איך שקר נולד? (לא כמו תינוק)


יש לחלק מהימין הישראלי רשימה ארוכה ומוכרת של אוסף אמירות של אנשי שמאל שאם נקרא אותם ללא ההקשר, תוך דילוג על כל מילה שלישית,  תרגום ליוונית, לארמית, לצרפתית ואז בחזרה לעברית עלול להשמע לאנשים מסויימים כמו הסטה לאלימות כנגד אנשי שמאל. התרגיל מוכר, כל פעם שאיזה איש ימין יותא בהצהרה שצריך לשלוח את השמאלנים לאושוויץ וטרבלינקה אז ישר מוציאים ציטוט של שטרנהאל שאמר שצריך להיות מוכנים למלחמת אזרחים (כאילו באמת יש קשר בין השמדה המונית לבין הגנה עצמית). היום פרסם זאב גלילי פוסט עם שמץ של ביקורת כלפי הימין ומיד ענה לעצמו בשני פוסטים, שהשני בהם מביא שוב את אותה רשימה (לא שהבנתי את הקשר, אי אפשר לבקר את הימין בלי לדפוק על החזה של השמאל?). רוב הרשימה מוכרת אבל אחד הציטוטים שם חדש (בשבילי):

"אני מעדיף לסכן את בטחון הישראלים כדי לעזור לפלשתינאים. עשיתי את זה נגד בטחון ישראל"

ויש גם מראה מקום: "יצחק רבין ג"רוזלם פוסט 28 פברואר 95". האמנם רבין אמר את זה לג"פ? הספקן שבי התעורר, איזה סיבה יש לרבין להגיד דבר כזה, למה דווקא לג"פ, איך זה נראה במקור (באיזה הקשר, בעברית או באנגלית)?  מה גרם לרבין להתראיין בסתם יום שלישי, ועוד לג"פ? גיגול קצר של הציטוט הביא אותי למקור קצת אחר:

Rabin :" I prefere to endanger Israelis security in order to help Palestinians .. I did it against the security of Israel

קודם כל, יש כאן אנגלית שזה כבר עוזר לחפש במקור, בנוסף יש כאן שלוש נקודות שמעוררות עוד קצת ספקנות. מזל שיש לג"פ ארכיון ושם אפשר לחפש לפי תאריך ומילים, ובאמת לא קשה למצוא את הכתבה המדוברת ולראות שלא מדובר בראיון עם רבין, אלא בכתבה של ליאת קולינס תחת הכותרת: "Coalition handily puts down no-confidence motions" לקרוא את הכתבה עולה כסף, אבל חיפוש בגוגל אחרי הכותרת יגלה שהיה מי שהעתיק אותה ואפילו תרגם חלק ממנה:

"Netanyahu started his attack on Rabin early in the discussion: "I want us to understand what's going on here. The prime minister and defense minister of the State of Israel says he prefers to endanger Israel's security in order to help the Palestinians. And he even says: 'I did it against the security interests of Israel.' " Netanyahu said he could not understand why Rabin had spent so much time "dithering between Palestinian and Israeli interests, only to come down in favor of the Palestinians". He accused him of becoming Arafat's "Siamese twin" and compared him to Neville Chamberlain."

או בעברית: "נתניהו התחיל את ההתקפה על רבין בתחילת הדיון ואמר…" במילים אחרות, הציטוט הוא ציטוט של אחד, בנימין נתניהו, ולא של אחר יצחק רבין. ומכאן לא קשה למצוא את הציטוט המלא של דברי נתניהו:

"אדוני היושב-ראש, חברי הבית, בשבוע שעבר שמעתי את ראש הממשלה אומר משהו, ותחילה חשבתי שאני לא שומע נכון. שוב חזרתי לאותו שידור, לאותה כתבה, שבו שידר ראש הממשלה לפאריס את המסר הבא, וחשבתי שהדברים חמורים כל כך, שהם מחייבים התייחסות רשמית של הבית הזה.

בשידור לפאריס אמר ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון שלה, שהסכים להסרה חלקית של הסגר, אף שהדבר נוגד את האינטרס הביטחוני של ישראל. בכתבה שליוותה את השידור הזה נאמר, כי ראש הממשלה נקרע בין הבטחת הביטחון לישראלים לבין רצונו לעזור לפלשתינים, ובהחלטתו העדיף לקחת סיכון ולעזור לפלשתינים.

אני נעצר פה לרגע; אנו רגילים לדברים רבים כל כך הזורמים בנהר הפוליטי הגועש שלנו, אך בכל זאת הדבר הזה מחייב חריקת בלמים. אני רוצה שנתפוס מה שמתרחש כאן:
ראש הממשלה של מדינת ישראל ושר הביטחון של מדינת ישראל אומר, שהוא מעדיף לסכן את ביטחון ישראל על מנת לעזור לפלשתינים. עוד הוא אומר, ואני מצטט: עשיתי זאת נגד האינטרס הביטחוני של ישראל. ציטוט מדויק. ראש ממשלת ישראל.

מר רבין, את מי אתה מייצג? אתה מייצג את מדינת ישראל או את אש"ף? על מה אתה מתלבט בכלל? יש כאן איזו התלבטות? יכולה להיות כאן התלבטות? אתה מתלבט, אתה אדם שמתלבט. לאחר ההתלבטות, אתה מחליט לטובת אש"ף. אתה מתלבט בדבר שאסור שתהיה בו התלבטות, ואחר כך אתה מחליט לטובת אש"ף, לא לטובת ביטחון ישראל.

אנו יודעים כולנו מה קורה. אנו יודעים שאתה קשור כמו בקשר של תאומים סיאמיים עם ערפאת, וההשלכות הפוליטיות של זניחת ערפאת אולי על הבחירות הבאות, אך כל זה אינו מענייננו. אני חושב שזה דבר חסר תקדים בתולדות המדיניות, או כך חשבתי, אך מצאתי תקדים. אני רוצה לספר לכם, שבשנות ה-‎30 היה בבריטניה ראש ממשלה –
לא צ'מברליין, צ'מברליין האמין לאויבים."

במילים אחרות, בדרך מהכנסת לגלילי הציטוט עבר תרגום לאנגלית ואז לעברית, שינה את הדובר, שינה את המשמעות, איבד את ההקשר, נוסף לו עוד משפט שלא היה וקבע שיאים חדשים במלאכת הרמיה.

מודעות פרסומת

מיהם עניי עירי?


נשף המסכות בהפסקה?

בשנים האחרונות ייצר הימין הישראלי (בחיכוי של הימין האמריקאי) סיפור מסגרת חדש במסגרתו הוא, הימין, הוא הנציג האמיתי של הליברליזם בזמן שהשמאל הוא אוסף של קומניסטים ופאשיסטים במאפיה אדומה ירוקה. פתאום הימין דואג לזכויות אדם ונאבק למען חירותם של בני אדם. פתאום התמיכה של הימין בקפיטליזם לא נובעת מצירוף של שמרנות ורצון לשמר את הכח אלא מאידיאולוגיה של "שוק חופשי". בשבועות האחרונים העמדת הפנים האלה נקברה סופית. עכשיו הימין נאבק למען סגירת השוק, למען הצבת חסמים כלכליים (ופיזיים) בפני השוק החופשי, על מנת להגדיל את מעורבות הממשלה במשק, על מנת לחזק את הפרוטקציוניזם הקיים במקום לבטלו… ומצד שני השמאל שרק לפני כמה חודשים דיבר על "צדק חברתי" רוצה פתאום לשחרר את השוק ולצמצם את מעורבות הממשלה במשק. זהו, רק מכניסים כושים לסיפור ואנחנו זורקים את כל ההצגה האידיאולוגית לפח וחוזרים לאמת הבסיסית שלנו: הימין שונא את הזר והשמאל שונא את המוכר? איפה הפוליטיקאי הימני שיהיה אמיץ מספיק על מנת להגיד שהוא תומך בהגירה והעסקה חופשית של עובדים זרים מאפריקה?

שלטון החוק.

הטענה שהשהות של המהגרים מאפריקה בתל אביב היא לא לגיטימית משום שהם "מסתננים" או "שוהים בלתי חוקיים" היא מעניינת. בעיקר שהיא באה ממי שמסבירים לנו שצריך להתעלם משלטון החוק כשמדובר בעבריינים שניזונים מגזל. אי אפשר לרקוד על שתי חתונות, אם שלטון החוק צריך להתכופף מול בעיות הומניות (ושלא יהיה ספק – הוא צריך) אז הוא חייב להתכופף מול אנשים שנמלטו מרצח עם הרבה לפני שהוא יכול לשקול להתכופף מול מי שנהנה מרכוש גזול בלי שום הצדקה מוסרית.

מסתננים.

איכשהו ההגיון לשלול זכויות טבעיות של אנשים רק בגלל שהם חצו את הגבול נשמע לי מגוחך. אבל כשאנחנו מדברים על מדינת ישראל, מדינה שהוקמה על ידי מסתננים (ואם אנחנו מבטלים את האזרחות של מסתננים וצאצאיהם, אנחנו צריכים לבטל את האזרחות של המעפילים, של צאצאיהם. אבל יותר מזה, בגלל שהם הצביעו לכנסת הראשונה והיא זאת שקיבלה את חוק השבות בזכותו קיבלו אזרחות כל מי שעלה אחרי הקמת המדינה מה שהופך גם אותם למסתננים) על ידי עם שההגירה היוותה חלק משמעותי מהאתוס שלו (החל מאברהם שהיגר לישראל, ואז הסתנן ברמיה למצרים ושוב היגר לישראל, דרך יעקב שעשה שוב את הדרך מישראל למצרים רק בגלל מחסור כלכלי, עד למשה שעזר את מולדתו ואת הבתי המפנק שלו באפריקה רק על מנת להסתנן לישראל ועד לרות), הרעיון הוא פשוט מופרך ואדם אינטליגנטי לא היה מעלה אותו.

רגישות.

כשהייתי בגן הכל נראה פשוט. יש טוב, יש רע, הטוב מנצח הרע מפסיד. היום אני יודע שזה לא תמיד ככה, אבל סיפור יציאת מצרים כתוב במפורש ככה. אולי משה לא מוצג כטוב המוחלט, אבל אין ספק שהסופר התנ"כי עושה כמיטב יכולתו להציג את פרעה כרע המוחלט. ואם יש ספק ברוע של פרעה, מוסיף הכותב את "ואני אקשה את לב פרעה" ז"א הרוע של פרעה הוא לא רוע אנושי ומובן, אלא רוע מוחלט, רוע שנוצר על ידי אלוהים במטרה להיות כלי לא אנושי בסיפור הזה. והרע הלא אנושי הזה, הרע המוחלט, איך הוא מסביר לציבור (הלא מרושע) את ההגיון מאחורי ההחלטות המרושעות שלו? "הנה, עם בני ישראל–רב ועצום, ממנו. הבה נתחכמה, לו: פן-ירבה, והיה כי-תקראנה מלחמה ונוסף גם-הוא על-שנאינו, ונלחם-בנו, ועלה מן-הארץ". אילו פרעה היה מדבר עברית מודרנית אולי זה היה נשמע כמו: "אם לא נעצור את הבעיה – 60 אלף המסתננים עלולים להפוך ל- 600 אלף, ולהביא לביטולה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית"?

עניי עירי.

אומרים שצריך להעדיף את אזרחי ישראל על פני המהגרים מפני ש"עניי עירך קודמים". אני חייב להודות שאני לא כל כך מבין את ההגיון מאחורי הצו המוסרי הזה, וממש לא מבין איך זה שאני דופק את האפריקאים אני עוזר במשהו לעניי עירי, אבל יותר מהכל אני לא מבין למה תושב תל-אביב אחד הוא עני עירי יותר מתושב תל אביבי (ואני בכלל לא מתל-אביב) אחר רק בגלל צבע הדרכון שלו.