פריימריז + בחירות ארציות בפתק אחד

בעקבות הפוסט האחרון של באדר עופר חשבתי שבעזרת חמש שינויים די מזעריים לחוק הבחירות הנוכחי אפשר לייצר שיטה שתאפשר לקיים גם פריימריז וגם בחירות אישיות בפתק אחד. התיקונים הם:

1. הורדת אחוז החסימה לרשימות לקול בודד (ז"א כל רשימה שתקבל קול בודד תחשב).
2. לאפשר הסכמי עודפים בין יותר משתי רשימות.
3. ביטול הנוהג של אותיות שמייצגות רשימה.
4. יצירת רף (חדש) לקבוצת רשימות שחתומה על הסכם עודפים שיעמוד על הרבה יותר מהרף הנוכחי (10% אם רוצים מערכת עם 4-5 מפלגות, 35% אם רוצים מערכת דו מפלגתית).
5. ביטול הסעיף שמאפשר לוועדת בהבחירות לפסול רשימות.

איך זה אמור לעבוד? מפלגות שרוצות לשמור על הנוהל הנוכחי (נגיד ש"ס או חד"ש) יכולות  להציג רשימה כמו שהן מציגות היום. אבל, מפלגות שרוצות שהציבור יהיה שותף בבחירות המועמדים שלהם יכולות להציג עשרות רשימות שונות, כל רשימה עם מועמד אחד בלבד (או שניים או יותר, אם יש שניים שמוכנים לשתף פעולה והסדר ביניהם מקובל על שניהם), שכולם חתומים על הסכם עודפים אחד עם השני. למעשה, מן הסתם צריך יהיה לייצר מנגנון בו אדם יכול לתת למנגנון (=מפלגה) הרשאה לחתום על הסכמי עודפים בשמו (כל עוד שני הצדדים מעוניינים בכך). כל מצביע יבחר (בפתק היחיד שלו) במועמד או ברשימת מועמדים אותו הוא רוצה להכניס לכנסת, ומכאן התהליך זהה לתהליך שתיארתי בפוסט הקודם. ז"א, אם א', ב', ג' וד' חתומים על הסכם עודפים אז לצורך בדיקת רף החסימה וחלוקת המנדטים סופרים את הקולות שלהם ביחד ואז, אם יש להם רק שלוש מנדטים, אז שלושת המובילים (במספר הקולות) יכנסו לכנסת והאחרון יצטרך לחכות. את בעיית שובר השיוויון צריך לפתור מראש (ז"א בזמן חתימת הסכם העודפים צריכים המועמדים להסכים על מנגנון שיקבע את מי להעדיף במקרה של שיויון, המנגנון יכול להיות: "להעדיף נשים על גברים אם אין מספיק נשים" או "לשאול את מנהיג הרשימה את מי הוא מעדיף").

היתרונות שאני רואה: אין צורך בפריימריז. הבחירות הן אישיות למעשה: במידה ונתניהו (למשל) יקבל 100,00 קולות ושלום, למשל, יקבל 5,000 אז נתניהו ושלום ידעו במי באמת בחרו בוחרי הליכוד. היצוגיות נשמרת לא פחות טוב מהיום. דעות חדשות (נגיד, עלה ירוק) יכולים להשתלב די בקלות במערכת על ידי חתימת הסכם עודפים עם מפלגה קרובה רעיונית (נגיד, מר"צ) בלי להסכים על כל העקרונות, ולתת לציבור שלא יפחד לאבד את קולו להכריע. הכח של המתפקדים בפריימריז יירד. הנבחרים יהיו אנשים בעלי משקל ציבורי מספיק על מנת למשוך קולות בעצמם. תופעות בהם אנשים מתפקדים למפלגות מבלי להצביע להן לא יתקיימו. תופעות בהם ארגונים ממוסדים מתפקדים למפלגות באופן מאורגן לא יתקיימו. למרות הגידול במגוון הדעות, מספר המפלגות יירד.

החסרונות שאני רואה: אנשים יכולים להצביע הצבעה טקטית בניגוד לדעתם (למשל, מי שרוצה שיחימוביץ תכנס לכנסת אבל יניח שיהיו לה הרבה מצביעים אחרים יצביע למועמד השני שלו, מה שעלול להשאיר את יחימוביץ בלי מצביעים. למעשה, עלול להווצר מצב בו מנהיג המפלגה לא נבחר או מקבל מקום מאד נמוך).  מן הסתם יהיה יותר כלנטריזם (מי שקיבל באופן אישי הרבה מאד קולות ירגיש שהוא לא ממש חייב למפלגה). לאנשים אלמוניים ורציניים יהיה קשה להבחר. יהיה בלתי אפשרי לשמור על ייצוג (נגיד, 40% נשים) או יחס בין מחוזות.