סטנדרטים כפולים? לא יכלו להיות

מעניין לקרוא את המאמר של ישראל הראל בקשר לזיכוי של אומרט:

"שופטי בית המשפט העליון קבעו לפני שנה (בערעור של אברהם הירשזון), ש"קבלה שיטתית של כספים באמצעות מעטפות מזומנים, בלי שהכספים מתועדים ונרשמים בגלוי… משמשת אינדיקציה ברורה לאי כשרות ומעל למעטפות אלה מתנוסס דגל שחור". והנה, תוך כדי התעלמות מפסק דין מפורש של העליון, באקרובטיקה משפטית ובפליק-פלאק נורמטיבי, החזיר אותנו בית המשפט המחוזי לנורמות הפסולות של ימי ה"לא תחסום שור בדישו"….

אם העדות של מוריס טלנסקי "הזויה", על סמך מה קבעו השופטים שאולמרט קיבל ממנו מאות אלפי דולרים במעטפות? ואם קבעו שקיבל שלמונים אלה, כיצד, לדעתם, יש לכנות את הזיכוי שזיכוהו? ואם בהזיות עסקינן, מנין, אם לא כדי למצוא צידוק לפסק דין בעייתי מבחינה ערכית, נטל בית המשפט לעצמו את החופש לפסוק על פי פרשנות פסיכולוגית ("יסוד נפשי") ולהתעלם מההוכחות, שגם על פי דבריו אין בהן פגם ראייתי?…

הסלחנות למעשי שחיתות של בעלי הצווארון הלבן מקדמת הבמה הציבורית היא עתה רשמית. וכל ישראלי שאינו רוצה שמדינתו תגלוש לנורמות של העולם השלישי מוכרח להשתחרר משטיפת המוח הנעשית לו בימים אלה – ולמחות. גלישה זו עלולה להתרחש, אם בית המשפט העליון לא יבטל את פסק הדין התמוה."

גם לאראל סג"ל יצא טור דומה:

"…במישור העובדתי הוכחו כמעט כל טענות הפרקליטות. היו מעטפות כסף מטלנסקי (למרות טענתו של אולמרט בסיום משפטו), היה שימוש פרטי בכספים…

האם האדם הסביר יכול לקבל את התנהלותו של מר אולמרט במישור הציבורי הערכי? מסופקני….

פרקליטיו של אולמרט הצליחו כצפוי להטיל ספק במהימנות העד המרכזי טלנסקי ובאמינותו. אבל בל נשכח, הברנש המפוקפק שבית המשפט מכנה "הזוי" היה בקשרים קרובים עם אולמרט. הוא נתן לו כסף"

ושניהם צודקים. באמת, איך אפשר במישור הנורמטיבי התנהגות של פוליטיקאי שמקבל מתנות מבעלי עניין, מדובר באינדיקציה ברורה לאי כשרות שמחזירה אותנו לנורמות פסולות. אין ספק שהראל וסג"ל לא היו נותנים לפוליטיקאי כזה לייצג את המחנה שלהם, אי אפשר לחשוב על הרעיון שהם יבחרו בפוליטיקאי כזה לראש ממשלה, שהם יגנו על שלטונו, שהם לא יאבקו להפלתו, כי הנורמות הפסולות האלה של לא תחסום שור בדישו כבר נסתיימו להן.

או שלא?

כן ‫לסנקציות אישיות (שליליות)

ועדת פלסנר הגישה, כצפוי, את מסקנותיה, והן כוללות, כצפוי, סנקציות אישיות לערבים וחרדים שלא יתגייסו. על דעתי על גיוס חובה בכלל, גיוס ערבים וחרדים בפרט, והקמת מערך של שירות לאומי חובה אין טעם לחזור. אבל מכל ההצעות הרעות שלהם, הם העלו הצעה אחת טובה: סנקציות אישיות.

 

אמנם הרעיון של להטיל סנקציות כלכליות אישיות על מי שהצבא בחר לא לגייס (מי שבחר לבד עובר על החוק) הוא לא צודק ולא הגיוני, אבל חשוב יותר, הוא פשוט לא ישים, הרי החרדים והערבים הם האוכלוסיות הכי עניות בישראל. אז בשביל שהרעיון יהיה ישים (וצודק), צריך לשלם לכל אזרח סכום כסף מסויים (נגיד, שכר מינימום) ואז אפשר יהיה להטיל סנקציה אישית על מי שלא משרת בצבא (על ידי לקיחת הכסף, או, פשוט יותר, על ידי אי נתינתו). לא, זה לא משכורת, חס וחלילה אסור לנו לשלם משכורת למי שמשרת אותנו, היום זה חיילים, מחר זה שוטרים, רופאים או אפילו מורים, זה "סנקציה אישית (שלילית)".