כנראה שזאת השיטה
28/02/2012 כתיבת תגובה
ביום שלישי הבא (גילוי נאות, אני לא נביא, כל מה שכתוב כאן בלשון עבר הוא ניחוש בלבד) השישי למארס, יתקיימו הפריימריז למפלגה הרפובליקאית (וגם הדמוקרטית) ב-10 מדינות בארצות הברית. עד היום היו בחירות ב-9 מדינות, ועוד 3 נוספות יהיו במהלך השבוע הקרוב. הבחירות עצמן אמורות להתקיים ב-6 לנובמבר שזה עוד יותר מ-8 חודשים (הפריימריז עצמם יסתיימו ב-26 ליוני). לפריימריז עצמם התייצבו 7 מועמדים (בעצם הרבה יותר, למשל, באיווה קיבל באדי רומר 17 קולות ובניו המפשיר קיבל כריסטופר היל 108 קולות): גינגריץ', פול, רומני, סנטורום, פרי, הסטמן ובאקמן. שלושת האחרונים השכילו לפרוש ארבעת הראשונים לא יפרשו, הרביעי ינצח.
ארצות הברית היא מדינה ענקית, 300 מליון תושבים, 130 מליון מצביעים, המדינה ה-15 בעולם בתוצר הלאומי לנפש… המפלגה הרפובליקאית היא מפלגה גדולה, עם רוב בפרלמנט, מפלגה שהחזיקה בשלטון ברוב המאה שעברה, שמינתה את רוב שופטי בית המשפט העליון, והמפלגה שהיתה ותהיה מפלגת האופוזיציה העיקרית. כשאני מסתכל על רשימת המתמודדים אני לא יכול שלא לשאול את עצמי: איך זה יכול להיות? איך זה שהמתמודדים היחידים לראשות מפלגת האופוזיציה הראשית הם חדלי אישים. איך זה שמי שיאתגר את אובאמה על הנהגת העולם החופשי כולו מול עלייתן של סין ורוסיה הוא סנטורום. וזאת הרי לא תופעה חדשה, גם אובאמה עצמו הגיע להנהגה בלי הכשרה מתאימה ומבלי שנאלץ להוכיח את התאמתו אפילו פעם אחת, ובוש הצליח להבחר פעמיים למרות היותו כשלון מוחלט. ולא תמיד זה היה ככה, האמריקאים ידעו פעם לבחור להנהגה באנשים ראויים, או לפחות אנשים שחוסר ההתאמה שלהם לא כל כך מובהק.
היום אדם שרוצה להנהיג את ארצות הברית צריך, בעצם, לעבוד על ההבחרות שלו במשרה מלאה במשך שנתיים. שנתיים בהם הוא לא ייצר שום דבר ממשי והסיכוי שבסופו של דבר הוא יצליח הוא פעוט. יותר מזה, העלויות של ריצה כזאת הן פשוט לא סבירות. למעשה, אתה צריך להיות מאד (מאד) עשיר או לקבל מימון ממישהו אחר שהוא מאד מאד (מאד) עשיר. איזה סיבה יש לאותו אדם מאד מאד (מאד) עשיר לממן אותך במשך שנתיים רק על מנת שבסופו של דבר תהיה נשיא למשך (מקסימום) 8 שנים? אם אתה כל כך מוכשר הוא יכול להעסיק אותך אצלו ולהכניס לעצמו (ולך) הרבה יותר כסף. זאת הסיבה שמי שמקבל את המימון הגדול הם אנשים-שלא-היית-מעסיק-כמנהל-מכולת (ע"ע גינגריץ'). יותר מזה, אם יש לך תפקיד חשוב ומועיל איפשהו מן הסתם המעסיק שלך לא ימהר לוותר על שירותך למשך עשור, ככה שלא פלא שהמתמודדים על הנשיאות הם אנשים חסרי תפקיד (סנטורום) או בעלי תפקיד אותו הם לא מבצעים ומנצלים את חוסר הפיקוח של המעסיק שלהם (אובאמה, פול).
למעשה, אין בארה"ב מסלול הכשרה למנהיגים, אין דרך לבוחרים לבדוק מי מתאים יותר ומי פחות להנהגה (ולא, מליון עימותים טלויזיונים ממש לא עוזרים) ואין למנהיגים הפוטנציאלים עצמם שום דרך לגדול לתפקיד. אובאמה הגיע לתפקיד אחרי עשר שנים בפוליטיקה, רובן בסנט של מדינת אילינוי. בוש הגיע לתפקיד אחרי שש שנים כמושל של טקסס, קלינטון, לעומתם, היה מושל יותר מ-20 שנה לפני שנבחר לנשיאות. והרי הסיבה שפרי כבר לא במירוץ היא לא בגלל שהדעות שלו לא מתאימות, לא בגלל שהוא לא מושל מוצלח, אלא רק בגלל שיצא לו איזה "אופס" קטן במהלך אחד העימותים המיותרים (כשהוא ניסה לזכור איזה סיסמא מטופשת שהמציא אחד היועצים שלו).
על פניו נראה שאובאמה יכול להתחיל לתכנן את מסיבת הניצחון הבאה, אבל אני חושב שאם זה באמת יראה ככה זה יהיה ניצחון עצוב. חבל ששיטה כל כך מנווונת וכל כך לא מתאימה מונעת מהאמריקאים (ומכולנו) את ההנהגה שהם ראויים לה ואת התחרות שתשפר את ההנהגה במקום לנוון אותה.
חיוך רציני 