תעשיית השקרים מכה שנית

"המסמכים הפלסטיניים שהודלפו הוצגו כתפנית מדינית היסטורית.", מספר לנו בן דרור ימיני, "מחקר חדש חושף את העובדה שמדובר בהונאה"'. האמנם? נראה לי שנסיון ההונאה הוא דווקא של ימיני.

"…אולי כן? הרי לא ייתכן שה"גרדיאן" יפרסם כותרת ענק המבשרת על כך ש"הפלסטינים מסכימים שרק 10,000 פליטים יוכלו לשוב לישראל". הרי מדובר בעיתון רציני. באותה ידיעה, באתר העיתון, מופיע לינק למסמך הפלסטיני שכביכול מצביע על הוויתור. כמו הלינקים בבלוג הזה. אלא שפנייה לאותו לינק לא מובילה לשום מסמך שמצביע על ויתור פלסטיני. כלום. חשבתי שמדובר בטעות…"

אז מה באמת היה כתוב בגארדיאן? לא ממש קשה לבדוק, פשוט לוחצים על הקישור הזה. לעצלנים להלן העתקה:

"Secret papers reveal Palestininian negotiators privately accepted Israeli offer of 1,000 refugees a year over 10 years"

"…revelation that their negotiators privately agreed that a token number of refugees, just 10,000, would be allowed to return to Israel…."

ובעברית:
מסמכים סודיים מגלים שמנהלי המשא והמתן הפלשתיני קיבלו באופן חשאי הצעה ישראלית של 1,000 פליטים בשנה למשך עשר שנים.
גילויים שמנהלי המשא והמתן הסכימו באופן חשאי על מספר פליטים, רק 10,000, שיורשו לשוב לישראל…

ז"א, אם ימיני חיפש הסכמה פלשתינאית לשיבה של 10,000 פליטים אז הוא פשוט לא יודע אנגלית. הגארדיאן טוען במפורש שההסכמה היתה הסכמה חשאית בתוך צוות המשא והמתן. האם זה באמת מופיע במסמך? בואו נקרא ביחד. המסמך הוא סיכום פגישה של סאיב עריקאת עם יחידת הסיוע של צוות המשא והמתן בראמאללה (יוני 2009). בע"מ 5 שם (כן, לא מספיק לקרוא עמוד אחד) כתוב:

SA: Maybe part of our strategy should be to wait until July 1 to see what answer the Israeli gives. Did we ever heard anyone from the Israeli government say anything different from what BN said?

SE: Olmert accepted 1000 refugees annually for 10 years; '67 borders and 100% of the WB and Gaza. East Jerusalem as our capital – what is Arab is Arab , What is Jewish is Jewish – the Jordon Vally; the Dead Sea.

SA: And I agree, AM needs to give a peach.

או, בעברית:

סמית' אל עבד: אולי חלק מהאסטרטגיה שלנו צריכה להיות לחכות עד הראשון ביולי, לראות מה התשובה שהישראלים יתנו. האם אי פעם שמענו מישהו מהממשל הישראלי אומר משהו שונה ממה שאמר בנימין נתניהו?

סאיב עריקאת: אולמרט קיבל 1,000 פליטים לשנה למשך עשר שנים; גבולות 67' ו-100% מהגדה המערבית ועזה. מזרח ירושלים כבירה שלנו – מה שערבי יהיה ערבי מה שיהודי יהיה יהודי – עמק הירדן; ים המלח.

סמית' אל עבד: ואני מסכים, אבו מאזן צריך לנאום.

 

שזה, למי שצריך שיאייתו לו, ממש מה שהגארדיאן טענו שיש במסמך ומה שימיני לא מצא.

המקרה המוזר של הכלב בשעת מלחמה

ראיון של גדעון לוי באינדיפנדנט הבריטי הצליח לעצבן את בן דרור ימיני.  ימיני טוען שלוי הוא:

"לא "פעיל שלום", ולא "עיתונאי ביקורתי", אלא תועמלן מסוכן שכותב את הפרוטוקולים החדשים נגד ישראל."

ולא שהוא בהכרח טועה, לוי, כמו רוב העיתונאים, לא ממש מוודא את העובדות,ומפקפק רק בסיפורים שלא נוחים לו אידיאולוגית. ימיני מוצא אוסף של "שקרים" של לוי, רובם לא באמת שקרים, אלא סתם אי הסכמות. יוצר מהכלל הוא השקר השלישי:

"באחד משיאי הראיון, כדי להעצים את הדמוניזציה, מספר לוי שבמהלך ימי המלחמה בעזה, "בעמוד הקדמי בעיתון הפופולרי ביותר במדינה פורסמה תמונה של כלב – כלב ישראלי – שנהרג על ידי רקטת קסאם. באותו יום נהרגו עשרות פלסטינים, והם הופיעו בעמוד 16 בשתי שורות".
התפעמתי מהתיאור המדויק של לוי, ולכן אצתי רצתי לגיליונות "ידיעות" מאותם ימים. הפכתי וחיפשתי, ושום כלב לא מצאתי בשום עמוד ראשון באף אחד משלושת השבועות של המלחמה. כלום… רק דבר אחד לא היה ולא נברא: הכלב של גדעון לוי"

תמיד טוב לראות שנשאר מישהו בעיתונות העברית שבכל זאת עושה קצת עבודת רגליים ובודק את העובדות שפירסמו עמיתיו. אגב; מה באמת אמר לוי?

"a dog – an Israeli dog – was killed by a Qassam rocket and it on the front page of the most popular newspaper in Israel. On the very same day, there were tens of Palestinians killed, they were on page 16, in two lines"

רגע, ימיני לא מצא תמונה, אבל לוי לא באמת דיבר על תמונה, הוא דיבר על הופעה. אז אולי כדאי לעשות את עבודת הרגליים מחדש?
הכלב, בון נהרג ב-30 לדצמבר 2008. יום שלישי. מן הסתם הוא הופיע בידיעות של יום רביעי. ז"א, יש לנו כלב, יש לנו תאריך, מה שצריך למצוא זה באיזה עמוד זה הופיע, באיזה עמוד הופיעה הכתבה על "הפלשתינאים ההרוגים" והאם הם באמת היו עשרות (ולא 10 כמו שכתוב בוויקיפדיה).

הקריצה ומחירה

בן כספית קיבל מכתב מקורא אלמוני:

"אני אזרח במדינת ישראל, אדם פרטי לחלוטין, שמבקש ממך סיוע בבעיה יסודית בדמוקרטיה שלנו. אני ימני. הצבעתי בבחירות לליכוד. לתומי חשבתי שאני מצביע למפלגה ימנית ופתאום גיליתי שקיבלתי את מרצ…."

בהמשך מציע בן כספית (בשם האלמוני, בשם שרון ובשמו) שלוש הסברים אפשריים לתופעה:

1. "דברים שרואים מכאן לא רואים משם" – הסבר שאף אדם סביר לא יכול לקבל. שרון ידע את כל העובדות הרלוונטיות כשהכריז שדין נצרים כדין תל אביב, ולרגע לא חשב לעצור ולהסביר למישהו איזה עובדה גרמה לו לשנות את דעתו.
2. "התקשורת אשמה" – עוד הסבר שאף אדם סביר לא יכול לקנות. הסיפורים על חוסר מהיימנותו של שרון פורסמו ברבים על ידי התקשורת (שאז היתה שמאלנית ושרון היה ימני)
3. "השיטה אשמה" – ההסבר החדש של כספית, תמוהה מכולם. קודם כל, הוא לא מסביר בכלל את התופעה שהוא אמור להסביר, ומעבר לזה, הוא נשען על עובדות שאין להן אחיזה במציאות ("אילו היה נבחר כאן מנהיג לארבע שנים מלאות, כמו באמריקה, בצרפת, בבריטניה, ברוסיה ואיפה לא, הוא היה יכול לבצע את המדיניות שלו בלי לפחד כל הזמן מהפינה הקרובה, מסוף השבוע הקרוב, מהסקר הקרוב או מהצבעת האי-אמון הקרובה. הוא לא היה צריך לשחד את המפלגות הדתיות כל הזמן." – כי כידוע, לאובאמה אין בעיה לבצע את המדיניות שלו)

אני חושב שבשביל להסביר את התופעה צריך לחזור להתחלה. העקרון של דמוקרטיה יצוגית הוא שאנחנו, האזרחים, בוחרים נציגים על מנת שייצגו אותנו ואת תפיסת עולמינו בפרלמנט למשך תקופה ידועה מראש. בגלל שאי אפשר לדעת מראש בדיוק לאיזה שאלות יצטרכו הנציגים לתת תשובה, אנחנו נרצה שמי שייצג אותנו יהיה בעל תפיסת עולם דומה כלל האפשר לשלנו. אדם כזה יענה באופן דומה לנו לרוב השאלות שתשאלנה בתקופת הייצוג (כמובן שלא בהכל, אבל זה התפקיד שלנו לבחור את סדרי העדיפויות ולפיהן לבחור את המועמד הקרוב ביותר לדעתינו). למודל הזה יש שתי בעיות אינהרנטיות:

1. הנציג יכול לשקר. הוא יכול להגיד לנו שהוא תומך ב… נגיד… זכויות הצוענים בזמן שהוא אנטי-צועני. אנחנו נבחר בו, והוא יתחיל לגרש את הצוענים.
2. הנציג יכול לקבל שוחד. יכול להיות שהוא באמת אוהב צוענים, אבל הוא אוהב יותר את חשבון הבנק שלו. ולכן כשמישהו מסיעת האנטי-צוענים יפנה אליו הוא יסכים להצביע בניגוד לדעתו תמורת חופן שקלים.

הפתרון לבעיות האלה הוא היכולת שלנו לפטר את הפוליטיקאי. לא על ידי בית המשפט, אלא פשוט על ידי זה שלא נבחר בו בעתיד. אם הוא עבר את כל הקריירה מחבר במועצה המקומית עד להנהגה של המדינה, ובשום שלב לא בחרנו לפטר אותו, כנראה שהוא בכל זאת מאמין במה שהוא אומר ולא נתון לשוחד (או, לחלופין, מאד מפחד שנפטר אותו, מבחינת התוצאה זה אותו הדבר). הפוליטיקאים שישארו במקרה כזה הם הישרים והאמינים שביותר. וחשוב להבחין, פוליטיקאי אמין וישר הוא לא בהכרח פנאט שמנותק מהעובדות בשטח, אידיאולוג הוא לא בהכרח פנאט, יש אידיאולוגיות גמישות, ויש אנשים (למעשה, רובנו) שמחזיקים בכמה ערכים סותרים ויודעים לבחור ביניהם בהתאם למציאות הנתונה.

הפתרון הזה עובד יפה למדי ברוב העולם הדמוקרטי. למעשה, גם בישראל הוא עבד די טוב בכל מה שנוגע לשמאל. קשה למצוא פוליטיקאים משמאל שהחליטו להתנחל בחברון (למשל), ואלה שכן נדחו על ידי השמאל באופן מוחלט. זה מפסיק לעבוד ברגע שהוא מגיע לימין הישראלי. אני חושב שהסיבה היא בדיוק באותו אלמוני מהמכתב של בן כספית. במקום לקחת אריות אישית ולהפסיק לתמוך המושחטים והשקרנים שמייצגים אותו, הוא בורח מהאחריות ובוחר לתלות אותה באותה "תקשורת" מיתולגית. האם ה"תקשורת" מנעה ממנו לראות שנתניהו הוא אדם לא ישר?! מה, הוא לא קרא את הארץ בעשור האחרון?

למעשה, הליכוד, באשמתם הברורה של בוחריו, הפך להיות למרכז שחיתות אדיר, כשנבחריו יודעים שהמצביעים שלהם לא יענישו אותם אף פעם (כנראה שפעם גם במערך חשבו ככה, ההיסטוריה מוכיחה שהם טעו ושנציגי הליכוד צודקים) וימשיכו להאשים את התקשורת, השמאל, או האמריקאים. הבריחה הזאת הביאה למצב שבו הליכוד התפצל לליכוד א' וליכוד ב' (=קדימה), שתי מפלגות שמורכבות בעיקר מפוליטיקאים חסרי יושר מינימלי שהצליחו להשתלט לחלוטין על מרכז המפה הפוליטית. למעשה, היום, אי אפשר להקים ממשלה מבלי שנציג של אחד הליכודים יעמוד בראשה.

צחי הנגבי, למשל, פוליטיקאי שמלבד היותו הבן של גאולה אף אחד לא יודע למה הוא נכנס לכנסת, והסיבה היחידה שאני יכול לחשוב עליה בזכותה הוא נשאר בכנסת היא בגלל שהוא התגאה בהיותו אלוף המינויים. אדם כזה הרי אסור לבחור כנציג. לא משנה מה הן דעותיו, הוא פסול לנציגות עקב היותו מושחת. ויותר מזה, מדובר במי שפעם היה איש "ארץ ישראל השלמה" ואיך שהוא מצא את עצמו במפלגה שחרטה את תוכנית ההתכנסות כדגלה. איזה אמינות אפשר לייחס לאדם כזה. ועכשיו הוא גם הורשע במתן עדות שקר, ז"א כבר אי אפשר לייחס לו אמינות בכלום. שלא אובן לא נכון, זה לא שהוא לא כשיר לשום תפקיד, אבל הוא לא עומד בדרישות הסף לנציגות פוליטית של אף אזרח במדינה מתוקנת. ועכשיו, יוצאים להגנתו כל מיני פוליטיקאים… מה הם אומרים לנו בעצם? אני חייב להודות שאני לא קורא כאן כתב הגנה על הנגבי, אלא כתב פסילה עצמית של אותם פוליטיקאים, הם פשוט לא מבינים את חשיבות האמינות לביצוע תפקידם, ולכן לא ראויים לבצע אותו.

ולמה, בעצם, התכנסה כל השחיתות הזאת דווקא בליכוד. אני חושב שזה נובע ישירות מהעמדה הפוליטית שהליכוד אימץ החל מסוף שנות השבעים. כשבגין הבטיח שיהיו הרבה אלוני מורה, מה הוא בעצם רצה להגיד. הרי הוא לא היה טיפש, הוא בוודאי הבין את מה שכל אחד מאיתנו מבין, שהקמת הרבה אלוני מורה תמנע חילופי שטחים עתידיים, ותשאיר אותנו עם שאלת האוכלוסיה הערבית בשטחים. הוא בוודאי הבין (הוא הרי היה חבר הכנסת שהציע לבטל את הממשל הצבאי בישראל) שאי אפשר לקיים דמוקרטיה ללא זכויות אזרח, ובוודאי הבין שהוא לא יכלו להעניק לערביי השטחים אזרחות, הוא גם הבין שכל סיפורי האוטונומיה הם סיפורי סבתא שאף אחד לא קונה, ושגירוש הוא לא אופציה אמיתית. אני לא יודע למה הוא התכוון, אבל אני מניח שהוא ידע. ידע ולא אמר. במקום להגיד הוא, ומנהיגי הליכוד שבאו אחריו, העדיף לקרוץ. כל אחד הבין את הקריצה אחרת, אבל זה פתח פתח אותו ניצלה הנהגת הליכוד במשך שנים… עד היום אף מנהיג ליכוד לא נתן תשובה ישירה לציבור מה הן בדיוק התוכניות שלו.

גם היום, נתניהו מנהל משא ומתן עם הפלשתינאים אחרי שהכריז על תמיכתו בשתי מדינות לשני עמים, ומצד שני, לא רק שהוא לא מתחיל לפרק את המוקשים האלה, הוא הפשיר את ההקפאה וחזר להקים התנחלויות. השמאל מוחה על הקמת ההתנחלויות, הימין על המשא והמתן, אבל מצביעי הליכוד? מה איתם? הם לא מוחים על כלום, בגלל שהם מקבלים את הקריצה, כל אחד מהם חושב שהמשמעות שלה היא אחרת, אבל הם מקבלים את השקר. וכשהם עושים את זה הם נותנים לנתניהו ולמי שיחליף אותו את האישור להמשיך ולשקר להם. העיקר שאחרי זה הם יאשימו את התקשורת.

למה לקפוץ?

(נכתב כאן משום שמערכת התגובות בההם פשטה את הרגל)
לפני קצת יותר משבוע התפטרה שירלי שרוד מתפקידה כמנהלת הפיתוח החקלאי בג'ורגיה בעקבות חשיפה של סרטון וידיאו בו היא מתוודה באפליית לבנים לרעה. לא לקח הרבה זמן עד שהתגלה שהסרטון היה ערוך, ולמרות שהיא באמת אמרה מה שהיא אמרה, הדברים הוצאו מהקשרם על ידי מי שפרסם את הסרטון. לא מדובר במבצע קשה או יקר במיוחד, כל אדם שמחזיק בבעלותו מחשב יכול לעשות את זה. אפשר ללמוד מהסיפור הזה כל מיני דברים, כל החיפזון של ממשל אובאמה, על האתיקה של מתנגדיו של ממשל אובאמה, על הקלות בה אפשר לייצר היום שקר ולמכור אותו להמונים…

אבל, לא על זה אני רוצה לדבר. כדאי לשים לב שבגלל ששרוד באמת אמרה את מה שהיא אמרה, היא הקפידה לא לומר "לא היה ולא נברא", ואפילו התפטרה מתפקידה. אני מניח שיש מי שהיה קורה לזה a non-denial. במילים אחרות, אחד הדברים שכדאי להסיק הוא שאי אפשר להסיק מאי הכחשה על נכונות מלאה של הטענות הלא מוכחשות. לפעמים, וזאת מומחיות של גורמים מסויימים, יש גרעין של אמת בטענות, והגרעין הזה מונע ממך, המכחיש, לצאת בהכחשה מלאה וחד משמעית. הבעיה היא שהגרעין הזה מנופח, מוצא מהקשרו, מתווסף לעוד כל מיני סיפורים, וממנו קל להסיק ששרוד גזענית.

יוסי גורביץ כתב היום פוסט תמוה וחסר הגיון לחלוטין. לטענתו של גרוביץ, העובדה שרמון לא יצא בהכחשה חד משמעית של האשמות נגדו (אלה רק טען שחלק מהדברים לא היו מעולם וחלקם לא הובנו על ידי המאזין, טענה שנשמעת לי סבירה לגמרי, מפחיד אותי חשוב מה אפשר היה להסיק מהאזנה חלקית לדיונים פרטיים שאני מקיים) שכל הטענות נכונות. המסקנה הזאת, כמו שראינו במקרה של שרוד, לא עומדת על שום בסיס הגיוני מעבר לדמיונו של המסיק.

בשלב הבא מסיק גורביץ מהעובדה שהמאזין לא הכחיש שיש לו קלטת שיש לו קלטת של האירועים. גם זאת מסקנה שלא עומדת על שום בסיס הגיוני. הרי הקלטה של שיחה בין שני אנשים פרטיים ללא הסכמתם היא עבירה על החוק, ולכן אם הוא היה אומר שיש לו קלטת הוא היה אומר שהוא עבר על החוק. מצד שני, גם יציאה בהצהרות חסרות ביסוס על אדם אחר היא עבירה על החוק (לשון הרע), ולכן אם הוא היה מכחיש שיש לו קלטות הוא היה מסתבך עם החוק. לכן, ברור שהתחמקות היא התשובה שכל אחד מאיתנו היה נותן במצבו (אם כי, אני מקווה, אף אחד מאיתנו לא היה מגיע למצבו. אני מניח שאף אחד מקוראי חיוך רציני לא מאזין לשיחות של אחרים במסעדות).

והסקת המדקנות המוזרה לא מפסיקה כאן. בהמשך טוען גורביץ ש"ההאשמות כלפי רמון כל כך חמורות, שאין מנוס מפתיחת חקירה פלילית בנושא"?! אדם פרטי נפגש עם אדם זר לשיחה פוליטית זה עבירה פלילית? האם יש במדינת ישראל חוק כלשהוא שאוסר על דבר כזה? האם יש כאן פוליטיקאי בישראל שלא עבר על "עבירה" דומה? זה, אומר גורביץ, "קרוב לבגידה". יש מדינה שפויה בעולם שמגדירה בגידה כהחזקת דעות שונות מהממשלה? וגם המדינות שלא שפויות משתדלות לא להמציא חוקים פליליים אד הוק.

(כל זה כמובן לא משנה את העובדה שלדעתי סירוב פלשתינאי להכנס למשא ומתן עם ישראל מנוגד לאינטרסים של שני העמים, אבל זכותו של רמון לא לחשוב כמוני)

לא רוצה להציץ

בעקבות הרשעתו של סבאר קאשור באונס גיליתי שקיים סעיף בחוק העונשין של מדינת ישראל שאוסר על קיום יחסי מין כאשר הסכמת האשה: "הושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה" (סעיף 345 (2)). האמת, לא ברור לי בכלל מה פירוש המילה "מיהות", אני מניח שמדובר באיזה נגזרת של המילה מהות. בכל מקרה, השאלה שלי היא למה?

ז"א אנחנו מדברים כאן על אישה שהסכימה מרצונה החופשי, ללא איום, או הפעלת לחץ לקיים את יחסי המין (את אלה מכסה הסעיף הראשון). בנוסף, מדובר על אישה בוגרת, בהכרה מלאה ובריאה בנפשה (את אלה מכסים הסעיפים הבאים). אז, איזה מקרה בדיוק אמור לכסות הסעיף הזה?

אין ספק שאמת היא המעשה המוסרי. מערכת יחסים בריאה (מכל סוג שהוא) בין בני אדם אמורה להבנות על אמת. אבל, בכל זאת, לפעמים דווקא שקרים עוזרים לתחזק את מערכת יחסים כזאת. האם כל מי שאומר לזוגתו שהוא אוהב אותה (למרות שהוא אולי לא כל כך) שהשמלה מחמיאה לה (למרות שהיא אולי לא כל כך) או שהוא חולם רק עליה (למרות שזה לא מדוייק) הוא בעצם אנס? האם גבר שלא מספק לאשה שהוא כרגע פגש שהוא גוסס מסרטן הוא אנס? ולמה, בעצם, אשה שמשקרת שקר דומה לגבר או גבר שמשקר לגבר אינם אנסים.

החוק הזה, אם אני מבין נכון, הוא בעצם חוק שוביניסטי. הוא מניח שנשים דעתם קלה, והן לא יכולות באמת להסכים לקיום יחסי מין באופן עצמאי (גם אם הן שפויות, בוגרות, בריאות בנפשן, ערניות ולא מסוממות). יותר מזה, אם אני מבין נכון, החוק רואה הסכמה של אישה לקיים יחסי מין עם גבר כויתור של האשה, כמו שהחוק מעניש את מי שלקח את רכושו של האחר במרמה, ככה החוק מעניש את מי שקיים יחסי מין אם אישה במרמה. במילים אחרות, כל הנשים שמקיימות יחסי מין הן זונות חסרות בינה?!

החוק הזה קיים כבר עשור, אני לא יודע כמה הורשעו בעזרתו, לפניו הרשיעו במקרים דומים בקבלת דבר במרמה (דבר, לפי החוק "מקרקעין, מיטלטלין, זכות וטובת הנאה") לא פלא שהמחוקק הבין שאי אפשר להשתמש בסעיף הזה למקרים כאלה, פלא שהוא לא הבין שזה בגלל שזה פשוט לא תפקידו.

הרי מערכת המשפט לא אמורה להחליף את אלוהים, ולבדוק מי חוטא ומי צדיק. היא אמורה להגן על אנשים כשהם לא יכולים להגן על עצמם. כל פעם שאנחנו (על ידי נציגינו בכנסת) מחוקקים חוק, אנחנו מתערבים ביחסים בין שני בני אדם. אין ספק שלפעמים יש לזה צידוק. כשאדם אחד מחליט לקחת את חייו של אחר, את רכושו של אחר, מחליט לנצל קטין, מפגר, חולה נפש, או אדם חסר ישע, ברור שצריך להתערב, ושזה התפקיד שלנו כמדינה. אבל, כשאדם אחד מחליט לשקר לחברו על מנת לקיים פעילות ללא נפגעים?! גם כאן אנחנו צריכים להתערב? האם זה לא עניינם הפרטי של מי שבחרו לקיים את יחסי המין? האם לא הפכנו ברגע שזה נכנס לבית המשפט למציצנים במופע פורנו גרוע שלא בהסכמת כל המשתתפים?

זריקת מספרים בשירות תעשיית השקר

בעקבות הפוסט על המאמר של ברנאר אנרי לוי שלח לי ערן מחקר של יהונתן דחוח הלוי על הסגר על עזה. המחקר מופיע, לפחות ברובו, כאן. דחוח-הלוי הוא לא סתם בלוגר, מדובר ב"חוקר בכיר ועמית במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה" או במילים אחרות, הוא מקבל כסף עבור המחקרים שלו, ולכן אפשר לצפות מהם שיהיו מקצועיים ומדעיים. למרות זאת, כמו שאני אנסה להראות כאן, המחקר המדובר ממש לא כזה. דחוח-הלוי בא למחקר שלא על מנת לגלות את האמת (שזה, למיטב הבנתי, תפקידו של חוקר), אלא על מנת לצבוע את המציאות בצבעים פוליטיים שנוחים לו. וכשהוא נתקל במציאות שונה מזו שהוא רצה לצייר, הוא פשוט הטביע אותה באוסף של נתונים חסרי משמעות, תוך כדאי התעלמות בוטה מהאמת. המטרה המובהקת של המחקר היא "ארגוני זכויות האדם", דחוח-הלוי מסמן אותה בתחילת המאמר, ולרגע לא מנסה לבדוק אם הוא פוגע בה עד שבסופו הוא מציין בסיפוק שהוא פגע בה. אני מתנצל על האריכות של הפוסט, אבל דחוח-הלוי מעלה הרבה טיעונים, וראוי להבהיר את הנכונות שלהם (אני כותב אותם לפי הסדר במאמר, לא לפי סדר החשיבות):

"יחד עם זאת, אף לא אחד מהם ( = "ארגוני זכויות האדם" ס.) אינו מציג את התנאים ההכרחיים המינימליים לסיום "הכיבוש" של רצועת עזה ע"י ישראל"

וזה בא פסקה אחרי שהוא מביא את ההסבר שלהם ללמה לדעתם ישראל היא כח כובש. אחד ועוד אחד; אם חתול הוא חתול בגלל שיש לו זנב, אז התנאי המינימלי שהוא יפסיק להיות חתול הוא אם תוריד לו את הזנב. או, במילים אחרות, אם ישראל היא כח כובש בגלל שהישראלים "שולטים בכל נקודות הכניסה והיציאה של אנשים וסחורות וכן במים הטריטוריאליים של עזה ובמרחב האווירי" או בגלל ש"השלטונות הישראלים אף הצהירו שיש להם זכות להיכנס לעזה בכוח צבאי בכל עת, והם עשו כן שישה חודשים לאחר פירוק ההתנחלויות" (ועוד) אז הנה תנאים הכרחיים מינימליים לסיום הכיבוש: להפסיק לשלוט בכל נקודות הכניסה והיציאה…, להצהיר שאין לך זכות להיכנס לעזה בכח צבאי… ועוד. הבנת הנקרא.

"…ואינו מעלה דרישה לישראל לסיים מיידית וללא תנאי את "הכיבוש" של רצועת עזה"

מעניין למה ארגוני זכויות האדם לא מעלים דרישה לישראל להפסיק לדאוג לזכויות אדם… אולי, רק אולי, זה בגלל שהם… נו, איך קוראים לזה… אה, כן, ארגוני זכויות אדם. די מובן שארגוני זכויות אדם ידאגו לזכויות אדם, ולא לעשות חיים קלים לשלטונות של מדינה כלשהי. זה התפקיד שלהם, לפחות לפי זה התפקיד שלהם לפי שמם (כי בעולם שבו "חוקר" מפרסם כתבי תעמולה, אולי ארגוני זכויות אדם צריכים לדאוג להפרת זכויות אדם).

"בתשובה לשאלת חבר הקונגרס קיית' אליסון (המפלגה הדמוקרטית) אמרה קלינטון כדלהלן: "המעברים אינם עוד סגורים הרמטית. פריטים רבים מועברים דרך מעברי הגבול… בדקנו את הרשימות [של המוצרים המועברים לרצועת עזה] וחלק גדול ממה שנטען שאינו מורשה למעבר [לרצועת עזה] אינו מדויק.""

האמנם זה כל מה שהאי אמרה באותו דיון? האם היא לא אמרה גם:

"and we are also doing what we can to bolster the Palestinian Authority and to alleviate the humanitarian crisis in Gaza….
There are, as you know, some items that the Israeli Government does not permit to cross. We have urged the Israeli Government on several occasions to open the crossings as much as they are able commensurate with their legitimate security needs which you rec-ognized..
Congressman, I know that those lists have changed, because I have monitored this."

"10,544 חולים (ומלוויהם) יצאו בשנת 2009 לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי."

10,544 חולים בשנה. 28 חולים ביום. מתוך אוכלוסיה של 1.6 מליון. כמה חולים בתל אביב מתאשפזים מידי יום במחלקות שאין בעזה? כמה חולים יצאו לישראל לפנ הסגר? כמה חולים יוצאים מהגדה לישראל היום? בואו לא נבלבל אותכם במספרים, 10,544 נראה מספר גדול ומרשים, נשאיר אותו ככה? (אולי כדאי היה להזכיר שב-2007 יצאו לישראל 7,176 חולים?) האם ארגוני זכויות האדם טענו שישראל לא מאפשרת לאף חולה לצאת לישראל?

"4,883 טון של ציוד רפואי ותרופות הוכנסו לרצועת עזה בשנה זו בתיאום עם הרשות הפלסטינית וגורמים בינלאומיים"

4,833 טון. וואו, זה הרבה. בעצם… זה יוצא פחות מ-252 גרם לאדם בחודש. זה הרבה? מעט? זה עונה על הצרכים של האוכלוסיה? העיקר שזרקנו עוד מספר חסר חשיבות.

"ישראל סייעה לפלסטינים בהיערכות לבלום את התפשטות שפעת העופות ברצועת עזה"

וכמובן שאין לזה קשר לאינטרס הישראלי לבלום את שפעת העופות מלהגיע לישראל. מה פתאום.

"כמו-כן, תואמה ההעברה לבתי החולים ברצועת עזה של שתי מעליות"

אני חוזר שוב, שתי מעליות! שלמות. לא אחת, שתיים. מעליות. שלא תגידו, מהסוג המתוחכם שגם עולה וגם יורד. שתי מעליות בשנה, מליון וחצי איש…

"ישראל המשיכה לספק חשמל מתחנת הכוח באשקלון לרצועת עזה"

אחרת, איך יפעלו המעליות?

"ציוד תקשורת ב-45 משאיות הועבר לרצועת עזה לבקשת הרשות הפלסטינית"

45 משאיות. זה הרבה? זה מעט? זה סתם מספר?

" ציוד ב-95 משאיות לצורך טיפול ותחזוקה במערכות המים והביוב הועבר לרצועת עזה, וכן 3,720 טון של כלורויד לצורך טיהור מים. ישראל סייעה לקידומו של פרויקט טיהור מי השופכין בצפון עזה ע"י העברת ציוד וחומרים ב-48 משאיות. "

95 משאיות + 48 משאיות… אני יודע, זה 143 משאיות. אז זרקנו עוד שלושה מספרים חסרי חשיבות?

"257 אנשי עסקים פלסטינים יצאו את רצועת עזה לישראל, הגדה המערבית ולחו"ל."

257. בשנה. זה פחות מאיש עסקים ליום. לכו לדקה לנתב"ג ותספרו כמה אנשי עסקים ישראלים יוצאים מידי יום לחו"ל.

" 10,871 ראשי בקר הועברו לרצועת עזה, ובעיקר סמוך לחג המוסלמי עיד אל-אדחה."

הנה מספר שאפשר לאכול (תרתי משמע). 10,871 ראשי בקר… זה פרות? כמות הבשר שנותנת רה ממוצעת הוא 250 קילו. המספר הזה נרא לי קטן, אז בואו נגיד 350 קילוגרם. במילים אחרות, ישראל העבירה לכל תושב ברצועה 6.5 גרם בשר בקר ביום. מעניין כמה זה יוצא בפרוסות סלאמי.

"סיוע הומניטרי – בשנת 2009 הועברו דרך ישראל 141,390 טון של ציוד הומניטרי ע"י גורמים בינלאומיים, מהם 115,043 טון של מזון ו- 2,990 טון של תרופות וציוד רפואי."

רק לפני שניה זה היה 4,833 טון ועכשיו זה ירד ל-2,990? הרי ברור ששני הנתונים לא יכולים להתקיים בו זמנית. מי שרוצה לדעת את האמת חייב לשאול על מה מבוסס כל אחד מהם. אבל מי שרוצה לזרוק סתם מספרים, אז הנה, עוד מספר לרשימה. וכמה זה 115,043 טון מזון? זה כולל ראשי הבקר מלמעלה? בכל מקרה, אם אני לא טועה זה יוצא פחות מ-200 גרם ביום לאדם. אבל אני בספק אם דחוח הלוי היה מסתפק בדייאטה כזאת. (אגב, לפי דחוח הלוי, המקור של ה-115,043 הוא בקישור הזה, אבל גם אחרי יומיים של נסיונות ממחשבים שונים באתרים שונים לא הצלחתי להוריד את הקובץ המדובר. נראה לי שהשרתים של משרד החוץ אמינים פחות מאלה של בלוגלי ז"ל)

"כניסת גורמים בינלאומיים – 21,200 אנשים המשתייכים לארגונים בינלאומיים ו-400 דיפלומטים נכנסו לרצועת עזה בשנת 2009. "

21,000 אנשים זה הרבה? מעט? כמה נכנסו לישראל בתקופה המקבילה? כמה לבלגיה? האם אותם אנשים עזרו במשהו לפתרון המשבר ההומניטרי? האם הם יצרני מזון? רופאים? יצרני מיכשור רפואי? האם הם נכנסו למטרות קניבליזם ו/או איברים להשתלה?!

" אונר"א – 3,282,000 ליטר של דלק ודיזל הועברו לשימוש אונר"א. כמו כן, הועבר לאונר"א ציוד מיוחד למחנות הקיץ, הכולל בריכות, מכונות גלידה, כלי נגינה וציוד ספורט."

3,282,000 ליטר של דלק. ממממ… נשמע הרבה. רגע, זה לשנה, אז 9,000 ליטר ליום… עדיין נשמע הרבה, רגע זה לא לאדם אחד, זה לאונר"א. מה זה אומר? האם אונר"א השתמש בזה למטרותיו או חילק את זה לתושבים? האם זה כל הדלק שעבר לעזה (פחות מליטר לאדם ביום) או שזה רק הדלק שעבר לאונר"א, ודלק נוסף עבר למקורות אחרים? כנראה שלעולם לא נדע, כי דחוח הלוי לא בעניין של לחקור, הוא בעניין של לזרוק מספרים חסרי משמעות. רגע, הטקסט יוצא קצת ארוך, נעשה הפסקה גראפית קלה:

גרף 1

בגרף 1 אפשר לראות את כמות הדלק שעבר לשימוש אונר"א ב-2009. מרשים? רגע, אולי נסתכל על הגרף הבא:

גרף 2

בגרף 2 אפשר לראות את כמות הדלק שעבר לשימוש אונר"א ב-2009. מעט? רגע, אולי נסתכל על הגרף הבא:

גרף 3

בגרף 3 אפשר לראות את כמות הדלק שעבר לשימוש אונר"א ב-2009. רגע, זה בדיוק אותו נתון כמו בשני הגרפים הקודמים, לא? ככה זה שזורקים מספרים.

"יצוא חקלאי – אושר יצוא של פרחים ותות שדה כחלק מפרויקט משותף עם ממשלת הולנד. מתחילת יישום הפרויקט יוצאו יותר מ-7 מיליון פרחים ו-54 טון של תות שדה. "

7,000,000 פרחים. זה יוצא פחות מ-5 פרחים לאדם בשנה. גם בהנחה שהפרחים האלה נמכרים ב-50 דולר (והם לא) אז ישראל איפשרה יצוא של 250 דולר לאדם בשנה.
54 טון תות שדה. פחות מ-40 גרם תות לאדם בשנה. גם יצוא של כמהין בכמות הזאת לא יכול להשפיע על הכלכלה של אף חברה.

"יציאה מרצועת עזה – מעבר ל-10,544 החולים (ומלוויהם) יצאו את הרצועה 147 סטודנטים לצורך לימודים בחו"ל בהתאם לבקשות שהתקבלו מגורמים בינלאומיים, 374 נוצרים תושבי עזה על מנת ליטול חלק בטקסי חג המולד בבית לחם ומאה נוצרים תושבי עזה כדי לנכוח בביקור האפיפיור בישראל (מאי 2009), 17 נציגי פתח על מנת להשתתף בכינוס הועידה הכללית של התנועה בבית לחם ושחקני קבוצת כדורגל לצורך השתתפות במשחקי ידידות בגדה המערבית ובחו"ל. "

על החולים דיברנו. 157 סטודנטים זה לא פחות מבדיחה. מישראל (עם אקדמיה מתפקדת) יוצאים בכל שנה כמה סדרי גודל של סטודנטים. אז בהתחשב בחוסר התפקוש של האקדמיה העזתית, 157 סטודנטים זה אומר ש(אם המצב ימשך ככה) בעוד עשור לא יהיו (למעשה) בעזה רופאים, מהנדסים, מדענים או אנשים משכילים (וזה, מעבר להכל, מנוגד לאינטרס הישראלי). 374 נוצרים. זה כמעט נוצרי אחד ביום. וואו.

"מעבר כרם שלום – במהלך 2009 נכנס מטען של 15,531 משאיות למגזר הפרטי ו-3,033 משאיות סיוע."

שוב חזרנו למשאיות? 18,564 משאיות בשנה. זה יוצא 51 משאיות ביום. איפה זה ואיפה ה-"100 עד 125" (שאני חושב שאפשר לסכם ולהגיד שהוא סתם זרק מספרים, מתוך הבנה שהוכיחה את עצמה שאף אחד לא יפקפק) של אנרי לוי? למעשה, אפילו ארגוני זכויות האדם (שכזכור, התכנסנו על מנת להראות שהם מגזימים) העריכו את המספר כ-83 ביום.

"מעבר ארז (בית חאנון) – פתוח באופן רציף ע"י ישראל למעבר אנשים, כולל חולים, פקידי אונר"א ומבקרים, יציאת אסירים משוחררים מישראל ומשלחות זרות. 10,500 איש יצאו את הרצועה ו- 10,800 נכנסו אליה (סה"כ 21,300). לטיפול רפואי בישראל יצאו 5,300 איש וחזרו 5,055, לצורך עבודה יצאו 710 וחזרו 910, לצורך לימודים יצאו 854 וחזרו 580, לצורך ראיונות יצאו 300 וחזרו 366, מבקרים מקרב ערביי ישראל נכנסו לרצועת עזה 302 ויצאו 309 ולמטרות אחרות יצאו 66 ונכנסו 87"

רגע, קודם זה היה 10,544 חולים, עכשיו זה 5,300? ושאר החולים יצאו ממעברים אחרים? אם כן, אז למה המספר של החולים שיצאו ממעבר ארז אמור לעניין אותנו? אם לא, אז מאיפה ההפרש הזה? איך פתאום יש לנו 854 סטודנטים, אם קודם היו לנו 157? וכמה היו המספרים לפני הסגר? (כמובן ששאלות כאלה לא מעניינות את דחוח הלוי, הוא סתם בא לזרוק מספרים אקראיים)

"עומר אל-נסר, מנהל מחלקת יחסי הציבור של משרד הבריאות בממשלת חמאס, מסר (31 בינואר 2010), כי בשנת 2009 נשלחו 11,608 חולים לשם קבלת טיפול רפואי שלא במסגרת שירותי משרד הבריאות בעזה. לדבריו, ישראל לא העניקה אישור ל-150 חולים להיכנס לתחומה בשנה זו."

רגע, אז יותר מ-1,000 חולים חסרים כאן. למה? איפה? מיהם? מה זה אומר 11,608? כמה יצאו בשנים קודמות?

"משרד הבריאות הפלסטיני פרסמה (15 בדצמבר 2009) נתונים על מספר החולים הפלסטינים שיצאו לטיפול רפואי מחוץ לרצועה בחודשים אוגוסט – נובמבר 2009. על פי נתונים אלה 3,532 חולים נשלחו לטיפול רפואי, מהם 1,067 בבתי חולים בירושלים, 588 בבתי חולים בישראל, 543 בבתי חולים במצרים, 214 בבתי חולים בירדן, 584 בבתי חולים באיו"ש ו- 536 חולים הופנו לטיפול בבתי חולים ברצועת עזה. העלות הכוללת של הטיפולים הרפואיים הייתה 30 מיליון ש"ח."

אם בשנה יש לנו בין 10,544 ל-11,608 חולים, אז בארבע חודשים סביר שיהיה שליש. 3,532 זה באמת בערך שליש. וואו, אז מה למדנו? שהחלוקה של החולים שיוצאים לישראל היא די מאוזנת לאורך השנה? שדחוח הלוי רוצה לנפח את המחקר שלו? יש טיעון מאחורי כל המספרים האלה?

הפסקאות הבאות, אותן אני לא עומד להעתיק (יש גבול) מפרט דחוח הלוי את פעילות המעברים בכמה ימים "אקראיים". 3/5/2009, 2/5/2009, 30/4/2009, 29/4/2009 וה-28/4/2009. רגע, אתם בטח שואלים את עצמכם, מה קרה ל-1/5/2009. אז זהו, שכלום. אני מניח שהעקרון הובן, השיטה של דחוח הלוי עד עכשיו היא לזרוק הרבה מספרים שלא אומרים כלום (וגם שהם יכולים להגיד משהו, הוא מקפיד לתרגם אותם למספרים שדורשים חישוב נוסף על מנת שיגידו אותו) ולפעמים אפילו מספרים שלא מתיישבים זה עם זה (ואז הוא אף פעם לא מנסה לבדוק ממה נובע הפער, או אפילו להצביע על הפער). אז, בקיצור, אם מישהו מוצא שמהו שנראה כמו טיעון בפסקאות הבאות, אני אנסה להתמודד איתו, אם לא, אני אעבור הלאה.

"המילה "הברחה" אינה המילה הנכונה לתיאור מערכת המנהרות בגבול רצועת עזה ומצרים. משמעות "הברחה" נקשרת לפעולה בלתי חוקית הנסתרת מן העין, ואילו מערכת המנהרות הפלשתינית גלויה ופרוסה לכל אורך הגבול….על-פי הכתבה שוקמו מרבית המנהרות אשר הותקפו במהלך מבצע 'עופרת יצוקה'"

אז, אם נקבל את ההנחה של ארגוני זכויות האדם (וכשאתה בא לדון עם מישהו אתה צריך לקבל את הנחות היסוד שלו) שישראל שולטת בעזה, וישראל, נלחמת במנהרות…מסקנה, המילה הברחה היא היא המילה הנכונה. יותר מזה

"…מערכת המנהרות משמשת בין היתר גם לצרכים פליליים כגון…"

מסקנה, זה מנוגד לחוק (איזה חוק? הישראלי? העזתי?), ולכן זה לא חוקי, ולכן המילה הברחה היא היא המילה הנכונה.

משמעויות והערכה

"הטענות בדבר מצור הרמטי על רצועת עזה אינן עולות בקנה אחד עם הנתונים המשתקפים הן ממקורות ישראליים והן ממקורות פלסטיניים."

משום שאין טענות על מצור הרמטי. זה סתם איש קש. כל הדו"חות שקראתי, את חלקם הבאתי בפוסט הקודם, טוענות שיש מעבר (שהוא הרבה מתחת לצרכים של האוכלוסיה).

"רצועת עזה תחת שלטון חמאס ממשיכה לקבל אספקה של סחורות דרך מעברי הגבול עם ישראל ודרך מערכת המנהרות עם מצרים שהפכה לערוץ יבוא ממוסד והמשלימה את פרטי היבוא שאינם מגיעים מישראל בהיקף של מאות מיליוני דולרים בשנה."

השאלה היחידה שמעניינת היא אם הסחורות שעוברות מישראל מספקים את הצרכים של האוכלוסיה הפלשתינית. את זה ממש לא ראינו עד עכשיו. המנהרות עם מצרים לא ממש רלוונטיות (ואלמלא הן, כנראה שהמשבר היה קשה עוד יותר).

"הגידול המתמשך ביבוא דרך מערכת המנהרות מספק תעסוקה לאלפי פלסטינים ומעשיר את אוצר ממשלת חמאס באמצעות גביית מיסים על הפעלת מנהרות ועל הסחורות העוברות בהן. סוגי הסחורות המיובאות דרך המנהרות נקבע לפי היצע וביקוש ולעיתים קרובות יוצרים בעלי המנהרות מחסור מכוון כדי להגדיל את נתח הרווח."

הידד, ברוב טמטומינו אנחנו מגדילים את אוצר החמאס. אבל לטענה של דחוח הלוי כנגד ארגוני זכויות האדם זה לא קשור.

"שערי רצועת עזה פתוחים ליציאה וכניסה של תושבים פלסטינים, וזאת בכפוף לאישור ותיאום של שלטונות ישראל ומצרים. ע"פ הנתונים הפלסטינים, ישראל ומצרים אישרו יותר מ-98% מכלל הבקשות של פלסטינים לקבל טיפול רפואי בתחומן."

כזכור, החמאס מערים קשיים על כל מי שלא מקורב לצלחת. זה שישראל מאפשרת לו את הכח הזה זאת בעיה בפני עצמה.

"מערכת המנהרות משמשת גם לצרכים צבאיים של חמאס, ובהם שליחת לוחמים לאימונים באיראן ובסוריה, וייבוא מערכות נשק מתקדמות (נ"מ ונ"ט), חומרי נפץ ותחמושת. להפעילות הפלילית במנהרות כוללת יבוא של סמים ונערות צעירות לצורך עבודות שירותים ונישואין עם פלסטינים עשירים ומבוגרים. "

אכן, עוד פגיעה בזכויות האדם כתוצאה מהסגר… רגע, מישהו כאן התבלבל.

"עמדת ארגוני זכויות האדם, המציירים תמונה מופרזת ומוגזמת של השלכות "המצור", לוקה בסטנדרטים כפולים. מחד גיסא, הם טוענים בתוקף שישראל הינה עדיין כוח כובש ולכן היא חייבת לדאוג "לביטחונם ורווחתם של תושבי עזה", אך מאידך גיסא הם מבקרים את ישראל רק על אי דאגה לרווחת תושבי עזה ולא לביטחונם שנפגע קשות בשל שלטון חמאס המחיל בהדרגה את החוק האסלאמי תוך דיכוי אלים של האופוזיציה"

איפה כאן הסטנדרטים הכפולים? הם מבקרים את ישראל (ככח השולט) על הפקרתם של תושבי עזה. נראה לי סטנדרט אחיד למדי.

"יתירה מכך, ארגוני זכויות האדם אינם מציגים דרישה מישראל לסיים את "הכיבוש" של רצועת עזה, אלא אדרבא להעמיקו באמצעות פתיחת הגבול באופן מלא. יש בעמדה זו משום פרדוקס, שכן אם ישראל ישראל תסיר את המצור על פי דרישת ארגוני זכויות האדם, הכיבוש אמור להסתיים, ומכאן שלישראל לא תהיה עוד חובה לדאוג לאוכלוסית עזה. אשר על כן, תמוהה העובדה שארגוני זכויות האדם מוסיפים לתבוע מישראל לדאוג לאוכלוסית עזה גם לאחר הסרת המצור."

לא, אין כאן פרדוקס. אם ישראל ישראל תסיר את המצור על פי דרישת ארגוני זכויות האדם, הכיבוש לא אמור להסתיים (לפי ארגוני זכויות האדם). הכיבוש יסתיים כשישראל תסיים לכבוש את עזה. העובדה שארגוני זכויות האדם מוסיפים לתבוע מישראל לדאוג לאוכלוסית עזה גם לאחר הסרת המצור לא תמוה בכלל, זה תפקידו של הכח השולט בכל מדינה. משום מה דחוח הלוי החליט שאם ישראל תסיר את המצור אז הכיבוש יסתיים, זה עוד איש קש, ואם הוא היה מעתיק פחות מספרים ומנסה להבין את הטיעונים איתם הוא מתמודד אולי הוא היה מבין את זה.

"ארגוני זכויות האדם תובעים מישראל לפעול על פי רף מוסרי גבוה שאינו נדרש ממדינות אחרות. על פי ההיגיון של ארגונים אלה, לפיו ישראל חייבת לסייע לישות אויב שתוקפת אותה, על ארה"ב ומדינות הקואליציה שכבשו את אפגניסטן להושיט סיוע לכפרים בו שולטים לוחמי הטליבן הנלחמים בכוחותיהם."

רק שהיישות הזאת היא יישות שישראל יצרה, ונמצא בשטח שנצא תחת שליטה ישראלית(לפי ארגוני זכויות האדם) כבר יותר מארבעים שנה.

"בניגוד לתביעה הנחרצת מישראל לפתוח את גבולותיה לישות אויב, נמנעים ארגוני זכויות האדם (או משמיעים קול ענות חלושה) מלציג תביעה תקיפה דומה לשלטונות מצרים הגובלת מדרום ברצועת עזה ואשר אינה מגדירה את ממשלת חמאס ישות אויב."

"קול ענות חלושה", טוב, אני מניח שיש לו מספרים שיראו כמה היא "חלושה".

ובראש הגדוד צועד?

נפל דבר בישראל, אחרי 4 שנים בהן ההצלחה היחידה שאפשר לרשום על שמו היא שהוא לא פוטר (ובצה"ל, הצבא שהפך את הפז"ם לאמצעי הקידום הראשי, מדובר בפרמטר החשוב ביותר למדידת הצלחתו של חייל), סיים הרמטכ"ל אשכנזי את הקדנציה המוארכת שלו. עד היום היו 19 רמטכ"לים בצה"ל, רק שניים היו בתפקידם יותר מארבע שנים, דיין (שהיה ארבע שנים וחודש) ואיתן (שהיה 5 שנים). בהתחשב בעובדה שהרמטכ"ל ממונה לשלוש שנים (ושלוש שירתו פחות: חלוץ, אלעזר ומקלף) העובדה שהוא מסיים את תפקידו אחרי שכבר האריכו לו את המינוי בשליש, ללא שום הצדקה עניינית, צריכה להפתיע רק את מי שמופתע מזה שהשמש זורחת בבוקר. ובכל זאת, התגובה הציבורית להחלטה המתבקשת הזאת נשמעת פאניקניסטית מוחלטת.

מכולן, תמוהה בעיקר התגובה של בחור בשם איתי לנדסברג ("פורום המג"דים והמח"טים" בחיי):
"במדינת הגמדים ישראל, רמטכ"ל מצליח לא יכול לפנות אל הציבור. הוא תלוי בשר הביטחון ובראש הממשלה. שני פוליטיקאים שמתקשים להצביע על הצלחות מוכחות בניהול המערכות שהם ממונים עליהן."
כן, נורא ואיום, מדינת הגמדים הזאת שבה נבחרי ציבור יכולים לפטר לא להאריך את הכהונה של פקיד בכיר. יש להניח שלנדסברג היה מעדיף לחיות במדינת ענקים בה רמטכ"ל "מצליח" יכול לפנות לציבור – כמובן לא לציבור הגמדים שבחר בנתניהו וברק – כנראה לציבור המח"טים ומהמג"דים – מן הסתם הציבור היחידי שמבין למה הוא "מצליח" – ולבקש מהם ולהודיע להם על הארכת כהונתו.

כי, כידוע: "האמון בצבא חזר ללחיים הציבוריות". לא, אתם שם שקוראים כל מיני אתרים בשפות לועז וכל מיני בלוגים שמאלנים, לא על הלחיים שלכם מדובר. אבל ציבור המח"טים ומהמג"דים חזר להאמין לצבא. אם קודם הצבא הפקיר את הציבור לשיפוטם של הגמדים, עכשיו הצבא יודע לסגור את כל הסודות בפנים. כי ככה מחזירים את האמון ללחיים הציבוריות.
הרי, "האמון הזה דרוש לישראל כדי להוציא את בניה למלחמה. אין דבר שחשוב בחיי מדינה נלחמת, יותר מהיכולת של מפקד לשכנע את ההולכים אחריו ונשלחים בפקודתו כי הוא מחזיק ידיים אחראיות, אמינות ומוסריות על ההגה."  אמינות ומוסריות על ההגה. האם יש שתי מילים שמאפיינות את צה"ל של אשכנזי רע יותר מאמינות ומוסריות? האמנם אין דבר חשוב יותר למדינה מאשר להוציא את בניה לעוד מלחמה מיותרת?

למעשה, במאמר אחד קצר וטיפשי מציג לנדסברג את כל מה שרקוב ורע במפקדי צה"ל. חוסר אמון בציבור (שמממן את הצבא), שקרנות, התנשאות על נבחרי הציבור והציבור, הגדרת מחדש של המושגים "הצלחה" ו"כשלון", התחנפות לבעלי הכח, זלזול בבעלי הכח לשעבר, התעלמות מעובדות, העלמת עובדות, אהבת המלחמה, קידוש הסטטוס קוו ובעיקר פאניקה מוחלטת.

בלי להפריע

גארי בולטון הוא בחור בריטי בעל חזון. הוא החליט שהוא יהיה האדם שיחסוך למין האנושי את הצורך לעמוד בבדיקות בטחוניות. כל מה שצריך, חשב לעצמו בולטון (מן הסתם), זה משהו שיבדוק אם האנשים סוחבים איתם חומרים אסורים בלי לפתוח להם את התיקים. אמנם טכנולוגיה כזאת לא ממש מעשית, אבל אנשי חזון כמו בולטון לא נותנים לבעיות טכניות פעוטות כאלה להפריע להם לממש את חזונם הגדול. ההמצאה של בולטון היא מאד פשוטה. קופסת פלסטיק ריקה עם קלף (מזכיר משהו?) ואנטנה. בהתחלה הוא קרא למכשיר שלו MOLE וניסה למכור אותו לממשל האמריקאי. הממשל האמריקאי בדק את הגלאי וזרק את בולטון מכל המדרגות. הפתרון של בולטון היה מבריק, במקום לשפר את המוצר, לשנות את השם שלו (היום קוראים לו GT200) ולמכור אותו למדינות אחרות.תאילנד, ממשלת תאילנד, שילמה 21 מליון דולרים למזוזות כאלה. מקסיקו, הודו, ירדן, סין ולבנון הצטרפו למסיבה. גם חברות פרטיות, בתי מלון בפיליפינים ובדובאי. במרכז אפריקה משתמשים במזוזה לגלות שנהבים מוברחים. אפילו העיראקים והאפגנים (שנמצאים תחת שלטון אמריקאי) משתמשים בזה. לפחות השתמשו עד שהאמריקאים (והבריטים) שמו לב.

האמת, הסיפור הזה נשמע מגוחך מלהיות אמיתי, ואם לא היו מתים שם איזה כמה אנשים, זה היה מצחיק. אחרי הכל, לא מדובר כאן על תרמית מתוחכמת במיוחד, קל מאד לבדוק אותה, וקשה להאמין שהכסף הזה לא התגלגל בחלקו לכיסם של כמה מפקידי הממשלות השונות. אבל בכל זאת, יש מקום לשאול שאלה אחרת. למה כל כך הרבה גופים לא בדקו את מה שהם קנו. איך זה שמישהו יכול למכור קופסא ריקה (סליחה, קופסא עם קלף ואנטנה) במליוני דולרים. ולא מדובר רק בבולטון, חבר שלו, ג'ים מק'קורמיק נעצר לא מזמן על תרמית זהה. נראה לי שהתרגלנו לראות את הממשלות שלנו מממנות רמאים. התרגלנו למצוא בעיתונים מדור אסטרולוגיה ומדור לקורא בקפה (וזה מחלחל גם לחלקים אחרים בעיתון). התרגלנו שפקידים שלא מסוגלים להבדיל בין עובדה לדמיון מקבלים קידום. דווקא היום, כשכל כך קל לבדוק את העובדות (יחסית לעבר) נראה לי שיותר ויותר אנשים בוחרים במודע להתעלם מהחלק הזה, ולפעול לפי שמועות, ניחושים ואינטואיציות.

על מיקומו האקדמי של חקר האקלים

כידוע, כמה האקרים פרצו למערכת המחשבים של היחידה לחקר האקלים באוניברסיטת מזרח אנגליה (Anglia ולא England) ופרסמו תכתובת מיילים של כמה מהחוקרים. מכאן, הויכוח הפך לפוליטי: ה"ימין" טוען שהמיילים מעידים שהחוקרים עיוותו את האמת, ה"שמאל" טוען שהציטוטים המדוברים הוצאו מההקשר. בגלל שאני לא הולך לקרוא את המיילים, אין לי דרך לדעת מי צודק (גם אם הייתי קורא, אני בספק אם היית יודע מי צודק. עצם העובדה שכל מי שקרא אותם יצא עם המסקנה איתה הוא בה מעידה, כנראה, כמה הם משכנעים). אבל בכל זאת, החלוקה הפוליטית מעניינת.

אם מחר היו פורצים למיילים של מדענים שמחפשים את ההיגס, שמחפשים חיים בפלנטות אחרות, שמחפשים תרופה לנזלת או שמנסים למצוא מאובנים של דינוזאורים, החלוקה, אם היתה כזאת, לא היתה פוליטית. ההבדל נובע, לדעתי, גם ממהאופי של חקר האקלים, וגם מעליית הפוליטיקה הירוקה בעשורים האחרונים.

אפשר לחלק את מדעי הטבע למדעים ניסויים ומדעים תצפיתיים. במדעים מהסוג הראשון החוקר יוזם ניסויים ובמדעים מהסוג השני החוקר צופה על הטבע. אסטרונומיה, למשל, היא מדע תצפיתי, אתה לא יכול להזיז כוכבים בשביל לבדוק אם תיאוריה היא נכונה. עקב הנסיבות במדעים תצפיתיים קשה יותר לבודד משתנים ולחזור על ניסויים, ולכן קשה יותר להסיק מסקנות חד משמעיות מתצפיות.חקר האקלים הוא באופן די מובהק מדע תצפיתי, אבל יותר מזה, יש לנו רק כדורארץ יחיד ולכן מספר התצפיות האפשריות הוא נמוך מראש. לעומת זאת, מספר המשתנים שיכולים להשפיע הוא ענק, ואופי ההשפעה, כפי הנראה, הוא כאוטי ולא לינארי. כל זה ביחד הופך את האקלים לאחד התחומים הקשים לחקירה. מצד שני, כל אחד מאיתנו מרגיש את האקלים, והמחשבה שהמדע שהצליח לשלוח אנשים לחלל לא מצליח לדעת איפה ומתי יהיה הטורנדו הבא היא כמעט בלתי נתפסת. למען האמת, חוקרי האקלים מסוגלים לספק תחזית ליומיים, וגם רמת הדיוק שלה לא מוצלחת בהרבה ממיצוע של הימים האחרונים.

להבדיל ממדעי הטבע, מדעי החברה בנויים על ההנחה שחקר  האמת מוגבל מראש. אולי זה התחיל מהתפישה הדתית שלבני האדם יש רצון חופשי, שאיננו דטרמיניסטי, ולכן בלתי ניתן לחיזוי. אבל היום, כשגם מדעי הטבע הרימו ידיים מהרעיון הדטרמיניסטי, ובטח שהרימו ידיים מהרעיון שתהליכים דטרמיניסטים ניתנים לצפיה מראש, ההבדל הוא שבעוד שמדעי הטבע חוקרים את הניתן לחקירה מדעית, מדעי החברה חוקרים את הרצוי לחקירה מסודרת (גם אם אי אפשר לחקור אותו בצורה מדעית). חוקרי החברה באים עם אידיאולוגיה מהבית (לא מילולית), ומנסים לחקור תחת התפישה האידיאולוגית את המציאות. אף אחד לא מתפלא שכלכלנים מצליחים שוב למצוא למה קפיטליזם הוא טוב או שחוקרות מגדר מצליחות להסביר לנו, שוב, כמה גברים הם חארות. אם מחר מישהו יפרוץ למיילים של אחת מהפקולטות למדעי החברה הוא לא יתפלא למצוא שיש לחוקרים שם אג'נדה אידיאולגית. למעשה, ההפך יפתיע את כולנו.

הפוליטיקה הירוקה צמחה בגרמניה שאחרי המלחמה. נראה לי שהפחד מהזכרון ההיסטורי הגביל את האפשרות לצמיחה של פוליטיקה לאומנית, בזמן שהאידיאולוגיות השמרניות-דתיות והסוציאליסטיות לא ממש נתנו תשובה מתאימה. בכל מקרה, די ברור שהתנועה הירוקה התחילה כתנועה רומנטית. ההתנגדות לטכנולוגיה ול"זיהום" שהיא יוצרת התחילה מהתנגדות למודרניות, ורצון לחזור לעבר מדומיין שבוא כולנו חיינו בטבע. תנועה דומה (פוליטית, לא אידיאולוגית) צמחה בזמנו בארצות הברית, ונבעה דווקא מגישה ליברלית קיצונית, כזאת ששמה דגש על אינדיבידואליזם, וראתה את הטכנולוגיה כמימוש קולקטיבי (כדאי לזכור את התעמולה הסובייטיתעם כל הבתים האפורים והארובות). בהמשך הצטרף מחנה נוסף, בורגני יותר, שרצה להוריד את הזיהום רק בגלל שהזיהום הפריע לאיכות חייו. אחרי נפילת הגוש הסובייטי פנו חלק גדול מהקומניסטית לשעבר לפוליטיקה ירוקה. הפעם נקודת המוצא היתה אחרת, סוציאליסטית וקולקטיביסטית באופן מובהק. הקומניזם נפל בגלל הצלחת הטכנולוגיה, חייו של האדם במערב השתפרו בזמן שחייו של הפועל בגן העדן הסוציאליסטי נשארו מחורבנים כשהיו. יותר מזה, בגלל האופי של הטכנולוגיה המערבית הפועלים במערב לא רצו להתלכד נגד המעסיקים שלהם ונגד המעסיקים בכלל. למה להתלכד נגד פורד, עם פורד מייצרת לי מכוניות זולות? בו בזמן, השיפור בטכנולוגיה יצר מצב בו עלות הייצור הלכו וירדו: אם פעם היו צריכים 100 פועלים לייצר מכונית אחת, היום אפשר לעשות את זה עם פועל אחר (שירוויח יותר, ועוד 80 יעבדו בעבודה אחרת ויצרו מותרות, והשאר יחיו על דמי אבטלה ויצרכו את המותרות). מכאן, למיטב הבנתי, נובעת ההתנגדות הסוציאליסטית לטכנולוגיה, וההצטרפות שלהם לקואליציה הירוקה.

תיאורים של התחממות כדור הארץ, על ההשלכות שלו, התחילו די מזמן. בהתחלה הייתה בעיה בחור באוזון, והיינו צריכים להפסיק להשתמש בדיאודורנט, אחר כך הייתה בעיה עם כבשים באוסטרליה… מתישהו התחיל גם הסיפור על גזי חממה, על היחס של חמצן מול פחמן דו חמצני ועוד. כאמור, למעלה, אין וכנראה גם לא יהיה הוכחה שהטענה הזאת נכונה או לא, אבל אין ספק שהיא נוצלה על ידי הקואליציה הירוקה (שמראש התנגדה לזיהום ולטכנולוגיה) למטרות פוליטיות, על ידי הנסיון להעביר את ההמון הפרגמטי לתמיכה במפלגות הירוקות. אני חושב שזאת הפעם הראשונה שהתקיים נסיוןלשימוש במדע ממדעי הטבע לצרכי פוליטיים כל כך מובהקיםעל ידי שכנוע פרגמטי (ז"א, לא "בגלל שהוכח שאנחנו צודקים" כמו בויכוחים בין המאמינים ללא מאמינים, אלא בגלל שיהיה לך רע אם לא תאמין לנו).

לכן, אני חושב שהמסקנה המתבקשת, היא לשקול מחדש את המיקום של חקר האקלים, ואולי התחיל להתייחד אליו כאל מדע רך, למרות שהוא עוסק בנושאים מדעיים באופן מובהק. כמו שמרכז שלם (למשל) ממומן על ידי בעלי הון עם אג'נדה פוליטית, אין שום דבר רע בעובדה שהיחידה לחקר האקלים באוניברסיטת מרכז אנגליה מקדמת אג'נדה פוליטית, אנחנו רק צריכים לזכור לדעת להבדיל בין מדענים שמשתמשים בפוליטיקה למען חקר האמת המדעית (נגיד, למען הקמת מאיץ הדרונים יקר) לפוליטיקאים שמשתמשים במדע למען קידום המטרות הפוליטיות (הלגיטימיות בפני עצמן) שלהם.

אובססיה – גלידה

כזכור, קיטלגתי את ההתייחסויות למדינות השונות בעמודים הראשונים של שש עיתונים שונים. אחרי שריכזתי את כל ההתיחסויות לישראל, יש עוד מספר דברים שאפשר לבדוק. אבל קודם כל, מעניין להפנות להרצאה ישנה של אליסה מילר שעוסקת בנושא די דומה (עם מתודולוגיה שונה ובצורה הרבה יותר יסודית ויפה, וכולל גם מסקנות, מה שאני לא עושה).

הדבר הראשון שמעניין להסתכל עליו הוא המדינות עם הכי הרבה התייחסויות בכלל. אני חושב שדווקא גרף למטה יראה את חוסר הפרופורציה של ארצות הברית מול שאר העולם. אלה 20 המדינות עם הכי הרבה התייחסויות בכלל. ולהבדיל ממילר, אני לא בדקתי את התקשורת בארצות הברית.

בנוסף אפשר לראות כמה ישראל מתייחסת יותר לאיראן ולשטחים וכמה הבריטים מתייחסים יותר לעיראק ופקיסטאן (כצפוי).מה שאולי פחות צפוי זה הפער בין ההתייחסות הישראלית והבריטית לדרום אפריקה, פקיסטן, ברזיל ואוסטרליה.למעשה, הגראף למטה מראה את ההתייחסות לכל המדינות (עם יותר מ-40 התייחסויות) לפי המדינה שמתייחסת עליהן יותר:

קל לראות שישראל "אוהבת" את מדינות הים התיכון, ובריטניה "אוהבת" את האימפריה.

הנקודה האחרונה שנשאר לבדוק היא ממי אנחנו מתעלמים. המדינות הגדולות (מעל מליון תושבים) שפשוט לא היו קיימות בבריטניה וישראל בחודשיים האלה הן בורקינה פאסו, צ'אד, בנין, בורונדי, טוגו, הרפובליקה המרכז-אפריקאית, מאוריטניה, לסוטו, גינאה ביסאו וסוואזילנד (זה רק נדמה לי, או שיש כאן דומיננטיות אפריקאית מוזרה).המדינות הגדולות מהן התעלו הבריטים והישראלים לא הן קזאחסטאן, אזרביז'אן, אריטריאה, מולדובה וכווית (שלוש מדינות מזרח אירופיות, מדינה אפריקאית ושכנה). המדינות הגדולות מהן התעלמה התקשורת הישראלית הן בורמה (50 מליון תושבים, זה לא גדול, זה ענק), מוזמביק, מאלי, סנגל, הרפובליקה הדומיניקנית, גינאה, טאזקי'יסטאן, ניקרגואה, קיריגיסטאן, טורקמינסטאן, ג'מייקה, מונגוליה, נמיביה, טרינידד וטובאגו, מאוריציוס ומזרח טימור. סה"כ התקשורת הישראלית התעלמה מ-234 מליון אנשים, התקשורת הבריטית התעלמה מ-165 מליון אנשים כששניהם ביחד התעלמו מ-67 מליון אנשים.