אופס! (אנחנו עושים את זה שוב)


לפני כמה ימים התפרסמה בהארץ חשיפה של יוסי ורטר על איך הצליח הימין לייצר אי שביעות רצון מאולמרט ולהחליף אותו בנתניהו. קשה לשכוח מי היה המחנה שקיבל את תפקיד ההובלה במהלך הציני הזה. כן, אותו מחנה שהחליף את ברק בשרון, היה גם זה שהחליף את אולמרט בנתניהו והוא גם זה שמתחיל עכשיו את המהלך להחלפת נתניהו בליברמן (אם אני מבין נכון). יכול להיות שהשמאל טהרן מידי על מנת לחיות בעולם הפוליטי האמיתי, יכול להיות שהשמאל מאוהב בכיבוש ובתפקידו כאופוזיציה צודקת וצדקנית, ואולי השמאל רוצה להגשים איזה חזון הגליאני נאיבי שאני לא מלציח להבין… כנראה שכל התשובות נכונות.

אני לא כלכלן, ואולי אין לי את הפרספקטיבה להבין את הסיבות המדוייקות לעליית המחירים בישראל, אבל למיטב הבנתי מדובר בחלק מהמשבר הכלכלי העולמי. כלכלת ישראל קשורה לכלכלה העולמית הרבה יותר ממה שראשיה (כולל זה שקשר קשר עם האופוזיציה בארה"ב, ועכשיו הצליח להגיע למצב של הפסד בכל מקרה, אם הם ינצחו, לא יהיה לארה"ב כסף להמשיך לתמוך בנו, אם הם יפסידו לא יהיה לנשיא יותר מידי סיבות לתמוך בנו… גאון) מוכנית להודות. בכל העולם המערבי המשכורות יורדות או שהמחירים עולים. זה הרי אותו הדבר, והסיבה לזה, למיטב הבנתי, היא שאנחנו מייצרים פחות ממה שחשבנו שאנחנו מייצרים. הסיבה שבישראל המשבר מתבטא בעליית מחירים היא, למיטב הבנתי, בגלל גודלו של המגזר הלא יצרני בישראל. המגזר הזה מקבל כסף ללא קשר לכמות הכסף אותה הוא מייצר, ולכן הערך של הכסף (הכמות המייוצרת) יירד. בניגוד לסיפורים של נתניהו, המגזר הלא ייצרני הוא לא עובדי הציבור, חלקם בהחלט מייצרים תוצרת בעלת ערך אמיתי, הבעיה היא אם אותם מגזרים שמבחירה (חרדים) או שלא מבחירה (חיילים) מנסיבות תרבותיות (ערביות) או טכניות (הילדים) לא עובד (בעבודה אמיתית). וכאלה יש בישראל הרבה. בהנתן המצב של אוכלוסיה קטנה (עם קמץ ו/או צרה מתחת לט') שממנת אוכלוסיה גדולה (וגדלה) כשהייצור קטן ממה שחשבנו שהוא, ברור שרמת החיים של האוכלוסיה תרד. את הבעיה הזאת אפשר לפתור בשלוש דרכים: להגדיל את הייצור, להוריד את רמת החיים או לשנות את חלוקת התוצרת.

הממשלה לא באמת יכולה להגדיל את עוגת הייצור, היא כן יכולה לנסות לייצר מצב בו הייצור כדאי יותר. למשל, לשחרר עוד עובדים: לבטל את שירות החובה, לבטל את ההטבות לגורמים פוליטיים (חרדים, מתנחלים) שמעודדות אותם לא לעבוד, להשקיע בחינוך טוב לכל האוכלוסיה (כולל חרדים וערבים)… כל זה לא יקרה, לא בממשלה הנוכחית, ולא בחמשת אלה שיחליפו אותה. אפשר, למשל, להגדיל את הגמישות התעסוקתית של הציבור: תחבורה ציבורית יעילה, מיסוי על רכישת דירות (ועל ידי כך עידוד מגורים בהשכרה, שמגמישים את היכולת של העובד להחליף מקום מגורים), יום לימודים ארוך (שיחרר הורים לעבוד בשעות הלימודים)… גם זה לא יקרה. אפשר גם לנסות להוריד את המיסוי על עבודה ולקוות שזה יעודד אנשים לייצר יותר, הבעיה היא שהכסף הזה צריך לבוא מאיפשהו, ולא, הוא לא יבוא לא מתקציב הביטחון, ולא מהתמיכה בהתנחלויות. בקיצור, קשה להאמין שהממשלה הנוכחית תיהיה מסוגלת להגדיל את הייצור, בטח שלא לשביעות רצונם של המוחים.

את רמת החיים כל אחד יכול להוריד לבד. אם מחירי בדיור היו יורדים ב-20% בשנה, אף אחד לא היה מתלונן, וכולנו היינו מעלים את רמת חיינו בשקט. הבעיה היא שזה לא כל כך עובד לצד השני, האדם הוא ייצור רציונלי לחלוטין שכמדובר בעלייה ברמת חיים, אבל רמת חיים שהושגה לא תשוחרר, וברגע שרמת החיים צריכה לרדת זה כבר לא עובר בשקט. הבעיה היא הרי, שגרמו לנו להאמין שאנחנו שאנחנו מייצרים יותר ממה שאנחנו מייצרים באמת, ועכשיו אנחנו צריכים להתמודד עם המציאות, וזה לא נעים.

המסקנה המתבקשת היא שהדבר היחיד שהממשלה יכולה לעשות כתשובה להפגנות היא לשנות את חלוקת התוצרת. ז"א כמות הכסף תשאר פחות או יותר קבועה (מן הסתם תרד, כי ככה זה שממשלה לאמונית מנסה להתחבב על קהל סוציאליסט) והשאלה היחידה היא מי יקבל יותר ומי פחות. בהנתן אופיה של הממשלה, גם התשובה לשאלה הזאת נראית לי ברורה לגמרי:

  • הראשונים להפסיד יהיו החלשים וחסרי הכח הפוליטי, כן, נכון, העובדים הזרים. כבר עכשיו שמענו כמה מתועמלני הממשלה מדברים על פגיעה בעובדים הזרים. כדאי להבהיר שמדובר במעשה חסר הגיון כלכלי באופן מובהק, שרק תפגע התוצרת בכלל (ובמחירי הדיור ותוצרי החקלאות בפרט). אבל הגיון כלכלי זה נחמד, בחירות יש עוד כל ארבע שנים.
  • אחריהם יבואו תושבי הגדה (והרצועה?) שימצאו את עצמם "מוותרים" על עוד ועוד מאדמותיהם ורכושם לטובת עוד ועוד מתנחלים חדשים.
  • גם ערביי ישראל, מן הסתם, יגלו פתאום שאדמותיהם מופקעות להקמת כביש מהיר בין אריאל לחיפה או שכונה חרדית חדשה באמצע המשולש.
  • אדמה יש גם לחקלאים בישראל, רובם מצביעי שמאל מסורתיים, ולכן אין לממשלה יותר מידי סיבות להמנע מלקחת את אדמותיהם ללא פיצוי.
  • את הבעיה של הסטודנטים הממשלה יכולה לפתור בקלות על ידי פיזור האוניברסיטאות במרכזי הערים הגדולות, ופתיחת עוד מכללות בפריפריה. זה לא שאם במקרה גם כל מיני פרופוסורים שמאלנים ימצאו את עצמם מובטלים או המדינה תמצא את עצמה ללא מחקר אקדמי (מלבד מחקר במכוני מחקר "פרטיים") מישהו בממשלה יבכה.
  • הדיבורים על "הקלה בבירוקרטיה" ושיווק "קרקעות חומות" הם רק יופימיזם לאי התחשבות בצרכי הקהילה, הפקרת איכות חייהם של התושבים הנוכחיים, והתעלמות מהפגיעה בצרכים תכנוניים עתידיים. במילים אחרות, ערך הדירות של מי שיש לו דירה ירד –> איכות חייהם של התושבים תרד.
  • מהצד השני, גם את המרוויחים לא קשה לנחש. קבלנים שמבקרה גם חברים במרכז הליכוד ו/או בישראל בתינו, ושבמקרה יזכו בכל ה"מכרזים" שאף ביורוקרט לא יוכל לבדוק אם הם הוגנים.
  • אותם בובות-הון רגילות שמקבלות פעם אחרי פעם הלוואות מהבקים (ובעצם, מהמדינה) על מנת להשקיע בעוד מייזם כושל (לרוב) כשבמקרה של כשלון הציבור ישלם את החוב, ובמקרה של הצלחה הם והבנק יקצרו את הפירות.
  • המתנחלים שישפרו את איכות חייהם ויטינו כל אפשרות לפשרה עתידים אם הפלשתינאים.
  • החרדים (למעשה ההנהגה החרדית), שיהיו הנהנים העיקריים מכל ההטבות החדשות אותם תמציא הממשלה.
ובעוד שנה, כשתחל מערכת הבחירות הבאה, וליבני (?) מצד אחד וליברמן מצד שני ינסו להתקשר לתורמים על מנת לממן קמפיין שינצל את אי שביעות הרצון ממשלת נתניהו… מי מהם יקבל יותר כסף? מי מהם יוכל להבטיח למתעשרים החדשים (ולעשירים הישנים) שהם ירוויחו עוד ומי מהם יצטרך לשכנע את תומכיו הפוטנציאלים לוותר על המעט שיש להם?

השערה: התרגיל המבריק של ליברמן


כבר הרבה זמן שליברמן (באמצעות פרקליטו ואדמו"רו) מצליח להרעיש את המערכת הפוליטית, המשפטית והעיתונאית בעזרת האיום על "פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה". בקיצור, למי שלא קרא חדשות בחודשים האחרונים, התפקיד של היועץ המשפטי לממשלה, בניגוד לשמו, איננו לתת עצות משפטיות לממשלה, אלא להבהיר לממשלה מתי ההחלטות שלה אינן חוקיות ובנוסף לעמוד בראש התביעה. בעוד שאין ספק שלתפקיד השני יש הצדקה, התפקיד הראשון מוטל בספק, אני לא יודע בכמה מדינות הוא קיים, וגם בישראל הוא קיים בעיקר כתוצאה של שינוי מתמיד בתפקידו של היועץ המשפטי לממשלה.

במסגרת מאבקי פרידמן-ברק העלה שר המשפטים הקודם את הרעיון לפצל את התפקיד לשניים, יועץ ותובע, כשהתפקיד הראשון יהיה באמת לתת עצות משפטיות לממשלה (מתוך האמונה המוזרה שכל החלטות הממשלה חוקיות מעצם היותן החלטות ממשלה, ולכן החלטת ממשלה לא חוקית היא סתירה עצמית). פרידמן הוא אולי משפטן מוכשר, אבל כפוליטיקאי הוא הוכיח את עצמו ככשלון מוחלט, מעבר ליכולת המוכחת לסכסך בינו לבין בכירי המערכת המשפטית, הוא לא הצליח להעביר שום דבר רציני (כדאי לציין שבישראל, כמו בארה"ב, מינוי לבית המשפט העליון היא אחת מהדרכים החזקות ביותר של ממשלה להשפיע על מערכת המשפט, הרבה יותר מחקיקה או תקנות. ולמרות חמישה מינויים בתקופת כהונתו, אף אחד מהם הוא לא מאנשיו המובהקים).

בינתיים, ליברמן נמצא בבעיה. הבת שלו קיבלה כמה עשרות שקלים בלי שום סיבה מובנת, הפרקליטות פתחה בחקירה, והיועץ המשפטי הבא יצטרך לקבל החלטה בנושא. קשה להאמין שזאת ההסתבכות החוקית היחידה שמכה הילדים מתכנן לעצמו. בנוסף, כבר הרבה זמן שליברמן מבין את החשיבות שבתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. היכולת לעבור על החוק בלי להיות מואשם, במקביל ליכולת להאשים את יריבך הפוליטיים בהאשמות שווא לא יכולה שלא לקרוץ לפוליטיקאי מוכשר כמו ליברמן, ובאמת הוא כבר ניסה למנות את חבר מרכז הליכוד בעבר.

הבעיה, של ליברמן, היא שכשיהיה יועץ משפטי לממשלה שמתפקד כמו שליח פוליטי, מישהו ינסה לפגוע בכח הפוליטי שלו, ואז… הופה… הנה תצא מהארון היוזמה של פרידמן, והיועץ של ליברמן יהפוך להיות עוד קונסליירי (וכאלה יש לליברמן מספיק), בזמן שתובע חדש ועצבני יתחיל להעמיד לדין כל מיני אנשים שליברמן לא ממש רוצה שיעמדו לדין. הפתרון, כמה פשוט, הוא ליצור עוד אנטגוניזם לפיצול. אז ליברמן שולח את הפרקליט שלו להציע הצעה דומה לזו של פרידמן.

רק שלהבדיל, הפעם ברור לגמרי שאין שום כוונה להעביר אותה, אלא רק לייצר רעש והתנגדות. קודם כל, המגבלה המגוחכת של הזמן, אפילו בישראל לא משנים את החוקה בשבועיים. בנוסף, מבנה הממשלה שונה לגמרי, נתניהו תלוי בבגין ומרידור, הדבר האחרון שהוא ירצה זה להסתכסך איתם שוב, בטח שלא בגלל משהו שולי כמו מינוי יועץ לליברמן, ברק, שכבר נכווה בעבר מיועץ לא הגון, בטח לא יתמוך במהלך שקוף כל כך (וכמה לא מפתיע לראות את מיכאל איתן שוב פעם קופץ), ליברמן עצמו, גם "כאילו" הוציא את עצמו מהמשחק, ובו בזמן עיקר את הפואנטה של הצעת פרידמן והשאיר רק את הפיצול עצמו, בלי השינוי של התפקיד, מה שהוריד גם לתומכים את הרוח מהמפרשים (הרי הטיעון הענייני היחידי שנשאר הוא העומס, ואף אחד, אולי חוץ מעו"ד אלי לינדר, לא חושב שהתובע ינסה להפליל זונות בזמן שהיועץ יושב בישיבת הממשלה). בנוסף, אין לליברמן יותר מידי במה לאיים, הוא לא באמת יפרק את ממשלת הימין (לא בגלל יועץ – אולי בגלל הסורים) ויקים ממשלה עם קדימה (ובהזדמנות זאת, כדאי לציין שלבני שוב כשלה לגמרי בהבנה של מה שמתרחש מסביבה, והציעה את ההצעה הגרועה ביותר שאפשר להעלות על הדעת).

עכשיו, אחרי שההצעה נפלה (ותודה לנתניהו… למה אתה לא יכול לחכות עד שאני אפרסם את הפוסט לפני שאתה מקבל החלטות… מה קרה?), אפשר למנות את היועץ של ליברמן, ובמקרה יש לנו מועמד מוביל שבמקרה הוא גם  מתנחל וגם תומך בעקרונות הפוליטיים של ליברמן וגם נתמך (עד כדי וטו) על ידי שני נציגי הממשלה בוועדה. ואחרי המינוי הצפוי ליברמן סוף סוף יקבל יועץ משפטי "בראש שלנו", התיק של ליברמן יסגר במקרה (אני מנחש שבטיעונים יופיע תזכורת לתיק היווני), התיק נגד ברק לא, כל החלטות הממשלה תהיינה פתאום חוקיות, גם אם כל קשר בינן לבין החוק או הצדק יהיה מופרך עוד יותר מהיום, ואף אחד לא יעז להציע לפצל את התפקיד, כי הרי הוא חיוני לקיומו של "שלטון החוק".