דיווח משדה קרב (או שלא)


1. ביום שני בלילה חשבתי לצאת ולצלם את המהומות. אבל לא היה שום דבר לצלם במרחק סביר. היום אני יודע שבשביל להשיג תמונה נורמלית הייתי צריך לסוע יותר מחצי שעה, וגם אז הייתי מצליח להשיג תמונה רק אם הייתי מגיע בתזמון ממש טוב. במילים אחרות, כל הדיבורים האלה על "מדינה שבה שולטים כרגע אלפים שמעלים באש בתים וחנויות ובוזזים כל הנקרה בדרכם" או "לונדון בוערת ושוטרי הממלכה המאוחדת ניגפים" הם פשוט בולשיט. בכל מדד אובייקטיבי, המהומות בלונדון לא היו חמורות יותר מהמהומות בוונקובר, בפאריז, בלוס אנג'לס או באום אל פאחם.

2. פעם השוותי בין ההתיחסות של התקשורות הישראלית לבריטניה מול ההתייחסות של התקשורת הבריטית לישראל. המסקנה (אחת מהן) היתה: "כצפוי ובניגוד לטענה, אם יש כאן אובססיה, הרי שזאת אובססיה ישראלית למה שמתרחש בבריטניה". העובדה שהמהומות קיבלו כאלה כותרות בתקשורת העברית (והעולמית), לדעתי, מראה שהמסקנה שלי היתה מדוייקת. אילו הייתי עורך את ההשוואה בחודשים האחרונים (החתונה המלכותית, חדשות העולם והמהומות) המסקנות היו יוצות אפילו מובהקות יותר (וזה לא שלא קרה שום דבר בישראל בינתים).

3. כשהבוזזים הגיעו למרכז טנדם הם התרכזו בארבע חנויות: שתי חנויות ספורט, חנות מחשבים וחנות לציוד תינוקות. זה לא שאין שם בית מרקחת, אבל בכל זאת, לא נראה שמישהו מהבוזזים חשב לבזוז אותו. אם יש סיבה לפסימיות זה כשבוזזים עגלות תינוקות ולא קונדומים.

4. פעם, מזמן, ניהלתי באייל דיון על השאלה האם הבריטים אנטישמים. הובאו שם כל מיני טענות מטופשות, ומאמר דמגוגי אחד של איזי ליבלר (שכבר לא קיים ברשת). כשהבוזזים בחרו ללכת לשכונות מבוססות כמו אילינד, הם בחרו לא ללכת דווקא לשכונות יהודיות. למעשה, מעט יהודים נפגעו במהומות, ואלה שנפגעו לא נפגעו בגלל יהדותם. דווקא במהלך מהומות בין גזעיות, דווקא בצפון לונדון, אזור בו יהודים חיים בהרבה קהילות סגורות, אין אף תקרית אנטישמית? מעניין… ואף מילה מהאיזי ליבלרים…

5. כמה פעמים שמעתם על הסכנה המוסלמית באירופה? על "לונדוסטאן"? והנה, סוף סוף יש למוסלמים הזדמנות לעשות את מה שהם אמורים לאהוב לעשות, ומבקום לעשות מהומות הם אלה שסובלים מהמהומות? הם אלה שנלחמים בפורעים הנוצרים? איך זה יכול להיות?

6. כדאי לציין שרוב האנשים לא הצטרפו לבזיזות. פעם אחרי פעם אפשר לראות שכשמעמידים את בני המין האנושי במבחן המוסרי הפשוט של גניבה ורווח הם, ברובם המוחלט, בוחרים שלא לגנוב. שוב מתברר שכל הסיפורים על הטבע הרע של בני האדם לא מדוייקים.

מודעות פרסומת

7 Responses to דיווח משדה קרב (או שלא)

  1. סעיף 6 הוא בטל. טבע האדם הוא לא הגורם היחיד שמשחק כאן תפקיד ולא ניתן לבודד אותו. גם אם בתנאים טבעיים תיאורטיים האדם הממוצע נוטה לבזוז, אפקטים תרבותיים בתוספת שיקולי רווח והפסד עשויים לגרום לו להמנע מזה בסיטואציה נתונה.

    • סמילי says:

      אפקטים תרבותיים בתוספת שיקולי רווח והפסד הם חלק מטבע האדם.

    • Chickenman, איך יוצרים איתך קשר? אי אפשר להגיב בבלוג שלך, זה מראה הודעת שגיאה…
      צור קשר!

  2. אם כך, טבע האדם הוא תלוי נסיבות ולםיכך חסר אפיון ספציפי, ולכן אין טעם לדבר עליו במונחים של טוב, רע, אלים, אדיב או וואטאוור. "טבע האדם" של האנגלי האמיד ב- 2011 שונה בתכלית מזה של הרוסי הרעב ללחם ב – 1944.

    בכל אופן, כתבים שהתייחסו לטבע האדם, עד כמה שאני מכיר, לא לקחו נסיבות כחלק מטבע האדם, הם ניסו להפשיט את ההתנהלות האנושית ולמצוא את הליבה המשותפת לכלל בני האדם, וכך לבטל עד כמה שניתן את הנסיבות השונות והמקריות. השימוש במונח "טבע", גם מרמז על כך.

    • סמילי says:

      טבע האדם האנגלי האמיד ב-2011 זהה לחלוטין לזה של הרוסי הרעב ללחם ב–1944. בשניהם הוא ישאף לייצר את אותן נסיבות.

      • * התרבות האנגלית שונה באופן דרסטי מהתרבות הרוסית.
        * התרבות האנגלית מודל 2011 שונה באופן יותר דרסטי מהתרבות הרוסית מודל 1944.
        * התרבות האנגלית מודל 2011 של המעמד הגבוה שונה באופן עוד יותר דרסטי מהתרבות הרוסית מודל 1944 * של המעמד הנמוך.
        * האפקטים התרבותיים על האנגלי האמיד ב-2011 יהיו שונים באופן דרסטי מאלו החלים על הרוסי הרעב ללחם ב – 1944.
        * לכן טבע האדם (התלוי באפקטים התרבותיים בין השאר) האנגלי האמיד ב-2011 יהיה שונה באופן דרסטי מזה של הרוסי הרעב ללחם ב–1944.

        עם איזו מהטענות לעיל אתה לא מסכים?

        • סמילי says:

          מצד אחד, ציוואוואה שונה לגמרי מכלבה דנית, ההיא גדולה הוא קטן, היא נקבה, הוא זכר… מהצד השני, הם דומים מאד אחד לשני, לשניהם יש שתי עיניים, שתי אזניים, אף אחד, פה אחד, שניהם מתבטאים באותה צורה, לשניהם יש צרכים דומים…

          באותו אופן, כשאתה משווה את התרבות האנגלית היום לתרבות הרוסית ב-44 כחוקר תרבות, בוודאי שיש ביניהם הבדלים "דרסטיים", אבל אני חושב שכשאתה מסתכל על זה "מלמעלה" אתה יכול לראות שמדובר בשני סוגים שונים של אותו הדבר, והמשותף להם מעיד על אופיו של האדם, על סוג התרבות אותה ייצור האדם בכל פעם שתהיה לו יכולת ליצור תרבות כזאת, על הנסיבות אותן הוא ייצור ובהן הוא יבחר לחיות, וכן, על טוב ליבו הטבעי של האדם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: