לא רוצה להציץ

בעקבות הרשעתו של סבאר קאשור באונס גיליתי שקיים סעיף בחוק העונשין של מדינת ישראל שאוסר על קיום יחסי מין כאשר הסכמת האשה: "הושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה" (סעיף 345 (2)). האמת, לא ברור לי בכלל מה פירוש המילה "מיהות", אני מניח שמדובר באיזה נגזרת של המילה מהות. בכל מקרה, השאלה שלי היא למה?

ז"א אנחנו מדברים כאן על אישה שהסכימה מרצונה החופשי, ללא איום, או הפעלת לחץ לקיים את יחסי המין (את אלה מכסה הסעיף הראשון). בנוסף, מדובר על אישה בוגרת, בהכרה מלאה ובריאה בנפשה (את אלה מכסים הסעיפים הבאים). אז, איזה מקרה בדיוק אמור לכסות הסעיף הזה?

אין ספק שאמת היא המעשה המוסרי. מערכת יחסים בריאה (מכל סוג שהוא) בין בני אדם אמורה להבנות על אמת. אבל, בכל זאת, לפעמים דווקא שקרים עוזרים לתחזק את מערכת יחסים כזאת. האם כל מי שאומר לזוגתו שהוא אוהב אותה (למרות שהוא אולי לא כל כך) שהשמלה מחמיאה לה (למרות שהיא אולי לא כל כך) או שהוא חולם רק עליה (למרות שזה לא מדוייק) הוא בעצם אנס? האם גבר שלא מספק לאשה שהוא כרגע פגש שהוא גוסס מסרטן הוא אנס? ולמה, בעצם, אשה שמשקרת שקר דומה לגבר או גבר שמשקר לגבר אינם אנסים.

החוק הזה, אם אני מבין נכון, הוא בעצם חוק שוביניסטי. הוא מניח שנשים דעתם קלה, והן לא יכולות באמת להסכים לקיום יחסי מין באופן עצמאי (גם אם הן שפויות, בוגרות, בריאות בנפשן, ערניות ולא מסוממות). יותר מזה, אם אני מבין נכון, החוק רואה הסכמה של אישה לקיים יחסי מין עם גבר כויתור של האשה, כמו שהחוק מעניש את מי שלקח את רכושו של האחר במרמה, ככה החוק מעניש את מי שקיים יחסי מין אם אישה במרמה. במילים אחרות, כל הנשים שמקיימות יחסי מין הן זונות חסרות בינה?!

החוק הזה קיים כבר עשור, אני לא יודע כמה הורשעו בעזרתו, לפניו הרשיעו במקרים דומים בקבלת דבר במרמה (דבר, לפי החוק "מקרקעין, מיטלטלין, זכות וטובת הנאה") לא פלא שהמחוקק הבין שאי אפשר להשתמש בסעיף הזה למקרים כאלה, פלא שהוא לא הבין שזה בגלל שזה פשוט לא תפקידו.

הרי מערכת המשפט לא אמורה להחליף את אלוהים, ולבדוק מי חוטא ומי צדיק. היא אמורה להגן על אנשים כשהם לא יכולים להגן על עצמם. כל פעם שאנחנו (על ידי נציגינו בכנסת) מחוקקים חוק, אנחנו מתערבים ביחסים בין שני בני אדם. אין ספק שלפעמים יש לזה צידוק. כשאדם אחד מחליט לקחת את חייו של אחר, את רכושו של אחר, מחליט לנצל קטין, מפגר, חולה נפש, או אדם חסר ישע, ברור שצריך להתערב, ושזה התפקיד שלנו כמדינה. אבל, כשאדם אחד מחליט לשקר לחברו על מנת לקיים פעילות ללא נפגעים?! גם כאן אנחנו צריכים להתערב? האם זה לא עניינם הפרטי של מי שבחרו לקיים את יחסי המין? האם לא הפכנו ברגע שזה נכנס לבית המשפט למציצנים במופע פורנו גרוע שלא בהסכמת כל המשתתפים?