למה לקפוץ?


(נכתב כאן משום שמערכת התגובות בההם פשטה את הרגל)
לפני קצת יותר משבוע התפטרה שירלי שרוד מתפקידה כמנהלת הפיתוח החקלאי בג'ורגיה בעקבות חשיפה של סרטון וידיאו בו היא מתוודה באפליית לבנים לרעה. לא לקח הרבה זמן עד שהתגלה שהסרטון היה ערוך, ולמרות שהיא באמת אמרה מה שהיא אמרה, הדברים הוצאו מהקשרם על ידי מי שפרסם את הסרטון. לא מדובר במבצע קשה או יקר במיוחד, כל אדם שמחזיק בבעלותו מחשב יכול לעשות את זה. אפשר ללמוד מהסיפור הזה כל מיני דברים, כל החיפזון של ממשל אובאמה, על האתיקה של מתנגדיו של ממשל אובאמה, על הקלות בה אפשר לייצר היום שקר ולמכור אותו להמונים…

אבל, לא על זה אני רוצה לדבר. כדאי לשים לב שבגלל ששרוד באמת אמרה את מה שהיא אמרה, היא הקפידה לא לומר "לא היה ולא נברא", ואפילו התפטרה מתפקידה. אני מניח שיש מי שהיה קורה לזה a non-denial. במילים אחרות, אחד הדברים שכדאי להסיק הוא שאי אפשר להסיק מאי הכחשה על נכונות מלאה של הטענות הלא מוכחשות. לפעמים, וזאת מומחיות של גורמים מסויימים, יש גרעין של אמת בטענות, והגרעין הזה מונע ממך, המכחיש, לצאת בהכחשה מלאה וחד משמעית. הבעיה היא שהגרעין הזה מנופח, מוצא מהקשרו, מתווסף לעוד כל מיני סיפורים, וממנו קל להסיק ששרוד גזענית.

יוסי גורביץ כתב היום פוסט תמוה וחסר הגיון לחלוטין. לטענתו של גרוביץ, העובדה שרמון לא יצא בהכחשה חד משמעית של האשמות נגדו (אלה רק טען שחלק מהדברים לא היו מעולם וחלקם לא הובנו על ידי המאזין, טענה שנשמעת לי סבירה לגמרי, מפחיד אותי חשוב מה אפשר היה להסיק מהאזנה חלקית לדיונים פרטיים שאני מקיים) שכל הטענות נכונות. המסקנה הזאת, כמו שראינו במקרה של שרוד, לא עומדת על שום בסיס הגיוני מעבר לדמיונו של המסיק.

בשלב הבא מסיק גורביץ מהעובדה שהמאזין לא הכחיש שיש לו קלטת שיש לו קלטת של האירועים. גם זאת מסקנה שלא עומדת על שום בסיס הגיוני. הרי הקלטה של שיחה בין שני אנשים פרטיים ללא הסכמתם היא עבירה על החוק, ולכן אם הוא היה אומר שיש לו קלטת הוא היה אומר שהוא עבר על החוק. מצד שני, גם יציאה בהצהרות חסרות ביסוס על אדם אחר היא עבירה על החוק (לשון הרע), ולכן אם הוא היה מכחיש שיש לו קלטות הוא היה מסתבך עם החוק. לכן, ברור שהתחמקות היא התשובה שכל אחד מאיתנו היה נותן במצבו (אם כי, אני מקווה, אף אחד מאיתנו לא היה מגיע למצבו. אני מניח שאף אחד מקוראי חיוך רציני לא מאזין לשיחות של אחרים במסעדות).

והסקת המדקנות המוזרה לא מפסיקה כאן. בהמשך טוען גורביץ ש"ההאשמות כלפי רמון כל כך חמורות, שאין מנוס מפתיחת חקירה פלילית בנושא"?! אדם פרטי נפגש עם אדם זר לשיחה פוליטית זה עבירה פלילית? האם יש במדינת ישראל חוק כלשהוא שאוסר על דבר כזה? האם יש כאן פוליטיקאי בישראל שלא עבר על "עבירה" דומה? זה, אומר גורביץ, "קרוב לבגידה". יש מדינה שפויה בעולם שמגדירה בגידה כהחזקת דעות שונות מהממשלה? וגם המדינות שלא שפויות משתדלות לא להמציא חוקים פליליים אד הוק.

(כל זה כמובן לא משנה את העובדה שלדעתי סירוב פלשתינאי להכנס למשא ומתן עם ישראל מנוגד לאינטרסים של שני העמים, אבל זכותו של רמון לא לחשוב כמוני)

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: