכמניות, הקיווי והפטל לא ינוחו בשקט. בנוסף למתחקים חדשים שינסו להגיע מעבר לים ומתחרים ותיקים שינסו לשפר את מיקומם בדעת הקהל (אם בעזרת שיפורים אמיתיים, ואם בעזרת מניפולציות זולות על דעת הקהל הכל כך נוחה להשפעה).

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: