בחירות איזוריות לפי הקו המפצל המינימלי


מידי פעם עולה בישראל הרעיון לשנות את שיטת הבחירות מבחירות יחסיות לבחירות איזוריות. היתרונות והחסרונות של כל שיטה ידועים, מצד אחד בבחירות איזוריות כל אדם יודע בדיוק מי הנציג שלו בפרלמנט, וכל חבר פרלמנט יודע בדיוק מי קהל הבוחרים שלו, מצד שני, בבחירות יחסיות נשמר הייצוג בין מספר הבחורים למפלגה מסויימת. כזכור, בבחירות ב-1948 בדרום אפריקה נצחה המפלגה הלאומית למרות שהצביעו לה הרבה פחות בוחרים מאלה שהצביעו לאופוזיציה, אלמלא אותן בחירות לא היתה באה לעולם מדיניות האפרטהייד (אופס, סליחה, שכחתי שאסור לקרוא בשם המפורש. סליחה, לא, זה לא היה "אפרטהייד", אין דבר כזה "אפרטהייד", מעולם לא היה דבר כזה "אפרטהייד") ההפרדה-בין-השחורים-ללבנים-שפעם-קראתי-לה-אפרטהייד-ועכשיו-הבנתי-שטעיתי… איפה הייתי? אה, כן, אז רציתי לבדוק מה היה קורא אילו בישראלי היו בחירות איזוריות. אחת הבעיות בבחירות איזוריות היא להגדיר את האיזורים, מגדיר מתוחכם יכול לקבוע את תוצאות הבחירות, אבל יש שיטות "אובייקטיביות" לקבוע איזורי בחירה, אחת מהן היא שיטת הקו הממפצל המינימלי. הסבר אפשר לקרוא כאן או לראות כאן.

ניסיתי להפעיל אלגוריתם דומה על תוצאות הבחירות בישראל. בגלל שאין לא את פנקס הבוחרים, או את המשאבים לחלק 6 מליון אזרחים, החלטתי לחלק את הקלפיות. את רשימת הקלפיות לקחתי מכאן, את כתובות הקלפיות לקחתי מכאן, ואת המיקום שלהם על המפה לקחתי מוויז (שהוכיחו את עצמם כיעילים, מהירים ומדוייקים יותר מגוגל ואפל, אבל אין לי ספק שיש להם כמה טעויות).

החלוקה לאיזורים מתחשבת רק במספר בעלי זכות הצבעה בקלפי מסויים ולא במספר המצביעים או המפלגה לה הם הצביעו. בנוסף בדקתי איך יושפעו תוצאות הבחירות מהחלוקה לאיזורים, גם בהנחה של חלוקת המפלגות כמו בכנסת ה-19, גם במקרה של איחוד לגושים, וגם במקרה של מערכת דו מפלגתית. התוצאה אמנם לא זהה, אבל בכל קונסטלציה אפשרית הליכוד מרוויח והשמאל מפסיד. מעניין שלמרות שהצבעה איזורית מתאימה לאינטרסים של הימין (שהרי זאת התוצאה מחלוקה כמעט אקראית) ולערכים שבמשמם הוא מדבר ומנוגד לאינטרסים של ה"שמאל מרכז" ולערכים שבמשמם הוא מדבר הימין לא ניצל את 700 השנים שהוא בשלטון לשנות את שיטת הבחירות.

את התוצאות עצמם אפשר לראות כאן (וורדפרס לא מרשה לי להכניס לכאן ג'אווה סקריפט, מצטער)…