כמה מחשבות על השוליים של פרשת קם-בלאו…


1. "לאחר שמולאו כל התנאים בהסכם ונמסרו המסמכים, ביקש השב"כ לפנים משורת הדין לקבל לידיו גם את המחשב האישי של אורי בלאו. מערכת 'הארץ' נענתה לבקשה, והמחשב הושמד עם מסירתו מול עיני הכתב" ואני חייב לשאול, כשהשמידו את המחשב, גם הוסיפו איזה טקס וודו לגרש את הדיבוק? מה רע עשה להם המחשב? מה הפואנטה בהשמדת המחשב? האם הם השמידו את כל המחשב? גם את המסך? אולי גם את המדפסת והמקלדת? והעכבר, האם הם רוצצו את העכבר? מה הם חשבו, שבלאו כל כך אדיוט שיתן להם להשמיד את מחשבו האישי בלי שיגבה את מסמכיו האישיים לפני זה? האם אנשי השושו שלנו לא מבינים איך עובד מחשב? האם הם לא שמעו על האינטרנט? על זיכרון פלאש? הם באמת חושבים שאם הם יהרסו את המעבד של המחשב אז מה שהיה בדיסק הקשיח יעלם לנצח? או שאולי הם חשבו שאיזה ארגון עויין הטמין שם איזה חומרה שמעתיקה את התכולה של הדיסק הקשיח ושולחת אותו אליהם (ושהשמדת המחשב תחזיר את מה שנשלח)? האם מדובר בטמטום? בנקמנות (ואם כן, אז במי: בבלאו? במחשב שלו? במשלם המיסים שמימן לו מחשב חדש?)? בפארנויה?

2. "המסמכים, ברמות סיווג שונות, כללו בין השאר תוכניות מבצעיות של צה"ל (לרבות כאלו שעדיין לא מומשו), פקודות מבצעיות של המטכ"ל, סיכומי הערכות מצב ופגישות בין גורמים מבצעיים בכירים, סדרי כוחות של הצבא, ידיעות מודיעין רגישות, סיכומי תרגילים, מסמכים לגבי תורת לחימה ואמצעי לחימה, תפיסות הפעלה של הצבא, תוכניות מגננה של פיקוד המרכז ותוכניות להתמודדות עם התלקחות בשטחים….דיסקין הגדיר את המסמכים "סוּפּר-מסווגים", מסמכים שלדבריו כל ארגון מודיעין היה חולם לשים עליהם את ידו. "הגעת מסמכים אלו, ואף מקצתם, לידי האויב ולידי גורמי מודיעין זרים, עלולה לגרום לנזק ביטחוני חמור וממושך ולסיכון בפועל של חיילי צה"ל ואזרחי ישראל", קבע ראש השב"כ בפסקנות. "לא צריך להיות מומחה לביטחון מידע כדי להבין עד כמה יש בחומר מידע מסכן". " אין ספק שזה מפחיד. יש בלשכת כל אלוף כמה עשרות פקידות, כל אחת משרתת שנה וחצי ואת מתחלפת באחרת, כולן ילדות חסרות נסיון, הכשרה או היסטוריה תעסוקתית. אנחנו יודעים על אחת שהצליחה לצרוב אלפי מסמכים ולקחת אותם לביתה בלי שאף אחד ידע או אפילו יחשוד. אלמלא היא נתנה אותם לבלאו, אף אחד גם לא היה יודע. האם היא הראשונה שעשתה את זה? יש כאן פרצה בטחונית אדירה, אלוף פיקוד המרכז (אם זה יכול היה להתרחש רק שם) הפקיר את חייהם של אלפי חיילים ומאות אלפי אזרחים. מזל שבמקרה הזה זה הגיע לידיים בטוחות, מה היה קורה אם במקרה אחר זה היה מגיע לאותם "גורמי מודיעין זרים"? מישהו, אני חושב שאלוף הפיקוד אם לא הרמטכ"ל עצמו, צריך לתת את הדין על המחדל הזה.

3. ז\ה כבר הופך למנהג, רשויות החוק של המדינה רודפות אחרי חושפי העוולות במקום אחרי יוצריהם. נכון שהדלפה של עוול היא לא חוקית בישראל (עדיין, אפשר לקוות שישראל תצטרף בקרוב למדינות בהן זה לא כך), אבל בכל זאת, קצת פרופורציות, איך יכול להיות שצדים את המדליפים ומעמידים אותם לדין אפילו לפני שפותחים בחקירה בנוגע לעוול עצמו. המחשבה שאם נרביץ למראה לא נהיה כל כך מכוערים מזכירה את המחשבה שאם נשמיד את המחשב אולי מה שהיה עליו יעלם….

4. במהלך חיי יצא לי לעבוד בכמה וכמה "פרוייקטים סודיים". אף אחד לא כלל חיי אדם, סתם מוצרים שהמתחרים לא אמורים לדעת עליהם לפני שהם יוצאים לשוק. ובכל זאת, בכל תדרוך שעברתי הזהירו אותי מפני "האנשים השקופים" המנקים, מתקני המזגנים, המלצרים… בצה"ל, ארגון שסודותיו קצת יותר חשובים, יש הרבה יותר מידי "אנשים שקופים". בצבא ללא גיוס קבע המצב המגוחך הזה היה נמנע.

5. אורי בלאו פרסם שני פרסומים "מביכים" על סמך המסמכים שנתנה לו קם. אף אחד מאותם פירסומים "מביכים" לא זכה להתייחסות מינימלית מהציבור הישראלי. אלמלא איסור הפרסום, יש להניח שגם המעצר של קם לא היה זוכה ליותר מידי התייחסות. אם חושבים על זה, צו איסור הפרסום היה יחסי הציבור הטובים ביותר שהמדינה יכלה לסדר לבלאו ולהארץ. ובהתחשב בעובדה שהוא ניתן שנה אחרי הפרסום עצמו, כשהשפעתו היתה ברורה לכולם, אפשר להעלות את השאלה: אז בשביל מה זה טוב להם? האם יש כאן נסיון מצד גורמים במערכת הביטחון לייצר כותרות נגד גורמים אחרים במערכת הביטחון?

מודעות פרסומת

6 Responses to כמה מחשבות על השוליים של פרשת קם-בלאו…

  1. ערןב says:

    בקשר ל-1, אני נוטה להניח שמדובר בהצגה שגויה ולא מקצועית מצד העיתונות, או מי שהעביר את המידע לעיתונות. דהיינו, אני מניח (וכמובן שאין לי דרך להוכיח זאת, פרט ללהניח שמי שעבד מול בלאו ופרקליטיו בגיבוש ההסכם מבין דבר או שניים בביטחון מידע) שההסכם עם בלאו כלל התחייבות שאין בידיו מסמכים נוספים ושמסר את כל ההעתקים שעשה, ולאחר מכן מסר את הדיסק הקשיח של המחשב וכל עותק מגנטי או זיכרון פלאש, ואלו הושמדו בנוכחותו כדי לרצות את שני הצדדים: להבטיח לשב"כ שהמידע לא נגיש יותר, ולהבטיח לבלאו שאף אחד לא ניגש למידע שהיה שמור במחשב שלו.

  2. smiley says:

    גם אם נניח שאתה צודק, איך השמדת הדיסק הקשיח תבטיח לשב"כ שהמידע לא נגיש יותר?

  3. שונרא says:

    הסכום שדווח כתשלום תמורת המחשב המרוצץ היה 14,000 ש"ח. נשמע כמו מחירו של נייד אפל חדש. (כונן קשיח של גיגה עלה לי לפני כמה חודשים קצת פחות ממאה דולר.)

    זה נראה לי שילוב של איום על הכתב (מה שעשינו למחשב שלך אנחנו יכולים לעשות גם לך) ושל אופציה של הדבקת המחשב החדש בבאגים, ג'יפיאסים או אמצעי עקיבה אחרים.

  4. עדו says:

    לגבי הפירצה הביטחונית – תפסו כבר את המרגל הבכיר שהעביר לערוץ 7 את המסמך שמתאר את התכוננות צה"ל להתנתקות שניה בגדה ?
    תיקון , מישהו בכלל חוקר בנושא?

  5. דניאל לרנר says:

    טוב, דבר ראשון כתיבה רציפה טובה ועניינית, קבל שאפו

    אני נוטה להסכים איתך במספר מהתחומים (כן, עדיין נשאר מכוערים אל אף המראה השבורה) אבל זה עדיין הכרחי לשוברה..

    וגם, לדעתי הטקסט שלך יזכה ליותר עיניים אם הוא יהיה מאוזן יותר, הרי ברור לכל הדעות שענת קם "לא יצאה הכי בסדר" יכול להיות שמוסרית אל המוסר שם איפשהו תומך ומתלהב אבל אנחנו עדיין לא במקום בו ניתן לקחת ככה את החוק לידיים, למרות העוולות המדוברות..

    המשך כך

  6. smiley says:

    דניאל, תודה.

    אני חושב שעדיף להיות יפים מאשר לשבור מראות.

    במשחק בין הפועל ענת קם למכבי מערכת הביטחון אני לא מאוזן. אחד הצדדים מייצג אותי, מקבל ממשכורתי, ומחזיק ביכולת להפעיל אלימות כלפי. השני לא. את הביקורת על המעשים של קם אני משאיר לבית המשפט. אני חושב שיש לו את הכלים המתאימים לבדוק ולהעניש אותה בהתאם.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: