המקרה המוזר של הכלב בשעת מלחמה


ראיון של גדעון לוי באינדיפנדנט הבריטי הצליח לעצבן את בן דרור ימיני.  ימיני טוען שלוי הוא:

"לא "פעיל שלום", ולא "עיתונאי ביקורתי", אלא תועמלן מסוכן שכותב את הפרוטוקולים החדשים נגד ישראל."

ולא שהוא בהכרח טועה, לוי, כמו רוב העיתונאים, לא ממש מוודא את העובדות,ומפקפק רק בסיפורים שלא נוחים לו אידיאולוגית. ימיני מוצא אוסף של "שקרים" של לוי, רובם לא באמת שקרים, אלא סתם אי הסכמות. יוצר מהכלל הוא השקר השלישי:

"באחד משיאי הראיון, כדי להעצים את הדמוניזציה, מספר לוי שבמהלך ימי המלחמה בעזה, "בעמוד הקדמי בעיתון הפופולרי ביותר במדינה פורסמה תמונה של כלב – כלב ישראלי – שנהרג על ידי רקטת קסאם. באותו יום נהרגו עשרות פלסטינים, והם הופיעו בעמוד 16 בשתי שורות".
התפעמתי מהתיאור המדויק של לוי, ולכן אצתי רצתי לגיליונות "ידיעות" מאותם ימים. הפכתי וחיפשתי, ושום כלב לא מצאתי בשום עמוד ראשון באף אחד משלושת השבועות של המלחמה. כלום… רק דבר אחד לא היה ולא נברא: הכלב של גדעון לוי"

תמיד טוב לראות שנשאר מישהו בעיתונות העברית שבכל זאת עושה קצת עבודת רגליים ובודק את העובדות שפירסמו עמיתיו. אגב; מה באמת אמר לוי?

"a dog – an Israeli dog – was killed by a Qassam rocket and it on the front page of the most popular newspaper in Israel. On the very same day, there were tens of Palestinians killed, they were on page 16, in two lines"

רגע, ימיני לא מצא תמונה, אבל לוי לא באמת דיבר על תמונה, הוא דיבר על הופעה. אז אולי כדאי לעשות את עבודת הרגליים מחדש?
הכלב, בון נהרג ב-30 לדצמבר 2008. יום שלישי. מן הסתם הוא הופיע בידיעות של יום רביעי. ז"א, יש לנו כלב, יש לנו תאריך, מה שצריך למצוא זה באיזה עמוד זה הופיע, באיזה עמוד הופיעה הכתבה על "הפלשתינאים ההרוגים" והאם הם באמת היו עשרות (ולא 10 כמו שכתוב בוויקיפדיה).

מודעות פרסומת

12 Responses to המקרה המוזר של הכלב בשעת מלחמה

  1. אלפרדו says:

    סחטיין . עבודה טובה

  2. יובל says:

    כשימיני כותב ש-"ההרוגים הבודדים, כבר זמן רב, הם כמעט רק אלה שמנסים לחדור לישראל מכיוון עזה, אחת לשבועות אחדים, או רוצחים משורות החמאס, שהתנגדו למעצר" הוא מתכוון לסב ונכדו שנהרגו "בשוגג" (כך לפי צה"ל) הוא לדייג או שזה ב-"כמעט" או אולי לא בתוך מסגרת הזמן המכונה "זמן רב" או אולי הם בעצם רוצחים משורות החמאס שהתנגדו למעצר?

  3. Dror Kamir says:

    דעותיי אינן חופפות לדעותיו של בן-דרור ימיני, אבל בנקודה הזאת הוא צודק. הוא ציטט מהעמודים הראשונים של העיתונים הישראלים בתקופת "עופרת יצוקה" ומצא שם לא-מעט ביקורת על המבצע ואזהרות מפני שימוש מוגזם בכוח כלפי הפלסטינים שיביא להרוגים ופצועים לחינם. בעצם ימי המלחמה הגיע שיחת הטלפון המזעזעת מד"ר אבו-אלעיש אל שלומי אלדר באולפן ערוץ עשר וכל אזרחי ישראל צפו בה בשידור חי ובשידורים חוזרים. שלומי אלדר עצמו אמר (בשיחתו עם קובי מידן בגלי צה"ל) שהמבצע הצבאי כשלעצמו היה מוצדק בתוקף הנסיבות, אולם הוא קבל על השימוש העודף בכוח (לדעתו). אלדר טען שהגיעו לאוזניו שמועות, שעל-פיהן השיחה עם אבו-אלעיש זעזעה את ראה"מ דאז אהוד אולמרט עד כדי כך שהוא החליט לקצר את המבצע. בקיצור, דבריו של גדעון לוי הם הבלים. הרגישות של העיתונות הישראלית לאבדות ולסבל בצד הפלסטיני היא במידה שקשה למצוא במדינות אחרות בעולם. בין אם זו רגישות מהותית או כזו שנובעת מחשש לאינטרסים של ישראל, בכל מקרה הרגישות הזאת קיימת ואפילו משפיעה על מקבלי ההחלטות.

    • סמילי says:

      ימיני, כמו לוי, עיוור לחלקים במציאות המורכבת שלא מתאימים לתפיסת עולמו הפשטנית. נכון, היו בעיתונים כתבות על המצב בעזה, כתבות אליהן לוי היה עיוור לגמרי. מצד שני, לוי טען טענה לגבי הפרופורציה.

      את העמוד הראשון של ידיעות אי אפשר לראות ברשת (בלי תשלום), אבל יש להם שירות שמאפשר לראות תמונה קטנה של העמוד הראשון. אם אנחנו מסתכלים על העמודים הראשיים באותה תקופה, זה מה שאנחנו רואים (אני כותב רק את מה שאני מסוגל לראות, שזה רק כותרות ענקיות).
      28/12 "חצי מליון ישראלים תחת אש".
      29/12 "המנהרות הושמדו", "גלעד שליט נפצע"
      30/12 "בלב אשדוד"
      31/12 "ועכשיו: באר שבע"
      1/1 "אולמרט לברק: פעלת מאחורי גבי"
      2/1 "מכה לחמאס"
      4/1 "בתוך עזה"
      4/1 "מצור על עזה"
      6/1 "חשש: החיילים נפגעו מאש צה"ל"
      7/1 "תמי ערד מדברת", "ראשי החמאס מסתתרים בבתי החולים של עזה"
      8/1 "מחלוקת ברך להפסקת האש: אולמרט להמשיך את המבצע, ברק ולבני: להפסיק", "בתוך המנהרות", "תמי ארד: הראיון"
      9/1 "אמא של גלעד", "תמי ארד שוברת שתיקה", יום אחד, 3 הרוגים", "הרמטכ"ל בעזה", "קרבות בעזה ובאו"ם", "לחיילים מכל הלב" (נראה לי שהאחרון הוא מודעה)
      11/1 "אלוף פיקוד דרום: להרחיב את המבצע"
      12/1 "חיילים המילואים נכנסים לרצועה"
      13/1 "החשש: החמאס ישגר טילים למרכז הארץ"
      14/1 "מגבירים לחץ"
      15/1 "אולמרט: בגלל ברק חמאס הקשיח עמדות"
      16/1 "גבורת האם", "חיסול בצמרת", "רואים את הסוף"
      18/1 "אולמרט: השגנו את מה שרצינו"

      רוב הכותרות הן בגודל של רצח רבין ולא של סתם יום . בקיצור, אין ספק שישראל היא לא סין, ביקורות נגד הממשלה עדיין נשמעות, ומבקרי הממשלה עדיין לא מושתקים, אבל אין ספק שהנפח שניתן לביקורות כאלה נמוך בהרבה מאיך שלוי היה רוצה שיהיה או איך שימיני הציג אותו.

  4. Dror Kamir says:

    אלה בדיוק הכותרות שהייתי מצפה להן מעיתון עממי פופולרי ביום שבו משתוללת מלחמה בדרום הארץ. בעולם אידאלי היינו רואים כתבות מודאגות לגבי גורל אזרחים ערבים בעיתונות העברית וכתבות מקבילות לגבי גורל אזרחים יהודים בעיתונות הערבית. בפועל, כתבות מהסוג הנ"ל הופיעו בעיתונות העברית ככל שהלחימה בעזה נמשכה. כתבות שמבקרות את ירי הקסאמים כמעט שלא נראו בעיתונות הערבית (פה ושם אבל באמת מעט). הביקורת לא יכולה להתייחס לישראל כאל אוטופיה ואל הפלסטינים כאל "טעוני טיפוח". גדעון לוי אומר שכישראלי עיקר הציפיות שלו הן מישראלים, ועדיין יש גבול לצדקנות. אפשר להשוות את הביקורת של לוי לביקורת שנשמעת מפיו של שלומי אלדר. בעוד לוי מתלהם ומשמיץ, הביקורת של אלדר היא בהחלט הוגנת. הוא מדבר ערבית, הוא ביקר תדיר ברצועת עזה (עד שהדבר נאסר על ישראלים), והוא מכיר את מורכבות המצב. בשיחה עם קובי מידן בגל"צ הוא אמר מפורשות שישראל לא יכולה להרשות לעצמה ירי טילים עקבי ומתמשך על אזרחיה, והוא בהחלט מבין את הצורך להשתמש בכוח כדי למנוע זאת. עם זאת הוא אמר שעל-פי הדיווחים שהגיעו אליו מעזה במהלך המלחמה, אכן היה שימוש מוגזם בכוח.

    צריך גם לזכור ששימוש מוגזם בכוח הוא לא דבר נדיר לצערנו. רוב המדינות, במערב ובשאר העולם, מגיבות בכוח רב להתגרויות. אנחנו כמובן רוצים שמדינת ישראל תהיה טובה יותר, ולכן הביקורת של שלומי אלדר היא מוצדקת וצריכה להישמע, אם כי אני לא חושב שאפשר להתייחס לישראל כ"פושעת" כפי שמציע גולדסטון, אלא אם כן מושיבים גם את ארה"ב, בריטניה, רוסיה, סין ומדינות נוספות על ספסל הנאשמים.

    • סמילי says:

      אם ימיני היה עוצר כאן כל מה שהיה עומד בינו לבין לוי זה מחלוקת עובדתית (ואפילו כזאת שאני קרוב לדעתו יותר מללוי) אבל ימיני לא עצר והמשיך לעוות את המקור, טעון שלוי שיקר, ולטעון שהמציאות שונה מכפי שהיא.

  5. משה לופיאנסקי says:

    גדי,
    נראה לי שאתה קרוב יותר לימיני מאשר לגדעון. האם הערכתי נכונה?

  6. סמילי says:

    בלי שום הסבר ה"תמונה" התחלפה לה ב"כתבה".כמובן ששום בדיקה לא נוספה.אני חייב להודות ששכתוב בוטה כזה גורם לי לחשוד בתום ליבו של המשכתב.

    • סער says:

      סמילי, אתה טועה.
      ה"תמונה" אכן התחלפה ב"כתבה" אבל דווקא עם הסבר ועם הבהרה, תחת הכותרת הלא ממש מטעה "תיקונים והבהרות".
      מעניין שלא שמת לב.

      • סמילי says:

        אני די בטוח שההבהרה לא היתה שם כשבדקתי. או שפספסתי אותה או שימיני הוסיף אותה מאוחר יותר.

        אגב, לוי עונה לימיני.

        • יובל says:

          אתה צודק. ההבהרה הופיעה זמן מה לאחר התיקון עצמו.

  7. פינגבאק: בעניין שקריו של גדעון לוי « רועי צ'יקי ארד

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: