רודנות תוקפת


 יצחק שפירא ויוסי אליצור כתבו "ספר" שטוען שלפי ההלכה מותר (ואף ראוי?) לרצוח גויים חפים מפשע (ואולי גם יהודים?). לכאורה, אפשר היה לחשוב שמדובר בעוד מאמר בדעת אמת (למעשה, יש כבר אחד כזה).התגובה לספר היא, כרגיל, תגובה של פאניקה מוחלטת. כאילו זה באמת צריך להפתיע מישהו שיש אנשים שחושבים מחשבות כאלה.כאילו שיש איזשהו רוצח פוטנציאלי שבאמת צריך ספר שיגיד לו שמותר לרצוח. בסופו של דבר, אנשים דתיים בפופים למוסר ולחוק בדיוק כמו חילוניים, וכמו שיש חילוניים שרוצחים (למרות שזה לא מוסרי ולא חוקי) יש גם דתיים שרוצחים (למרות שזה לא מוסרי ולא חוקי). רוצחים שמחפשים תירוצים לרצוח לא יתקשו למצוא כאלה גם בלי הספר, אנשים בעלי מוסר גבוה מספיק לא ירצחו גם עם אלפי ספרים כאלה.

אבל, אופיר פינס החליט שצריך לתת לכותבי הפרובוקציה את תחושת הנרדפות שהם כל כך זקוקים לה. משום מה החליט חבר הכנסת פינס לפנות ליועץ המשפטי לממשלה שיפתח בחקירה נגד שפירא ואליצור. הרי אמור להיות ברור שחופש הדיבור אמור לחול על כל דעה שהיא, מטועבת ומכוערת ככל שתהיה. חופש הדיבור אמור להיות מוגבל רק שמדובר בהסתה לפשע קונקרטי ולא בדיון תיאורטי על צדקתם של החוקים הקיימים. הרי אני מקווה שאף אחד לא חושב לצנזר את מרקס, את טולסטוי, את נבוקוב או את תורו.יותר מזה, גם אם מישהו יקרא את הספר ויסיק ממנו מסקנות קרימנליות זה עדיין יהיה לא צודק לתבוע את הסופר (מישהו חושב שצריך היה לשפוט את סלינג'ר על רצח לנון?).

למעשה, פינס מסמן עוד שלב בדרדורה של הדמוקרטיה הישראלית.  בכל חברה יהיו אנשים כמו טייטל ושפירא (האב והבן), החברה לא נמדדת על פיהם, אלא על פי ההתמודדות שלה איתם. חברה שפויה תצליח להשאיר אותם ואת הרעיונות שלהם בשוליים, חברה פאניקניסטית תהפוך אותם לגיבורים, וחברה דיקטטורית תנצל אותם לצרכיה (אם כאוייבים שבגלל קיומם צריך למנוע את חירותם של כל האזרחים ואם כחיילים ששוללים את חירותם של האזרחים… לפעמים גם וגם). וזה בדיוק מה שקורה בישראל. דרדור המודעות הדמוקרטית נהפך להיות חלק מהקונצנזוס הישראלי, חופש הדיבור, זכויותיו של חשוד, הזכות לרכוש…אין טעם בדמוקרטיה המתגוננת כשאנחנו זונחים את הדמוקרטיה בעצם מעשה ה"התגוננות". אנחנו צריכים לחזור לערכים הדמוקטיים הבסיסיים, ולהכיר בעובדה שהמציאות לא מושלמת ואף פעם לא תהיה. עדיפה מדינה בה אנשים כמו שפירא מהלכים חופשיים על פני מדינה בא אף אחד לא באמת חופשי (אלא אם כן הוא משתף פעולה עם השלטון).

מודעות פרסומת