ובליבה חומה, ובכניסה רמזור אדום.


אני חייב להודות שהסיפור המוזר על הכפר הפלסטיני השכונה הירושלמית שיח' סעד לא מובן לי עד הסוף. נגיד ורוצים למנוע מתושבי שכונה מסויימת בבירתינו המאוחדת לנצח נצחים לטייל בעירם (דבר שקורה בכמעט כל עיר בעולם) למה לשים רמזור שאדום תמיד? ז"א, אפשר היה לחסום את הכביש, אפשר היה לשים תמרור "אין מעבר", אפשר היה לחפור תעלה עם תנינים, כרישים ופירנאות, אפשר היה לפזר נעצים, אפשר היה פשוט להרוס את הכביש… למה החליטו דווקא על תמרור אדום? תמרור שאדום כל הזמן? האם מישהו ייצר תמרור מיוחד כזה? יש בו גם מנורה ירוקה שפשוט לא עובדת? אולי בכלל לא מחוברת? ואולי יש שם רק מנורות אדומות? ואת החשמל מי משלם? ואם תהיה הפסקת חשמל? עד עכשיו חשבתי על שתי אפשרויות:

יכול להיות שהרמזור לא באמת אדום כל הזמן. יכול להיות שהוא הופך לירוק ל(נגיד)מאית שניה אקראית פעם בשניה. זה נותן כמעט רבע שעה ביממה בהם יכולים תושבי  שיח' סעד לצאת ולטייל בעירם. ובזכות העובדה שלא מדובר בפרק זמן רצוף, יכול תושב שיח סעד לצאת לשעות לסידורים תוך כדי ניצול נבון של חלקיקי השניה האפשריים.כמובן שזה שהם לא מסוגלים להבחין בחלקיק זמן כל כך קטן (ועל אחת כמה וכמה להגיב לו) זאת בעיה שלהם (ככה זה ערבים, נותנים להם רגע שעה, והם ישר רצים להארץ ובג"ץ).

ומצד שני, יכול להיות שמדובר באיזה קריצה של מערכת הביטחון לבית המשפט.  ככה כשמערכת הביטחון תצטרך לנמק את ההחלטה היא תוכל להגיד שזה שקר וכזב שהיא מונעת מתושבי שיח' סעד לצאת מהשכונה שלהם. היא בסך הכל שמה רמזור. והרמזור, לגמרי במקרה, תמיד אדום. גם אנשי מערכת הביטחון ושופטי בית המשפט לא נוסעים באור אדום, אז באיזה רשות רוצים תושבי  שיח' סעד לסוע באור אדום? ואולי הם רוצים פטור מעוד כמה חוקים? אם כולנו עומדים באור אדום, שגם הם יעמדו. כי חוקים חייבים לקיים, זאת דמוקרטיה, והחוקהרי שווה לכולם. אם אני מבין נכון, בניגוד למה שפורסם בהארץ, בג"ץ דווקא אישר את  ה"השפעה הלא מבוטלת על מציאות חייהם של תושבי שיח' סעד" אפילו בלי לשאול על שום שאלה על צבע הרמזור. כך שכנראה שהאפשרות השניה היא הנכונה. ובית המשפט שוב הוכיח כמה קל לו לוותר על זכויותיהם של הפלשתינאים בשם הביטחון.

בינתיים, מעבר לים, החליט השופט מיטינג בועדה המיוחדת לענייני הגירה בבריטניה שלא לגרש שני סטודנטים פקיסטנים ששהו בבריטניה למטרות לימודים ואירגון אירועי טירור (לכאורה). וזה למרות שהוא השתכנע שהם באמת תכננו לבצע מעשה טרור. אבל בגלל שרשויות החוק לא רצו להעמיד אותם לדין פלילי (גנראה משום שזה יאפשר להם לתחקר את המאשימים שלהם בפומבי, ולחשוף תוך כדי כך את שיטות איסוף הראיות הסודיות)ובגלל שהם היו צפויים לעבור עינויים בפאקיסטאן, החליט השופט את מה ששופט הגון חייב להחליט.כי ככה זהצריך להיות, אי אפשר לוותר על זכויותיהם של אחרים בשם הביטחון, אי אפשר סתם לגרש אנשים (אפילו אם הם לא אזרחים) בלי הליך ראוי, אי אפשר להעניש אנשים בעזרת ראיות סודיות. ואי אפשר לקבל עינויים כדבר לגיטימי, אפילו עינויים של לא אזרחים, ואפילו של לא אזרחים מנוולים. מעניין האם יבוא יום וגם בישראל יהיה שופט אמץ כזה.

השערה: התרגיל המבריק של ליברמן


כבר הרבה זמן שליברמן (באמצעות פרקליטו ואדמו"רו) מצליח להרעיש את המערכת הפוליטית, המשפטית והעיתונאית בעזרת האיום על "פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה". בקיצור, למי שלא קרא חדשות בחודשים האחרונים, התפקיד של היועץ המשפטי לממשלה, בניגוד לשמו, איננו לתת עצות משפטיות לממשלה, אלא להבהיר לממשלה מתי ההחלטות שלה אינן חוקיות ובנוסף לעמוד בראש התביעה. בעוד שאין ספק שלתפקיד השני יש הצדקה, התפקיד הראשון מוטל בספק, אני לא יודע בכמה מדינות הוא קיים, וגם בישראל הוא קיים בעיקר כתוצאה של שינוי מתמיד בתפקידו של היועץ המשפטי לממשלה.

במסגרת מאבקי פרידמן-ברק העלה שר המשפטים הקודם את הרעיון לפצל את התפקיד לשניים, יועץ ותובע, כשהתפקיד הראשון יהיה באמת לתת עצות משפטיות לממשלה (מתוך האמונה המוזרה שכל החלטות הממשלה חוקיות מעצם היותן החלטות ממשלה, ולכן החלטת ממשלה לא חוקית היא סתירה עצמית). פרידמן הוא אולי משפטן מוכשר, אבל כפוליטיקאי הוא הוכיח את עצמו ככשלון מוחלט, מעבר ליכולת המוכחת לסכסך בינו לבין בכירי המערכת המשפטית, הוא לא הצליח להעביר שום דבר רציני (כדאי לציין שבישראל, כמו בארה"ב, מינוי לבית המשפט העליון היא אחת מהדרכים החזקות ביותר של ממשלה להשפיע על מערכת המשפט, הרבה יותר מחקיקה או תקנות. ולמרות חמישה מינויים בתקופת כהונתו, אף אחד מהם הוא לא מאנשיו המובהקים).

בינתיים, ליברמן נמצא בבעיה. הבת שלו קיבלה כמה עשרות שקלים בלי שום סיבה מובנת, הפרקליטות פתחה בחקירה, והיועץ המשפטי הבא יצטרך לקבל החלטה בנושא. קשה להאמין שזאת ההסתבכות החוקית היחידה שמכה הילדים מתכנן לעצמו. בנוסף, כבר הרבה זמן שליברמן מבין את החשיבות שבתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. היכולת לעבור על החוק בלי להיות מואשם, במקביל ליכולת להאשים את יריבך הפוליטיים בהאשמות שווא לא יכולה שלא לקרוץ לפוליטיקאי מוכשר כמו ליברמן, ובאמת הוא כבר ניסה למנות את חבר מרכז הליכוד בעבר.

הבעיה, של ליברמן, היא שכשיהיה יועץ משפטי לממשלה שמתפקד כמו שליח פוליטי, מישהו ינסה לפגוע בכח הפוליטי שלו, ואז… הופה… הנה תצא מהארון היוזמה של פרידמן, והיועץ של ליברמן יהפוך להיות עוד קונסליירי (וכאלה יש לליברמן מספיק), בזמן שתובע חדש ועצבני יתחיל להעמיד לדין כל מיני אנשים שליברמן לא ממש רוצה שיעמדו לדין. הפתרון, כמה פשוט, הוא ליצור עוד אנטגוניזם לפיצול. אז ליברמן שולח את הפרקליט שלו להציע הצעה דומה לזו של פרידמן.

רק שלהבדיל, הפעם ברור לגמרי שאין שום כוונה להעביר אותה, אלא רק לייצר רעש והתנגדות. קודם כל, המגבלה המגוחכת של הזמן, אפילו בישראל לא משנים את החוקה בשבועיים. בנוסף, מבנה הממשלה שונה לגמרי, נתניהו תלוי בבגין ומרידור, הדבר האחרון שהוא ירצה זה להסתכסך איתם שוב, בטח שלא בגלל משהו שולי כמו מינוי יועץ לליברמן, ברק, שכבר נכווה בעבר מיועץ לא הגון, בטח לא יתמוך במהלך שקוף כל כך (וכמה לא מפתיע לראות את מיכאל איתן שוב פעם קופץ), ליברמן עצמו, גם "כאילו" הוציא את עצמו מהמשחק, ובו בזמן עיקר את הפואנטה של הצעת פרידמן והשאיר רק את הפיצול עצמו, בלי השינוי של התפקיד, מה שהוריד גם לתומכים את הרוח מהמפרשים (הרי הטיעון הענייני היחידי שנשאר הוא העומס, ואף אחד, אולי חוץ מעו"ד אלי לינדר, לא חושב שהתובע ינסה להפליל זונות בזמן שהיועץ יושב בישיבת הממשלה). בנוסף, אין לליברמן יותר מידי במה לאיים, הוא לא באמת יפרק את ממשלת הימין (לא בגלל יועץ – אולי בגלל הסורים) ויקים ממשלה עם קדימה (ובהזדמנות זאת, כדאי לציין שלבני שוב כשלה לגמרי בהבנה של מה שמתרחש מסביבה, והציעה את ההצעה הגרועה ביותר שאפשר להעלות על הדעת).

עכשיו, אחרי שההצעה נפלה (ותודה לנתניהו… למה אתה לא יכול לחכות עד שאני אפרסם את הפוסט לפני שאתה מקבל החלטות… מה קרה?), אפשר למנות את היועץ של ליברמן, ובמקרה יש לנו מועמד מוביל שבמקרה הוא גם  מתנחל וגם תומך בעקרונות הפוליטיים של ליברמן וגם נתמך (עד כדי וטו) על ידי שני נציגי הממשלה בוועדה. ואחרי המינוי הצפוי ליברמן סוף סוף יקבל יועץ משפטי "בראש שלנו", התיק של ליברמן יסגר במקרה (אני מנחש שבטיעונים יופיע תזכורת לתיק היווני), התיק נגד ברק לא, כל החלטות הממשלה תהיינה פתאום חוקיות, גם אם כל קשר בינן לבין החוק או הצדק יהיה מופרך עוד יותר מהיום, ואף אחד לא יעז להציע לפצל את התפקיד, כי הרי הוא חיוני לקיומו של "שלטון החוק".

מי בעד ביקורת שיפוטית


מעריב מגלה שהכנסת העבירה בקריאה טרומית חוק לפיו:"חתימה על הסכם שיפתור את בעיית הפליטים הפלסטינים תותנה בהסדרת הזכויות ובפיצוי כספי גם לפליטים יהודים שעלו ממדינות ערב". משום מה, מעריב חושב שזה חוק ש"מסנדל הסכם שלום". זה כמובן מגוחך. הרי אם מחר ביילין יהפך להיות ראש ממשלת ישראלוהוא יצליח להשיג הסכם שלום עם הפלשתינאים שלא מתנה את פתרון בעיית הפליטים הוא יצטרך להביא את ההצעה לכנסת (כי זה מה שעושים בכל הצעה) אז מה יפריע לו באותה הזדמנות גם לשנות את החוק של חבר הכנסת זאב?

למעשה, החלק המעניין בהצעת החוק הזאת היא ההכרה בעליונות בית המשפט על הממשלה. הרי, הצעת החוק  לא מונעת מאזרחי ישראל שום דבר, היא חלה במפורש רק ממשלת ישראל. ז"א שהגוף היחידי שיכול לעבור על החוק הזה הוא ממשלת ישראל. ואם יבוא יום ויווצר חשד שממשלת ישראל עוברת על החוק, צריך להיות גוף שיכריע. הפרשן של כל החוקים, ולכן גם של החוק הזה הוא בית המשפט. לכן, חברי הכנסת שהצביעו בעד החוק תומכים למעשה בביקורת שיפוטית של בית המשפט על החלטות הממשלה. אז, בפעם הבאה שמיכאל איתן או משולם נהרי בוכים על "דיקטטורה שיפוטית", כדאי להזכיר להם את זה.
{מצד שני, באותו דיון ממש עברה בקריאה טרומית עם תמיכתה של הממשלה הצעת החוק השערורייתית של חבר הכנסת דנון:"הצעת חוק לתיקון פקודת מניעת טרור (חילוט רכוש אדם שביצע מעשה טרור)" או, בשמו המדוייק יותר "הצעת חוק להענשת חפים משפע"}