הא לחמא עניא?


בין משה לפטריק הקדוש היו מספר הבדלים גדולים. הראשון יצר נחשים יש מאיין, השני גירש נחשים, הראשון נולד למשפחת עבדים, השני נולד למשפחה חופשית, הראשון גדל כאדם חופשי, השני גדל כעבד, הראשון חזר להחזיר רעה למטיביו, השני חזר להחזיר טובה למרעיו, את הראשון זוכרים בהמנעות מבירה, את השני זוכרים בהרבה בירה… נראה לי קצת עצוב שאנחנו מתכנסים היום לזכור דווקא את הראשון.

בכלל, פסח הוא אולי הסמל של החגים היהודים חסרי ההגיון. במקום להסיק מהסבל שעברו אבותינו (ושאותו אנחנו מחייבים לזכור כאילו אנחנו עברנו אותו) שהדבר הראוי הוא להפחית את הסבל האנושי, מבקשים מאיתנו להסיק שהדבר הראוי הוא לגרום סבל לעצמנו, ושהסבל שאנחנו גורמים לעצמנו מזכה אותנו בזכות לגרום סבל לאחרים. אפשר להבדיל אותו מהחגים היותר מודרניים (חנוכה ופורים) כשהחג המודרני ביותר, יום העצמאות, הוא החג עם הכי פחות איסורים וגרימת סבל עצמי. למעשה, חוץ מלהגיד נכבה נראה לי שיום העצמאות הוא החג היהודי היחיד שבו מותר לעשות הכל. אם כי, כמובן, הוא חייב לבוא אחרי יום סבל, כי הרי סבל זו המהות היהודית, ואם לא נסבול, לא נוכל להרשות לעצמנו לגרום סבל לאחרים. זה, כמובן, לא מחוייב המציאות. יש עמים שבכל זאת כן מנסים להנות מהחיים, ובמקביל להפחית את הסבל האנושי.

אולי, למשל, היה כדאי להפוך את הפסח לחג שבו אנחנו נהנים מהחיים בלי לנצל עבדים. למשל, על ידי בדיקה מי בדיוק מייצר את הקפה שלנו, מאיפה מייבאים את התה שלנו, את השוקולד, את הבגדים ואת הנעליים…מעניין לציין שדווקא הלחם מיוצר ללא עבדים.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: