מה התועלת בבחירות?

מה היה קורה אילו שלי יחימוביץ' היתה עומדת בראשות הממשלה בתקופת מבצע עמוד ענן? מופז שר ביטחון, ליבני שרת החוץ, ברק שר לביטחון פנים, לפיד שר החינוך, הרצוג שר האוצר וגלאון שרת החינוך? גם אם ההתייצבות שלהם לימין הממשלה היא רק טקטיקת בחירות, טקטיקת בחירות יש גם לקואליציה ולא רק לאופוזיציה. ההגיון והנסיון מלמד אותנו שדווקא ממשלת שמאל תהיה יותר ימנית לפני בחירות ממשלת ימין. השילוב של הרצון לחתוך למרכז (הם יודעים שהגוש שלהם לא יפסיד מנדטים בגלל זה, מקדימום המפלגה שלהם תפסיד) וגם הפחד מהאופוזיציה שבוודאי (כמו שמלמד אותנו הנסיון) תנסה להציג אותם כרכרוכיים. למעשה, לא סביר שיחימוביץ' היתה חותמת על הפסקת אש עם החמאס בלי "תמונת ניצחון". מן הסתם המבצע היה מסתבך, כמו שני המבצעים האחרונים בהם קואליציה שמאלנית (יחסית) עמדה לבחירות (שהם כל הפעמים מאז שנות השמונים כולל).

מה היה קורה אילו שלי יחימוביץ' היתה עומדת בראשות הממשלה כשאבו-מאזן מבקש מהאו"ם להכיר במדינה פלשתינאית? מן הסתם היא היתה נכנסת איתו למשא ומתן שרק היה מעקב את הבקשה. המשא ומתן, מן הסתם, היה מתפוצץ, ושוב היינו חוזרים למצב הנוכחי.

מה יעשה נתניהו אם הימין ישיג גוש חוסם אחרי הבחירות. מובן שהוא יקים קואליציה עם השותפים הרגילים שלו, כנראה שהוא ינסה גם לצרף איזה רסיס מהשמאל, ובשביל זה הוא יהיה מוכן לתת הרבה יותר ממה שהוא יתן לבנט. אין לזה קשר למספר מנדטים, לבנט אין ברירה, ולכן המחיר שלו נמוך. נתניהו, כנראה, גם יצטרך להתחנף לממשל האמריקאי החדש-ישן, שיבאופן טבעי יתייחס לנתניהו בהרבה יותר חשדנות מאשר ליחימוביץ'.

ואם יחימוביץ תשיג גוש חוסם? את חד"ש ותע"ל היא בוודאי לא תכניס לקואליציה, ולכן היא תצטרך מפלגה מהגוש של הליכוד, כנראה ש"ס ואגודה, אולי גם הבית היהודי. בגלל שהם "לשון המאזניים" המחיר שלהם יהיה הרבה יותר גבוה מזה של מר"צ, מה שאומר שכל הדיבורים על שיוויון לנשים (שאגב לא באמת קיימים, יחימוביץ' היא "פמיניסטית" מהדור החדש, אלא שנלחמות נגד חזקת החפות של גברים ולא בעד שיוויון זכויות), תחבורה ציבורית בשבת, הפרדת דת ומדינה… לא יתקיימו. אם יחימוביץ' תכנס למשא ומתן, וזה אם גדול, הקואליציה שלה תפוצץ אותו. ולאמריקאים יקח הרבה זמן להבין שהממשלה החדשה רק מאיצה את מה שהממשלה הקודמת לא העזה לעשות (וגם שהם יבינו, איזה ברירה תהיה להם).

באופן תיאורתי אנחנו אמורים להצביע למפלגה שמייצגת עמדות שקרובות לעמדה שלנו, מתוך הנחה שאם מספיק אנשים יצביעו בשבילה היא תקבל את מושכות השלטון ותנהל את המדינה בהתאם לעקרונות של בוחריה. אבל נוצר כאן מצב מגוחך שדווקא ממשלת הימין היא זאת שמעיזה לחתום על הפסקת אש בלי "תמונת הניצחון" שפעם היתה כל כך חשובה, שדווקא ממשלת הימין מקפיאה את ההתנחלויות, שדווקא ממשלת הימין מדברת על שתי מדינות ומנסה להגיע להסכמה עם אבו מאזן, שדווקא ממשלת הימין גורמת להכרה בינלאומית במדינה פלשתינאית, בזמן שממשלת השמאל היא זאת שתאיץ את ההתנחלויות, שתסתבך בכל מבצע אפשרי, שלא תצליח להגיע לשום הסכם ועוד עלולה לגרור אותנו לסבב אלימות קשה וחסר טעם. ז"א, נראה לי שעל מנת לקדם את העקרונות שלנו אנחנו צריכים להצביע לאנשים שאנחנו לא מסכימים איתם.

אני חושב שבמצב הפוליטי שנוצר בישראל, שיטת הבחירות הקיימת בישראל לא מקדמת את מה שנראה לי שהיא אמורה לקדם. הכנסת לא מייצגת את העם, הממשלה לא מייצגת את הכנסת, השרים לא פוחדים מהציבור, ההנהגה לא מנהיגה שום דבר, וכל הטקס הפוליטי הפך להיות טקס שלא שייך לפוליטיקה או אידיאולוגיה, אלא רק לדימוי של המועמדים והדימוי העצמי של המצביעים.