בסוף יעשו מזה סרט הוליוודי


לקראת העימות האחרון מחר, הולך ומתברר שהסיפור המעניין יותר בבחירות האלה הוא לא המנצח, אלא דווקא המפסיד. למרות שעוד לא לגמרי ברור מי יהיה המנצח, נראה שהוא יהיה עוד פוליטיקאי שרוצה להיות כמו קנדי, כאלה לא חסרים בשום מקום. מצד שני, דווקא בראון נראה כמו גיבור טראגי קלאסי, כולם יודעים מה הגורל שלו, כולם יודעים איך יגמרו הבחירות האלה מבחינתו, וכל מה שנשאר לו זה לשחק את המשחק לפי חוקיו ולחכות שהשופט ישרוק את שריקת הסיום (שתגאול אותו מטיפונת התקווה שעוד נשארה לו). מראש כל הקלפים משחקים נגד בראון, ואם עד עכשיו נראה היה כאילו הוא היחיד שלא מבין את זה, אז פליטת הפה היום מבהירה שגם הוא כנראה מבין את זה, וכל מה שנשאר לנו זה לראות איך הטרגדיה הזאת תגמר (ז"א הסוף ידוע, אבל הדרך לא).

הסקר האחרון שפורסם היום  (אגב, לקראת הבחירות הבאות בישראל מישהו חייב להקים בלוג כזה) מביאים את השמרנים ל-34%, הלייבור ל-27% והליברלים ל-31%. האחוזים כאן הם אחוזים מכלל הבוחרים, אבל בבריטניה, כידוע, הבחירות הן אזוריות, ובסופו של דבר רק המוביל בכל איזור נכנס לפרלמנט. משום שרוב הסקרים הם סקרים ארציים, קצת קשה לדעת איך הם יתחלקו לאיזורים השונים. נהוג לאמץ את שיטה בשם "שינוי ארצי אחיד" (uniform national swing) שמניחה (למיטב הבנתי) שהשינוי הארצי באחוז הבוחרים בכל מפלגה יתחלק באופן אחיד על כל איזורי הבחירה. ההנחה הזאת נשמעת לא מנומקת היטב, אבל להבדיל משיטות אחרות, אומרים שהיא עבדה לא רע בבחירות בעבר. לפי השיטה הזאת, ואם התוצאות יהיו דומות לסקר האחרון, חלוקת הבתים בפרלמנט תיראה (את החישוב עשיתי כאן) 265 חברי פרלמנט שמרנים, 249 חברי פרלמנט מהלייבור ו-107 מהליברלים ועוד 29 ממפלגות אחרות (אגב, השוני הצפוי ביחס בין מספר המצביעים למספר חברי הפרלמנט הוא מדהים, יש סיטואציות סבירות בהן הלייבור מגיע שלישי ומקבל יותר חברי פרלמנט משאר המפלגות). אמנם להבדיל מישראל ממשלה לא ממש חייבת לקבל את אמון הפרלמנט (הוא מקבלת את אמון המלכה), ראש ממשלה חייב רוב בפרלמנט על מנת להעביר את התקציב ותמיכה בנאום המלכה (ואדם שלא מסוגל להעביר תקציב או תמיכה בנאום המלכה מן הסתם לא יקבל את אמון הכתר). בשביל רוב צריך 326 חברי פרלמנט. קשה להאמין שיהיו מספיק עריקים, וברור של חברי הפרלמנט מהמפלגות האחרות אין למפלגות האחרות מה למכור במשחק הזה. ככה שנראה שמשחק הקואליציה הוא בעצם "מי מהשלוש ישאר בחוץ?", כשכל קומבינציה אפשרית.

למעשה, קואליציה בלי הליברלים היא לא סבירה, וקואליציה שבה הלירלים מובילים (עם חצי מחברי הפרלמנט של השותפה) סבירה עוד פחות. לכאורה הליברלים יוכלו לבחור במי שמציע להם יותר ולתת לו את ראשות הממשלה, למעשה, יהיה להם קשה לוותר על הברית האידיאולוגית שלהם עם הלייבור, ובטח שיהיה להם קשה להתעלם מתוצאות הבחירות (בבריטניה, להבדיל מישראל, באמת נהוג שראש המפלגה הגדולה ביותר הוא ראש הממשלה וקואליציה זה דבר מוזר שעושים באירופה, כנראה שהמנהג הזה הולך להשבר). יותר מזה, קלג הבהיר כמה פעמים שהוא מאד יתקשה לשבת עם בראון בממשלה, מה שעלול להעמיד את הלייבור בברירה בין זריקת המנהיג לויתור על השלטון.

בקיצור, קשה לראות סיטואציה בה בראון מסיים את הסרט הזה בתור ראש ממשלה. רוב הסיכויים שהוא יפסיד בבחירות, גם אם לא, רוב הסיכויים שהוא יפסיד במשא ומתן, וגם אם הוא יצליח במשא והמתן, רוב הסיכויים שזה יסתיים בהחלפתו (על ידי מיליבנד? יכול להיות שהבחירות האלה יסתיימו עם ראש ממשלה יהודי?). כאמור, נראה לי שיש כאן אדם שנלחם כנגד כל הסיכויים (ובכל זאת, נראה שיש מי שנותנים לו סיכויים לא רעים). מחר זה העימות האחרון (הפעם על כלכלה), שבוע אחר כך יש בחירות, וזהו. זאת אולי ההזדמנות האחרונה של בראון לעשות משהו שישנה את עתידו.

מודעות פרסומת

2 Responses to בסוף יעשו מזה סרט הוליוודי

  1. יובל says:

    ויש גם סיכוי שכמו ב-74 יהיה hung parliament וילכו לבחירות שוב בעוד כמה חודשים, לא?

  2. smiley says:

    לא נראה לי שבמצב הנוכחי הם ילכו לעוד מערכת בחירות, זה מנוגד לאיך שאני מבין את האינטרסים שלהם. אני חושב שבמצב של פרלמנט תלוי הם ילכו לקואליציה. יש גם את האפשרות להקמת קואליציה אד-הוקית על מנת לשנות את שיטת הבחירות (דמיין קישור לפוסט ישן שלי בנושא כאן), אבל היא לא נראית לי סבירה במיוחד.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: