31/10/2010 כתיבת תגובה
פעם הפחידו אותנו ב"איום קיומי" למדינת ישראל, אחר כך ב"איום קיומי" לעם ישראל, היום נדב העצני עולה מדרגה:
"…מה שמאפיין את שני עברי האוקיינוס הוא ההבנה ההולכת ומעמיקה לגבי הסכנה שנשקפת לעצם קיומה של התרבות המערבית-היהודית-נוצרית, מהמשך מגמות ההתפשטות של העולם המוסלמי"
(ומה שמשעשע עוד יותר זה שהמסקנה שהעצני רוצה שנסיק היא שאנחנו צריכים להשמיד את התרבות לבד).
17/10/2010 7 תגובות
על חוג תגר כתב פעם יוסי ורטר:
"זהו החוג הוותיק ביותר בליכוד, הנחשב ביותר, השורשי ביותר, האידיאולוגי ביותר. במלה "אידיאולוגי" אין הכוונה לאגף השמאלי בליכוד. תגר הוא בקצה השני. מימינו רק הקיר (או חטיבת מנהיגות יהודית של הפייגלינים, אבל אנשיה אינם באמת אנשי ליכוד).
ראשי תגר נמנים עם מייסדי הליכוד, שמרנים שבשמרנים, ימניים שבימניים. את מכסת הפשרות שלהם הם מיצו בוועידת קמפ דייוויד של מנחם בגין ואנואר סאדאת. זוהי המשפחה הלוחמת במיטבה; הם חולמים על בגין, מתגעגעים ליצחק שמיר, אבל אוהבים את נתניהו. הם אלה שנעמדים דום בישיבות המרכז ושרים בגרון חנוק את המנון בית"ר, כי רק הם מכירים את המלים על בוריין ומאמינים בהן – כפי שהם מאמינים לתורת נתניהו, לספריו ולהרצאותיו נגד מדינה פלסטינית."
וכן כנראה שלא קל לראש ממשלה מהליכוד שמקפיא את הבניה בשטחים, שמכריז על רצונו בהקמת מדינה פלסטינית, ושמקיים משא ומתן עם נציגי הראשות על הקמת מדינה כזאת להפגש עם ראשי החוג. איכשהו הוא צריך להרגיע אותם, לתת להם להבין שכל הדיבורים האלה הם רק על מנת להרגיע את נשיא ארצות הברית, את חברי הקואליציה משמאל ואת התקשורת, להסביר להם שגם במהלך הקדנציה שלו לא תוקם מדינה פלסטינית. במקרה של נתניהו הפיתרון היה פשוט:
"אם היינו מגלים גמישות ההסכם היה נחתם מזמן".
זהו, רק להזכיר להם את העובדות, לא הוא יגלה גמישות, גמישות זה לשמאלנים, הוא ידבר וידבר, אבל הסכם לא יחתם. לא בקדנציה שלו…
בעצם, בעצם זה לא היה נתניהו, והחוג לא היה חוג תגר. אלה דבריו של מחמוד עבאס בפני חברי הכנסת של חד"ש. מה שווים כל הדיבורים על נכונות לשלום כשברור שההנהגה הנוכחית של הפלשתינאים לא תחתום על שום הסכם מלבד הסכם כניעה? וכמה חד"ש היא באמת מפלגת שלום עם חבריה ממקמים את עצמם כמקבילים של חוג תגר? כנראה שנשאר רק לקוות שאת עבאס יחליף מנהיג שמבין את חשיבותה של הגמישות, שבתקופה שתעבור עד אז לא יהרגו יותר מידי יהודים וערבים.
16/10/2010 12 תגובות
ראיון של גדעון לוי באינדיפנדנט הבריטי הצליח לעצבן את בן דרור ימיני. ימיני טוען שלוי הוא:
"לא "פעיל שלום", ולא "עיתונאי ביקורתי", אלא תועמלן מסוכן שכותב את הפרוטוקולים החדשים נגד ישראל."
ולא שהוא בהכרח טועה, לוי, כמו רוב העיתונאים, לא ממש מוודא את העובדות,ומפקפק רק בסיפורים שלא נוחים לו אידיאולוגית. ימיני מוצא אוסף של "שקרים" של לוי, רובם לא באמת שקרים, אלא סתם אי הסכמות. יוצר מהכלל הוא השקר השלישי:
"באחד משיאי הראיון, כדי להעצים את הדמוניזציה, מספר לוי שבמהלך ימי המלחמה בעזה, "בעמוד הקדמי בעיתון הפופולרי ביותר במדינה פורסמה תמונה של כלב – כלב ישראלי – שנהרג על ידי רקטת קסאם. באותו יום נהרגו עשרות פלסטינים, והם הופיעו בעמוד 16 בשתי שורות".
התפעמתי מהתיאור המדויק של לוי, ולכן אצתי רצתי לגיליונות "ידיעות" מאותם ימים. הפכתי וחיפשתי, ושום כלב לא מצאתי בשום עמוד ראשון באף אחד משלושת השבועות של המלחמה. כלום… רק דבר אחד לא היה ולא נברא: הכלב של גדעון לוי"
תמיד טוב לראות שנשאר מישהו בעיתונות העברית שבכל זאת עושה קצת עבודת רגליים ובודק את העובדות שפירסמו עמיתיו. אגב; מה באמת אמר לוי?
"a dog – an Israeli dog – was killed by a Qassam rocket and it on the front page of the most popular newspaper in Israel. On the very same day, there were tens of Palestinians killed, they were on page 16, in two lines"
רגע, ימיני לא מצא תמונה, אבל לוי לא באמת דיבר על תמונה, הוא דיבר על הופעה. אז אולי כדאי לעשות את עבודת הרגליים מחדש?
הכלב, בון נהרג ב-30 לדצמבר 2008. יום שלישי. מן הסתם הוא הופיע בידיעות של יום רביעי. ז"א, יש לנו כלב, יש לנו תאריך, מה שצריך למצוא זה באיזה עמוד זה הופיע, באיזה עמוד הופיעה הכתבה על "הפלשתינאים ההרוגים" והאם הם באמת היו עשרות (ולא 10 כמו שכתוב בוויקיפדיה).
10/10/2010 28 תגובות
בן דרור ימיני כותב על חוק האזרחות:
"המוקד האמיתי איננו בהצהרת הנאמנות, אלא בחוק האזרחות עצמו. בג"ץ דן בימים אלה בעתירה של ארגון עדאלה וזהבה גלאון נגד חוק האזרחות. הנימוק לחוק היה ביטחוני, אבל המטרה הרבה יותר רחבה. החוק נועד למנוע שיבה פלסטינית באמצעות נישואים. חוק נכון וצודק. אם יבטל בג"ץ את החוק, הוא יאפשר שיבה של אלפי פלסטינים בשנה לישראל. זו תהיה הכרה, דהפקטו, בזכות השיבה. "
ועל זה אני חושב שצריך לשאול כמה שאלות:
04/10/2010 7 תגובות
לחבר הכנסת זבולון אורלב יש רעיון מבריק. על מנת לאלץ את הפלשתינאים להכיר בישראל כמדינה יהודית, פשוט לשנות את שמה של המדינה. במקום "מדינת ישראל", מציע אורלב את השם "מדינת ישראל – מדינת העם היהודי". אז, אפשר לוותר על הדרישה מהפלשתינאים להכיר בישראל כמדינת העם היהודי. אם וכשהגויים חתמו על הסכם כלשהו הם יחתמו על מסמך שבו כתוב ש"מדינת ישראל – מדינת העם היהודי" (גויים, כנראה, לא קוראים עד הסוף את מה שהם חותמים עליו) ולכן משתמע שהם מכירים בזה שישראל היא מדית העם היהודי. כידוע כל מי שחותם על הסכם עם הממלכה הרודנית שנמצאת בצפון קוריאה מכיר בזה שהיא רפובליקה, שהיא עממית, שהיא דמוקרטית ושהיא של קוריאה.
למעשה, "מדינת ישראל-מדינת העם היהודי" זה רק ההתחלה, אפשר לשפר את זה קצת, ואני מקווה שזה מה שיקרה בוועדות השונות. למשל, למה לא, "מדינת ישראל-מדינת העם היהודי- המדינה היהודית והדמוקרטית" ואז, כל מי שיערער על זה שישראל היא דמוקרטית, אפשר פשוט להראות לו את השלט, ואם כתוב שהיא דמוקרטית, סימן שהיא כזאת. שמעתי שיש אנשים שטוענים שישראל היא גם לא ממש מוסרית תמיד. בשביל להסביר לאנשים האלה כמה הם טועים צריך פשוט לשנות את שמה של ישראל: "מדינת ישראל – מדינת העם היהודי – המדינה היהודית והדמוקרטית – המדינה המוסרית ביותר בעולם". ולכל העולים הפוטנציאלים שלא רוצים לעלות משום מה, מה נגיד להם? במקום לשלוח את כל שליחי העליה, נשנה את השם – "מדינת ישראל – מדינת העם היהודי – המדינה היהודית והדמוקרטית – המדינה המוסרית ביותר בעולם – המדינה בה הכי כדאי להיות יהודי". ולכל הערבים שלא כל כך אוהבים את ישראל, מה נעשה איתם? כמובן, נשנה את השם – "מדינת ישראל – מדינת העם היהודי – המדינה היהודית והדמוקרטית – המדינה המוסרית ביותר בעולם – המדינה שתמיד תנצח את מי שיתקוף אותה". אפשר באותה הזדמנות גם לפתור את הבעיות הכלכליות של מדינת ישראל, פשוט נשנה את השם ל-"מדינת ישראל – מדינת העם היהודי – המדינה היהודית והדמוקרטית – המדינה המוסרית ביותר בעולם – המדינה שתמיד תנצח את מי שיתקוף אותה – ואני מתחייב בזאת לשלם לה מידי שנה לפחות עשר אחוז מרכושי", עכשיו, אם נחתום על הסכם הסגרה עם, למשל, סין (שכמו שאר הגויים לא תקרא את האותיות הקטנות שלקראת סוף השם הארוך… מה עוד שאפשר להתחיל לחבר את האותיות לקראת הסוף) פתאום נקבל מידי שנה עשר אחוז מהרכוש של ממשלת סין. וזה לא הכל, כל מיני אנשים רעים אומרים שיש לישראל בעיה של מים, זה רק בגלל שהם לא מכירים את השם החדש של המדינה "מדינת ישראל – מדינת העם היהודי – המדינה היהודית והדמוקרטית – המדינה המוסרית ביותר בעולם – המדינה שתמיד תנצח את מי שיתקוף אותה – ואני מתחייב בזאת לשלם לה מידי שנה לפחות עשר אחוז מרכושי – ושכל המים המתוקים בעולם הם רכושה הבלעדי". בקיצור: מימ"ה הההו"ה הבב"ה שתא"מ שאומ"ב ללמש"ל עאמו"ה הבהר"ה. אחרי רעיון כל כך מבריק, אני חושב שהבנתי איך אפשר לקדם את המשיח. ילך זבולון אורלב למשרד הפנים וישנה את שמו ל"המשיח אורלב".
חיוך רציני 