טירוף המוני?
08/08/2011 5 תגובות
אני אנסה להיות עדין, אחרי הכל לא בלתי סביר שאני טועה, אבל מקריאת החדשות מישראל יש לי תחושה שאני עד לאחת מתופעות הטירוף ההמוניות הגדולות בהיסטוריה.
בחודש הבא אמורה עצרת האו"ם להכיר במדינה פלשתינאית. ממשלת ארצות הברית, מנהיגת העולם החופשי והמממנת של מדינת ישראל נמצאת בכשל כלכלי-פוליטי פנימי שלא סביר שיסתיים לפני הבחירות. השכנה הדרומית של ישראל שופטת את מנהיגה לשעבר, בזמן שמנהיגה של השכנה הצפונית טובח במתנגדיו. מהיגי הקואליציה זוממים להשמיד את מדינת ישראל (כי, הרי, מהי השמדה של מדינה אם לא שינוי קיצוני באופיה), ומנהיגי האופוזיציה עונים להם בנסיון השמדה משלהם…
ובמה עוסק הציבור בישראל? ב"מחאה" המונית. על מה המחאה? על הכל. מה רוצים המוחים? הם רוצים בתים זולים יותר. הם רוצים לעבוד פחות. הם רוצים לשלם פחות מיסים. הם רוצים לקבל יותר שירותים. הם רוצים מדינת רווחה. הם רוצים לחיות כמו במערב הקפיטליסטי (לא באמת, כמו זה שמצטייר בסרטים הוליוודיים ישנים). הם רוצים לקרב את הדתיים. הם רוצים לקרב את הערבים. הם רוצים לתת שיוויון זכויות לנשים. הם רוצים שכולם יצטרפו אליהם. הם רוצים לגרש את העובדים הזרים. הם רוצים לתת לעובדים הזרים אשרות שהייה. הם רוצים להחליף ממשלה. הם רוצים שהממשלה תשאר. הם רוצים להשפיע על הפוליטיקה. הם רוצים להיות בקונצנזוס. הם רוצים את הכל. הם לא רוצים כלום. העיקר, הם רוצים מחאה.
מאמר אחרי מאמר, פוסט אחרי פוסט, מסביר איך "המחאה" היא בדיוק מה שהכותב תמך בו כל הזמן, ואיז כיף לראות שהציבור סוף סוף קלט כמה הכותב צדק כל הזמן. אין סימן טוב יותר לבעיית מיקוד מאשר שכולם מסכימים איתך. ומצד שני, התוקפים מביכים את עצמם (ז"א אם מבוכה היא תחושה אפשרית אצלם) במאמרים שיגרמו גם לאתרוג בסוכות לקנאה. אז אולי הגיע הזמן להגיד את זה: אתם מטורפים.
כסף לא גדל על העצים, לא בישראל ולא בשום מקום בעולם. בשביל כסף צריך לעבוד (נכון שלפוליטיקאים אסור להגיד את זה, אבל אני לא פוליטיקאי, ולא צריך את הקולות של אף אחד, אז מה איכפת לי להגיד את זה? מקסימום אני אאבד עוד קוראים). אם אתם לא מצליחים לסגור את החודש, תורידו את רמת חייכם או שתעבדו יותר. הרעיון שכל אדם זכאי להיות בעל בית הוא רעיון מטופש וחסר כל בסיס במציאות. כל שינוי בחלוקת ההון שלא יכלול יתייעלות או הגדלת התוצר יגרור בהכרח מישהו שיקבל פחות. אם מי שיקבל יותר זה מעמד הביניים, אז מי שיקבל פחות זה המעמד הנמוך (לבעלי ההון אין מספיק כסף לקנות לכולכם בתים, וגם אם היה להם, הם לא יחלקו אותו בכזאת קלות). זה ההפך ממדינת רווחה. מצד שני, אם אתם רוצים מדינת רווחה, אתם חייבים להבין שזה אומר יותר מיסים, ורמת חיים נמוכה יותר למעמד הביניים. מצד אחד, לא פלא שאם המחאה היא גם בעד מדינת רווחה וגם בעד רמת חיים גבוהה יותר לכולם אז יש לה תמיכה כל כך רחבה, מצד שני… תגידו, נפלתם על הראש? האמת חייבת להאמר, לא סביר שהמחאה הזאת תשנה סדרי עולם, הרי כל הדיבורים על מהפכה (ובאותו זמן הקראת מגילת העצמאות ושיתוף פעולה עם כהניסטים) נשמעים לי פשוט מגוחכים.
פעם, שאלתי את עצמי מה בדיוק התוכנית של הימין. נגיד והם יקבלו את השלטון לשלושים שנה, לחמישים שנה, לשבעים שנה, מה הם בדיוק יעשו בשטחים. הרי, לתת אזרחות לפלשתינאים הם לא יתנו, לגרש (מלבד מעטים) הם לא יגרשו, מדינה עצמאית הם לא יקימו… אז, שאלתי את עצמי, מה התוכנית שלהם. לקח לי זמן להבין שפשוט אין להם תוכנית. מלבד הימין הקיצוני, התוכנית של הימין היתה לעצום את העיניים, לסתום את האוזניים, ולקוות שהבעיה תעלם מעצמה. וזה עבד להם. ז"א הבעיה לא נעלמה מעצמה, היא רק החמירה, אבל יותר ויותר אנשים בישראל התחילו להאמין שלהתעלם מהמובן מאליו הוא פתרון סביר. אבל תמיד היתה לי איזשהי סיבה קטנה לאופטימיות, תמיד היו חלקים בשמאל השפוי שכן זכרו את הכיבוש, שהזכירו את העוול שאנחנו יוצרים וניסו להאבק לסיימו. את האופטימיות הזאת אני מאבד בימים אלה, עכשיו גם השמאל וכם הימין עושים תחרות מי יעצום עיניים חזק יותר, מי יסתום את האוזניים טוב יותר, ומי ישיר את האינטרנציונאל או חיילים אלמונים חזק יותר. כנראה שאיכשהו גם את האף הצלחנו לסתום, כי אחרת איך אפשר שלא להרגיש בצחנת הססמאות הממוחזרות וחסרות ההגיון?
פרופ' פיליפ זימברדו טוען שלמין האנושי יש 6 תפיסות זמן שונות: 2 להווה, 2 לעתיד ו-2 לעבר. ככל שאנשים קרובים יותר לקו המשווה הם בעלי "אוריינטציה עכשוית". פחות מתכננים לעתיד ויותר חיים את ההווה (אולי זה הבעיה של גוש היורו בין הצפון לדרום). אולי מה שקורה כאן זה שהאשכנזים הופכים להיות יותר ויותר בעלי אוריינטציה עכשווית, וכמו שאר השכונה, פחות ופחות מתכננים למה שיקרה בעתיד, והעתיד, אגב, זה בעוד חודש (בזמן השפלשתינאים הופכים להיות בעלי אוריינטציה יותר ויותר עתידנית, אולי השהות שלהם בגולה הצפונית הפכה אותם להיות יהודים ואותנו להיות ערבים). זה נשמע קצת מופרך, אבל אני ממש לא מצליח למצוא הסבר סביר אחר. מה אתם מתכננים לעשות כשה"מחאה" תסתיים? איך היא בדיוק תסתיים? מה יחשב להצלחה? מה יחשב לכשלון.
מעכשיו פוליטיקאים יפסיקו להתייחס לציבור הישראלי ברצינות, כבר לא צריך לספר לנו מה הם באמת מתכננים לעשות, הרי זה לא חשוב. אם הם מבינים שהבוחר רוצה את הכל וכלום, הם יבטיחו לבוחר את הכל וכלום, ובגלל שאי אפשר לממשל את הכל וכלום, הם יממשו רק את מה שטוב להם ולמקורביהם. אם הממשלה תיפול בלי שאף פוליטיקאי יוכל לדעת למה היא נפלה, הפוליטיקאים יתייחסו לציבור כאל איום אקראי, ומול איום אקראי אי אפשר להתגונן, ולכן כל מה שאפשר לעשות זה לגנוב ככל הניתן לפני שהציבור יפנה נגדך. הרי זה פשוט מגוחך שממשלה כל כך כושלת נפגעת פוליטית בלי שום קשר לאף אחד מכשלונותיה.