עשר נקודות על משאל העם


כמה נקודות על חוק משאל העם שעבר באחרונה:

  1. הטענות שמדובר בחוק לא חוקתי הן, למיטב הבנתי, עלבון לאינטליגנציה. משאל עם הוא הליך מקובל בכל העולם, אין בו שום דבר לא צודק, שום פגיעה בחוקי היסוד וחירותו של אף אדם לא נפגעת. הבעיה היחידה, אולי, היא זה שהחוק לא נותן יום חופש לכל המצביעים, ומאפשר למעסיק להשפיע על הבחירות, ונותן יותר כח לגוש ש"איכפת לו" יותר.
  2. החוק אושר על ידי כל מפלגות הימין, מאשר (שוב) שדין אריאל הוא לא כדין תל-אביב. מהעובדה ששטח בריבונות ישראלית צריך לעבור במשאל עם אפשר ללמוד ששטח באחזקה ישראלית לא צריך לעבור במשאל עם שכזה.
  3. אותם חברי כנסת מהימין קבעו את העקרון, ושמו אותו בספר החוקים. מעכשיו "שטחים תמורת שלום" היא לא סיסמא של מחנה השמאל, אלא עקרון שאושר נתמך וחוקק על ידי מחנה הימין.
  4. לא רק העיקרון, אלא גם המחיר נקבע. אין יותר "צריך לשאול רק את היהודים" או "צריך לקבל אישור מהעם היהודי לדורותיו", אפילו רוב מיוחס לא קיים יותר. כל הדיבורים על ההבטחה האלוהית או על ארץ ישראל השלמה הוכיחו את עצמם כחסרי משמעות. הימין (כולל האגפים הקיצוניים שלו) זנח אותם בפומבי, ואם וכשהשמאל יפתח במשא ומתן לא יוכל הימין להציג את הטיעונים האלה מבלי להסמיק מבושה.
  5. והמחיר עצמו, בניגוד למה שנדמה, איננו יקר במיוחד. משאל עם בעד השלום כשיש תתמיכה בממשלה ובכנסת לא יעבור רק במידה והצד איתו נחתום על ההסכם יפעל על מנת להכשיל אותו. נכון, אם אסאד יחתום על ההסכם בלי לבוא לירושלים ולדבר לכנסת תוך כדי המשך תמיכה בחיזבאללה ויחסים חמים עם איראן ההסכם לא יעבור, ואם עבאס יחתום על הסכם בלי להלחם בטרור ותוך כדי דיבורים על הסכם כורייש ההסכם לא יעבור. וטוב שכך. אבל במצב נורמלי, כשהצד השני בא להסכם השלום במטרה לקיים שלום (או לפחות מעמדי פנים שזו מטרתו במשך 90 ימים) ההסכם בוודאי יעבור.
  6. יותר מזה, משאל העם הוא מצב של win-win עבור כל מנהיג ערבי. הוא בא לחתום על הסכם שלום, אם הוא יעבור אז הוא קיבל שלום, אם לא אז הוא הוכיח לכל העולם את סרבנותם של הישראלים.  אם יש דרך להעביר את התמיכה האמריקאית מישראל לערבים זאת הדרך.
  7. לכן, הטענות שהחוק "מרחיק את השלום" הם פשוט בדיחה. אבל יותר מזה, לסוריה היו 43 שנים של הזדמנות אחרי הזדמנות לקחת את הגולן בהסכם שלום. החל ממשלתו של אשכול, דרך קמפ דייויד, שיחות מדריד, המשא ומתן עם רבין, המשא ומתן עם נתניהו, הממשלה של אולמרט והממשלה הנוכחית. העובדה שלא ראינו עדיין את אסאד נואם בירושלים מראה שלא הסרבנות הישראלית (שהיתה זהה עבור סוריה, הפלשתינאים, ירדן ומצרים) או משאל העם (שלא היה קיים במשך 43 שנה) מנעו ממנו לקבל את הגולן לידיו.
  8. בלי ששמנו לב החוק חל גם על העברת הריבונות הישראלית שלו במשא ומתן. החוק בעצם קובר את הרעיון של העברת המשולש מריבונות ישראלית (בהנחה שהאזרחים הערבים יצביעו, כמובן).
  9. בגלל שהחוק מאפשר משאל עם רק על נושא אחד, הוא מאפשר הצבעה טקטית, ובגלל שהוא "לא סימטרי" רק צד אחד יכול להרוויח מזה. אזרח (תיאורתי) שלא מעוניין בהסכם שלום עם סוריה אבל חושב שמנהיגי השמאל ינהלו את המדינה טוב יותר יוכל להצביע להם בלי חשש. הוא הרי יודע שאם הם ירצו להעביר הסכם כזה הם יצטרכו לשאול אותו שוב. מהצד השני אזרח שמעוניין בהסכם שלום עם סוריה אבל חושב שמנהיגי הימין ינהלו את המדינה טוב יותר לא יוכל להצביע להם, בגלל שההסכם יהיה חייב לעבור בכנסת ובממשלה קודם.
  10. בהתחשב בכל מה שכתוב למעלה, לא הצלחתי להבין למה מחנה השלום כל כך מתנגד לחוק.
מודעות פרסומת

הכל אישי אצל דון קישוט.


למיכאל איתן יש תדמית לא ברורה של לוחם הגון כנגד עוולות. ציטוט, למשל, מכתבתו של יוסי ורטר:

"השר לשיפור השירות לציבור, מיכאל איתן (ליכוד) , הוא דון קישוט ותיק. בכל תפקיד ובכל מצב צבירה איתן נשאר לוחם. כשהוא מזהה עוולות או אי-צדק או שחיתות, הוא לא מסוגל לשתוק. משתלטת עליו אובססיה לחקר האמת, לחשיפת המושחת. גם כורסת המיניסטר לא משככת את האש הבוערת בלבו. כשיפרוש מהחיים הפוליטיים, הוא יוכל לשמש ראש מחלקת תחקירים מעולה בכל כלי תקשורת. הוא בולדוג אמיתי."

למיטב הבנתי כל קשר בין התדמית הזאת למציאות הוא קשר דמיוני בלבד. למעשה, נראה לי שאפילו בשביל פוליטיקאי איתן רחוק מלהיות ישר. מי שלא מצא שום בעיה אתית בלכהן כשר בממשלת הלאקונה של נתניהו ואחר כך לטעון שברק (שניצל את אותה לאקונה בדיוק) קנה את השלטון בכסף לא יכול להיות אדם הגון. למעשה, כל פעם שאנחנו שומעים על ה"אש הבוערת בלבו" אנחנו צריכים לבדוק מי בדיוק ירוויח מאותה אש, ולגלות שהמרוויח יהיה איתן. הפעם איתן החליט להלחם במינויו של גלנט (הבהרה: אין לי שמץ של מושג אם מדובר במינוי ראוי, אני מתקשה להאמין שימצא קצין פחות ראוי לכהן כרמטכ"ל ממופז, יעלון, חלוץ או אשכנזי, אבל זה גם מה שחשבתי שהם מונו, והתברר שטעיתי) וכרגיל הוא שכח להסתכל בראי. מי שטען בזמנו שפינוי מאחזים לא חוקיים הוא לא חוקי, פתאום חושב ש"הציבור חייב לקבל הסברים ללא שום דחיות". לא, לא על כל המאחזים בלתי חוקיים והמדיניות שפעלה על מנת לקדם אותם בניגוד לחוק בעזרת "קומבינות שתיכננו גורמים במינהל מקרקעי ישראל", אלא רק נגד האחזות אחת.

ויותר מזה, השר איתן הוא השר לשיפור השירות לציבור, כנראה שהשירות לציבור בישראל כל כך טוב, שהשר החליט להקדיש את משאבי משרדו, כולל משאבי הזמן של כבוד השר ("השקעתי בזה אולי מאה שעות"), משאבים עליהם אנחנו, האזרחים, משלמים ביד רחבה על מנת לצאת למשהו שאין שום דרך אחרת להגדירו מאשר מסע דייג כנגד פוליטיקאי יריב. גם אם יתברר שגלנט באמת גזל את אדמת המדינה, אין בזה שום דבר על מנת להצדיק את העובדה שאיתן גזל את משאבי המדינה. יש מדינות בהם יש מוסד כמו שופט חוקר או תובע מיוחד, אדם שממונה על מנת לחקור ומקבל לצורך כך משאבים מהציבור, גם הנוהל הזה בעייתי ובדרך כלל לא מקדם צדק, אבל אצל איתן, שקיבל את משאביו לצורך אחר, מדובר כבר פשוט על התרחקות מהצדק.

צמצום מקלט מס כגזל?


יכול להיות שאני לא מבין משהו… אבל למיטב הבנתי זה מה שקרה:

חברי הכנסת מיסז'ניקוב, נוקד, ארדן, ברוורמן, מילר ותירוש גילו שבגלל מחסור כספי סטודנטים וחוקרים עוזבים את המוסדות האקדמיים בישראל. אפשר, כמובן, לנסות להגדיל את תקציב המוסדות האקדמיים, אבל למה ללכת לפתרון הישר והפשוט כשאפשר לפתור את הבעיה באופן עקום? ואכן, הם מצאו פתרון עקום לחלוטין. במקום להגדיל את תקציב המוסדות האקדמיים באופן ישיר, אפשר לתת פטור ממס לחלק מההוצאות של המוסדות האקדמיים. במקרה זה, הם החליטו לתת מקלט מס ל"מלגות". מקלט מס הוא כמעט אף פעם לא פתרון צודק, ובטח שלא במקרה הזה. הרי מי שמקבל מלגה שנמוכה מרף המס לא ישלם מס בכל מקרה, לכן לא מדובר על סטודנטים חסרי כל, מדובר על מי שמרוויחים מעל רף המס, ואין סיבה שלא ישלמו מס כמו כולם. יותר מזה, מי שמרוויח למעשה מהפטור הם לא הסטודנטים אלא מחלקי המלגות (שיכולים לתת לסטודנטים 20% פחות משכורת), וזה על חשבון שאר משלמי המיסים שמשלמים את הפער.

באופן משעשע, אפילו את מקלט המס הם ניסחו באופן לא מוצלח, ככה שבמקום שיביע את מה שהם התכוונו, הוא מאפשר לכל מי שמעסיק סטודנטים שעונים על תנאים מסויימים לשלם להם משכורת בצורה של מלגה, ואז גם לא צריך לשלם מס. כנראה שהיו מעסיקים שניצלו את הפרצה המטופשת הזאת, וגנבו לכל אחד מאיתנו כסף. כנראה שמישהו במשרד האוצר שם לב (חצי שנה אחרי שחוקק החוק) לעובדה שהמקלט הזה מנוצל באופן שמנוגד למטרתו, ולכן ניסה לשנות את החוק בהתאם. לא, חס וחלילה, לבטל את המקלט, אלא רק לצמצם אותו למטרתו המקורית.

זה, למיטב הבנתי, מה שקרה. אבל מי שקורא את מעריב, ידיעות אחרונות, או הארץ יכול להגיע למסקנה שקרה כאן משהו אחר לגמרי. או שאני פשוט לא מבין כלום, או שהעיתונאים לא יודעים על מה הם מדברים, או שהם בטוחים שכולנו מטומטמים.