האמנם אין משבר הומניטרי בעזה?
25/01/2011 17 תגובות
דו"ח ועדת טירקל שפורסם ביום ראשון קבע שאין משבר הומאניטרי ברצועת עזה. זה לפחות מה שאמרו בחדשות, וזאת הסיבה שהלכתי לקרוא אותו. אני יודע שהועדה עסקה בעוד כמה נושאים: אירועי ה-31 במאי (המשט עצמו), ושאלת חוקיות המצור הימי על רצועת עזה. הראשון, לדעתי, לא כל כך מעניין, והשני, לדעתי, מיותר (הרי ברור שזה חוקי, ז"א שקיימת פרשנות של החוק לפיה הוא חוקי ויש פרשנות של החוק לפיה הוא לא חוקי, ובגלל שהחוק הבין לאומי איננו תוצאה של הליך חקיקה דמוקרטי שמייצג את דעותיהם של הציבור, אין שום טעם לשאול למה התכוון המחוקק, ולכן השאלה איזה פרשנות היא "נכונה" היא רק שאלה של כח). אני, בכל מקרה, אתרכז רק בחלק שמעניין אותי, והחלק היחיד שיש לו, למיטב הבנתי, השלכות מהמציאות הפיזית הקיימית. לכן נתחיל מעמוד 58, סעיף 61 "חובות הומניטאריות". אני מביא כאן רק הסעיפים שמעלים טיעון או שיש לי משהו להגיד עליהם.
61. "….בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי ההומניטארי, חייב מי שהטיל את הסגר הימי לשקול את השפעתו ההומניטארית על האוכלוסייה האזרחית בשטח… החובה לבחון את השפעתו ההומניטארית של סגר ימי טבועה בכללים 102 – 104 למדריך סן רמו….נבחן, אפוא, עתה את השאלה האם לסגר הימי שהטילה ישראל על רצועת עזה הייתה השפעה הומניטארית על האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה שהייתה בה כדי לעשות את הסגר הימי לבלתי חוקי על פי כללי המשפט הבינלאומי." כבר כאן, אני חושב, אפשר לשים לב לשלוש בעיות עקרוניות שעוד יחזרו בהמשך:
1. הבחינה היא לא האם הסגר על עזה הוביל למשבר הומניטרי, אלא האם הסגר הימי הוביל למשבר הומניטרי. זה שבמקרה יש גם סגר ימי וגם סגר יבשתי, זה נחמד, אבל המנדט של הועדה הוגבל, כנראה, רק לסגר הימי, ולכן אין צורך להרים את האף ולהסתכל מסביב.
2. הכלי לבדוק אם יש משבר הומניטארי הוא מסמך שנחתם בסיום מלחמת העולם הראשונה. לפני הקמת ישראל, לפני שחרור הודו, לפני מלחמת העולם השניה, לפני מלחמת העולם בספרד, לפני גילוי הפנצילין, כשחשמל זורם היה מותרות…
3. הבדיקה היא לא באמת האם יש משבר הומניטרי בעזה, אלא האם יש משבר הומניטרי בעזה על פי המשפט הבין לאומי.
62. "אחד הקשיים שעמדו בפני הוועדה היה שהעדים שהעידו בפני הוועדה התקשו לזהות את ההשפעה "ההומניטארית" שהייתה לסגר הימי גופו על אוכלוסיית רצועת עזה, להבדיל מהשפעתה של מדיניות המעברים היבשתיים של ישראל…" אני לא צוחק, זה ציטוט מדוייק (מלבד ההדגשה שלי, כמו כל ההדגשות בהמשך).
63. "…כך לדוגמה, במקרה שבפנינו הובילו חלק מספינות המשט ברזל ומלט, שהם חומרים שהוגדרו על-ידי ישראל כחומרים שיש להם שימושים צבאיים, מחמת השימוש הרחב שעשה החמאס בחומרים אלה כדי לבצר מבנים ומנהרות ברצועת עזה."
"…גישתה של ממשלת ישראל יצרה במובן זה קשר מסוים בתחום ההשפעה ההומניטארית על אוכלוסיית רצועת עזה, בין הסגר הימי ובין מדיניות המעברים היבשתיים."
67. "…בשנת 2007 חל שינוי במדיניותה של ישראל כלפי רצועת עזה…ובכלל זה להגביל את העברת הטובין לרצועת עזה, לצמצם את אספקת הדלק והחשמל וכן להגביל את התנועה של אנשים מן הרצועה ואליה, וכל זאת אחרי בחינה משפטית של הסוגיה ומתוך כוונה למנוע משבר הומניטארי ברצועה."
68. "למען שלמות התמונה יצוין כי מדיניות המעברים היבשתיים שונתה במהלך חודש יוני 2010 . בהחלטה בעניין זה צוין כי ינקטו ללא דיחוי מספר מהלכים, ובכלל זה תפורסם רשימה של פריטים האסורים בכניסה לרצועת עזה אשר "תכלול רק נשק, אמצעים תומכי לחימה ופריטים בעיתיים דו-שימושיים". כל פריט שלא יופיע ברשימה האמורה, כך לשון ההחלטה, יותר לכניסה. שינוי נוסף במדיניות זו נעשה ביום 8.12.2010 , אז נקבע כי, בכפוף למגבלות מסוימות, תאושר תוכנית הדרגתית להוצאת טובין מרצועת עזה אל מחוץ לגבולות ישראל ולאזור יהודה ושומרון. להלן נדון במדיניות המעברים היבשתיים שעמדה בתוקפה בחודש מאי 2010 ." (תכף נחזור לסעיף הזה)
69. קיים קושי מתודולוגי "להפריד בין ההשפעות הישירות של הסנקציות לבין גורמים אחרים שיש בהם כדי להשפיע". זאת דווקא נקודה מעניינת. ז"א, היא לא משנה כלל לשאלה שמעניינת אותי (כזכור: האם יש משבר) אבל אם וכשמישהו ידון בסיבות למשבר (שאולי קיים) אפשר יהיה לחזור ולהעלות אותה.
70. "שיעור העוני ברצועת עזה עלה בהתמדה בשנים שקדמו למדיניות המעברים של ישראל… שיעור האבטלה ברצועת עזה בשנת 2004 עמד על כ-29%. תנאי הסניטציה בעזה הוערכו כ"נמוכים מאוד"." או, במילות אחרות, זה לא שהמצב היה שם טוב במיוחד כשהחזקנו שם צבא והתנחלויות (זה יותר גרוע מ"המורה הוא התחיל" זה "המורה אני התחלתי לפני שבוע").
72. "על פי דו"חות של ארגוני זכויות אדם וארגונים הומניטאריים":
- 60.5% ממשקי הבית סובלים מ"חוסר ביטחון תזונתי".
- מערכת הבריאות ברצועה מתדרדרת וממשיכה להתדרדר
- מצב המלאים של תרופות חיוניות וציוד רפואי מצוי בנקודת שפל היסטורית.
- ההגבלות המוטלות על מעבר אנשים במעברי הגבול היבשתיים משפיעות על חולים הזקוקים לקבלת טיפול רפואי מחוץ לרצועת עזה.
- כ-30 אחוזים מן הבקשות להיתרים נדחות או מעוכבות
- האוכלוסייה ברצועת עזה חווה הפסקות החשמל הנמשכות בממוצע שבע שעות ביום.
- להפסקות אלה השלכות הרסניות על מערכת הבריאות, הנשענת עתה על גנרטורים שעתודות הדלק עבורם אינן נגישות בקלות.
- במהלך מבצע "עופרת יצוקה" נהרסו מן היסוד כ-3,500 בתים ברצועת עזה וכ-2,800 בתים נוספים ניזוקו באופן משמעותי.
- האיסור שהטילה ישראל על הכנסתם של חומרי בנייה מונעת בנייתם ושיפוצם של בתים לדיור, בתי ספר, מתקנים רפואיים וכן תשתיות ציבוריות.
- רק כ-60% מאוכלוסיית רצועת עזה מחוברת למערכת הביוב
- 90% מהמים המסופקים לתושבי רצועת עזה אינם בטוחים לשתייה על פי התקנים של ארגון הבריאות העולמי.
- למעלה ממיליון בני אדם מתקיימים מסיוע הומניטארי שניתן להם על-ידי ארגונים הומניטאריים שונים ברצועת עזה.
- האיסור על הייצוא שהטילה ישראל, מלבד ההגבלות החמורות על הייבוא שיתקו, הלכה למעשה, את המגזר הפרטי.
לפני שנמשיך, יסתכל לו כל אחד על הרשימה למעלה וישאל את עצמו, האם היא מעידה על משבר הומניטרי או לא.
73. "לדברי מתאם פעולות הממשלה בשטחים נענות בחיוב ארבע מכל חמש בקשות לקבלת היתרים לטיפול רפואי מחוץ לרצועת עזה." (ז"א הצבא מדבר על 20% וארגוני זכויות האדם מדברים על 30%) כל השאר זה חזרה על הסעיף הקודם בשפה צה"לית.
74. "עיקר המחלוקת בין ישראל ובין ארגוני זכויות אדם וארגונים הומניטאריים… המחלוקת סובבת סביב השאלה האם הופרו כללי המשפט הבינלאומי ההומניטארי. ארגוני זכויות אדם וארגונים הומניטאריים שונים מחזיקים בעמדה שישראל הפרה את כללי המשפט הבינלאומי ההומניטארי. לעומתם, מחזיקה ישראל בעמדה לפיה היא פועלת בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי וכי היא אף נקטה בצעדים יוצאי דופן כדי לעמוד בחובות אלה. לפיכך, נפנה כעת לדון בשאלה האם הופר בענייננו המשפט הבינלאומי ההומניטארי". אני לא דובר של ארגוני זכויות האדם, אבל האמנם זאת המחלוקת? על השאלה האם הופרו הכללים? על כל הפרטים העובדתים (לכאורה) שבסעיף 72. אין מחלוקת ורק על השאלה הטכנית והלא מעניינת אם המשבר הזה הוא חוקי או לא (לפי המשפט הבין לאומי) יש מחלוקת?!
75. "כל עוד הרעבה היא תוצאתו של סגר ימי אך לא מטרתו היחידה, אזי היא אינה אסורה על פי המשפט הבינלאומי ההומניטארי."
76. "הוועדה לא מצאה בחומרים הרבים שהוגשו לה, ובכלל זה בחומרים שהוגשו על-ידי ארגוני זכויות אדם, עדות לכך שישראל מנסה לשלול מאוכלוסיית רצועת עזה מזון או להשמיד או להחליש את אוכלוסייתה באמצעות רעב." טוב לדעת שישראל לא מנסה להשמיד את אוכלוסיית עזה. באמת היינו צריכים ועדה בשביל זה?
"חשוב להדגיש כי גם ארגונים הומניטאריים וארגוני זכויות אדם מתארים את המצב ברצועת עזה כמצב של "חוסר ביטחון תזונתי" (שמשמעותו – אפשרות גישה פיזית וכלכלית למקורות מזון), ולא כמצב של "הרעבה" (מניעה מכוונת של מזון, שנועדה להחליש או להשמיד את האוכלוסייה)…. כך גם הצהיר מתאם פעולות הממשלה בשטחים…כי מעולם לא נאמר לו על ידי גורם כלשהו שאוכלוסייתה של עזה "מורעבת"." ז"א שוב, יש הסכמה שיש מצב של חוסר ביטחון תזונתי, השאלה היא אם זה משבר הומניטרי.
79. "ארגונים הומניטאריים וארגוני זכויות אדם הביעו חשש כי ברצועת עזה אין כמות מספקת של אמצעים חיונים כאלה, ובמיוחד שאין ברצועה כמות מספקת של אמצעי מחסה… ברי כי מגבלות אלה לא הוטלו לצורך מניעת השימוש בחומרים אלה מן האוכלוסייה האזרחית של רצועת עזה."
"אכן, כפי שפורט לעיל, מטילה ישראל מגבלות מסוימות על אספקה של סולר ודלקים. לפי עדותו של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, ישראל אינה מטילה מגבלות בתחום החשמל. עם זאת, סולר נדרש לצורך הפעלת תחנת החשמל בעזה." ז"א, אנחנו שוב רואים שיש הסכמה כמעט מוחלטת על העובדות שבסעיף 72.
"יתר על כן, כמו בסוגיות רבות המתעוררות לגבי המצב ההומניטארי ברצועת עזה, יש לזכור כי היקף אספקת החשמל מושפע גם ממערכת היחסים בין הרשות הפלסטינית לבין החמאס, זאת מן הטעם שחלק משמעותי מצרכי החשמל של הרצועה אינו מסופק ממילא על-ידי ישראל." זה, לא שייך לשאלה האם יש משבר, אלא רק לשאלה באשמת מי המשבר (עכשיו כבר אפשר להגיד שיש? כנראה שלא)
80. "אין לפני הוועדה ראיות כלשהן לפיהן מונעת ישראל אמצעים החיוניים להישרדותה של האוכלוסייה האזרחית ומכאן שאין בסיס למסקנה כי ישראל מפרה בהקשר זה את המשפט הבינלאומי ההומניטארי." (שוב, כללי המשפט הבינלאומי, לפחות לפי הועדה, מחייבים רק את השרדותה הפיזית של האוכלוסיה, ולא מדברים על איכות חייהם, חשמל, מים זורמים, רפואה., עבודה, מגורים..)
82. "אספקה של סוגי ציוד (רפואי, ס.) מסוימים מוגבלת באופן לגיטימי על-ידי ישראל מסיבות ביטחוניות."
"לא הוצגו בפני הוועדה ראיות לכך שישראל מונעת מעבר של ציוד רפואי מעבר לזה הכלול ברשימת החומרים שהכנסתם לרצועת עזה נמנעת מסיבות ביטחוניות." כאן השלב לחזור לסעיף 68. ולשאול האם השתנו הנסיבות הבטחוניות?
84. "86% מבקשות היציאה (לטיפול רפואי בישראל, ס.) שהוגשו במשך תקופה זו אושרו (על ידי ישראל, ס.), ואילו מתוך 14% הבקשות הנותרות, בוטלו כעשרה אחוזים (10%) על-ידי הרשות הפלסטינית מסיבותיה שלה." ז"א ישראל דחתה 13% מהבקשות (ולא 20 או 30 כמו שנאמר קודם… לא ברור לי מה נכון, אבל כל המספרים גדולים למדי).
"בעדותם בפני הוועדה התמקדו נציגי "רופאים לזכויות אדם" גם בעיכובים בקבלת תשובות לבקשות לקבל טיפול רפואי בישראל, ובמיוחד בסבל שנגרם למעורבים בכך. לפי עדותם, כ-70% – 80% מהבקשות מעוכבות במשך שמונה שבועות ועד שלושה חודשים, ובשל כך נמנע, במקרים רבים, הטיפול הרפואי, אפילו ניתן היתר בסופו של התהליך." (ז"א ה-30% זה לא רק כאלה שעוקבו, אלא גם כאלה שנדחו יותר מדי)
"יש לזכור כי מרבית הסיבות לעיכובים כרוכות בנושאים ביטחוניים"
"ככלל, מקבל החולה הפניה מבית חולים פלסטיני. עם ההפניה הוא פונה לנציג משרד הבריאות הפלסטיני ברצועה שמעביר אותה למשרד הבריאות ברמאללה, אשר בוחן אותה. משרד הבריאות הפלסטיני מעביר את ההפנייה למשרד התיאום הפלסטיני, אשר מתאם את הטיפול מול בית חולים בישראל או ביהודה ושומרון. רק בשלב זה מועברת הבקשה למת"ק עזה, אשר בוחן את ההיבטים הביטחוניים של הבקשה." (לא, טיפול רפואי שצריך לעבור 8 משרדים שונים של שלוש ישויות מדיניות שלא מדברות זו עם זו זה לא משבר הומניטרי)
86. "כפי שנתברר מתוך עדותם של "רופאים לזכויות אדם", ניצבים אתגרים משמעותיים בפני מערכת הבריאות ברצועת עזה"
89. "אשר לתועלת הצבאית, בעדותו בפני הוועדה פירט הרמטכ"ל, רב אלוף גבי אשכנזי, את מהות האיום הנוכחי הנשקף מן החמאס ושעמו נועד הסגר הימי להתמודד…" הרמטכ"ל נתן עדות שבה הוא הסביר למה יש צורך צבאי בסגר, ואז הוא ביטל את הסגר. יכול להיות לזה שלוש הסברים:
- התנאים בשטח השתנו, וההסבר של הרמטכ"ל הפך להיות לא רלוונטי – אני לא חושב שיש מישהו שיכול להצביע על תנאי כזה.
- הרמטכ"ל הבין שהוא טעה ושינה את דעתו – במקרה כזה היה ראוי שהוא יסביר לועדה את הסיבות ושהוועדה תתייחס לדעתו החדשה.
- הרמטכ"ל שיקר לועדה.
90. ""הנזק" או "הסבל" הנדונים במשפט הבינלאומי ההומניטארי הם בעיקרם כאלה המזוהים עם איסורים על הרעבה ומניעת אמצעים החיוניים להישרדות האוכלוסייה האזרחית." ז"א, כל עוד הם חיים זה לא משבר הומאניטרי.
95. "באשר למשך הזמן של הפעלת הלוחמה הכלכלית, דעת הוועדה היא כי קיימת סכנה שהגבלות מקיפות על טובין לא ייחשבו מידתיות לאורך זמן" (אל תשאלו אותי מה זה אומר)
בקשר לענישה הקולקטיבית:
104. "העובדה שמרקם החיים הכלכלי של האוכלוסייה האזרחית מושפע לרעה כתוצאה מלוחמה כלכלית אין בה כשלעצמה, לעלות כדי "ענישה קולקטיבית""
105. "יש להבחין הבחנה חדה בין שני סוגים של מצבים: (i) האחד, הרשות השלטונית מענישה קבוצה הידועה כמורכבת מפרטים חפים מפשע; (ii) השני, הרשות מענישה
אדם אשם, אבל בעשותה כן, במתכוון או באופן בלתי נמנע, היא גורמת לנזק לצדדים שלישיים חפים מפשע. מצב הדברים השני הוא מצב שניתן לקבל מבחינת המשפט
הבינלאומי ההומניטארי, כל עוד הנזק שנגרם איננו בלתי מידתי בהשוואה ליתרון הצבאי."
106. "אשר למגבלות שהטילה ישראל על רצועת עזה, הרי שהלוחמה הכלכלית המכוונת להחליש את החמאס, משפיעה לשלילה על חיי היומיום של האוכלוסייה האזרחית
ברצועת עזה. עם זאת, כפי שנאמר לעיל, מספר הגבלות שתוארו כראיות לכאורה ל"ענישה קולקטיבית" – הוטלו מסיבות ביטחוניות מובהקות (כך לדוגמה, הגבלות מסוימות על הכנסת חומרים לרצועה, כגון בטון, ופריטים מסוימים של ציוד רפואי שיש להם שימושים צבאיים וכו')."
האמת, כמי שלא מבין במשפטים, קו הטיעון הזה דווקא נשמע לי די מבוסס על ההגיון, רק שאני לא בטוח בקשר לסיבות הבטחוניות ובקשר למאמץ למנוע פגיעה באוכלוסיה האזרחית.
108. (זה כבר נושא אחר לגמרי, אבל אם אני כבר כאן…) "אפילו היה הסגר הימי שהוטל על רצועת עזה עולה כדי הפרה של כללי המשפט הבינלאומי ההומניטארי, ליחידים או לקבוצות אין זכות לקחת את החוק לידיים ולפרוץ את הסגר הימי. ליחידים או לקבוצות אין אפשרות לעשות שימוש ללא הגבלה בעקרון של עשיית דין עצמית (Self Help) מול רשויות המדינה. יתרה מכך, עמדה כזאת אף עלולה להצדיק, בסופו של דבר, שימוש בכוח מחוץ לתחום של מגילת האו"ם." ליחידים יש זכות לעבור על חוקים דמוקרטיים, אז על אחת כמה וכמה שיש להם זכות לעבור על חוקים דיקטטוריים (כמו מגילת האו"ם). אני מקווה שהסעיף הזה נכתב מטעמי יחסי ציבור ושאף אחד לא באמת מאמין בזה.
סיכום – למיטב הבנתי הועדה לא קבעה שאין משבר הומאניטרי ברצועת עזה, מה שהיא קבעה הוא שהמשבר (או המצב, מה זה משנה איך קוראים לזה) ההמוניטרי הוא בגבולות החוק הבין לאומי, מוצדק היסטורית ו/או באשמת החמאס והרשות.
חיוך רציני 