אופס! (אנחנו עושים את זה שוב)


לפני כמה ימים התפרסמה בהארץ חשיפה של יוסי ורטר על איך הצליח הימין לייצר אי שביעות רצון מאולמרט ולהחליף אותו בנתניהו. קשה לשכוח מי היה המחנה שקיבל את תפקיד ההובלה במהלך הציני הזה. כן, אותו מחנה שהחליף את ברק בשרון, היה גם זה שהחליף את אולמרט בנתניהו והוא גם זה שמתחיל עכשיו את המהלך להחלפת נתניהו בליברמן (אם אני מבין נכון). יכול להיות שהשמאל טהרן מידי על מנת לחיות בעולם הפוליטי האמיתי, יכול להיות שהשמאל מאוהב בכיבוש ובתפקידו כאופוזיציה צודקת וצדקנית, ואולי השמאל רוצה להגשים איזה חזון הגליאני נאיבי שאני לא מלציח להבין… כנראה שכל התשובות נכונות.

אני לא כלכלן, ואולי אין לי את הפרספקטיבה להבין את הסיבות המדוייקות לעליית המחירים בישראל, אבל למיטב הבנתי מדובר בחלק מהמשבר הכלכלי העולמי. כלכלת ישראל קשורה לכלכלה העולמית הרבה יותר ממה שראשיה (כולל זה שקשר קשר עם האופוזיציה בארה"ב, ועכשיו הצליח להגיע למצב של הפסד בכל מקרה, אם הם ינצחו, לא יהיה לארה"ב כסף להמשיך לתמוך בנו, אם הם יפסידו לא יהיה לנשיא יותר מידי סיבות לתמוך בנו… גאון) מוכנית להודות. בכל העולם המערבי המשכורות יורדות או שהמחירים עולים. זה הרי אותו הדבר, והסיבה לזה, למיטב הבנתי, היא שאנחנו מייצרים פחות ממה שחשבנו שאנחנו מייצרים. הסיבה שבישראל המשבר מתבטא בעליית מחירים היא, למיטב הבנתי, בגלל גודלו של המגזר הלא יצרני בישראל. המגזר הזה מקבל כסף ללא קשר לכמות הכסף אותה הוא מייצר, ולכן הערך של הכסף (הכמות המייוצרת) יירד. בניגוד לסיפורים של נתניהו, המגזר הלא ייצרני הוא לא עובדי הציבור, חלקם בהחלט מייצרים תוצרת בעלת ערך אמיתי, הבעיה היא אם אותם מגזרים שמבחירה (חרדים) או שלא מבחירה (חיילים) מנסיבות תרבותיות (ערביות) או טכניות (הילדים) לא עובד (בעבודה אמיתית). וכאלה יש בישראל הרבה. בהנתן המצב של אוכלוסיה קטנה (עם קמץ ו/או צרה מתחת לט') שממנת אוכלוסיה גדולה (וגדלה) כשהייצור קטן ממה שחשבנו שהוא, ברור שרמת החיים של האוכלוסיה תרד. את הבעיה הזאת אפשר לפתור בשלוש דרכים: להגדיל את הייצור, להוריד את רמת החיים או לשנות את חלוקת התוצרת.

הממשלה לא באמת יכולה להגדיל את עוגת הייצור, היא כן יכולה לנסות לייצר מצב בו הייצור כדאי יותר. למשל, לשחרר עוד עובדים: לבטל את שירות החובה, לבטל את ההטבות לגורמים פוליטיים (חרדים, מתנחלים) שמעודדות אותם לא לעבוד, להשקיע בחינוך טוב לכל האוכלוסיה (כולל חרדים וערבים)… כל זה לא יקרה, לא בממשלה הנוכחית, ולא בחמשת אלה שיחליפו אותה. אפשר, למשל, להגדיל את הגמישות התעסוקתית של הציבור: תחבורה ציבורית יעילה, מיסוי על רכישת דירות (ועל ידי כך עידוד מגורים בהשכרה, שמגמישים את היכולת של העובד להחליף מקום מגורים), יום לימודים ארוך (שיחרר הורים לעבוד בשעות הלימודים)… גם זה לא יקרה. אפשר גם לנסות להוריד את המיסוי על עבודה ולקוות שזה יעודד אנשים לייצר יותר, הבעיה היא שהכסף הזה צריך לבוא מאיפשהו, ולא, הוא לא יבוא לא מתקציב הביטחון, ולא מהתמיכה בהתנחלויות. בקיצור, קשה להאמין שהממשלה הנוכחית תיהיה מסוגלת להגדיל את הייצור, בטח שלא לשביעות רצונם של המוחים.

את רמת החיים כל אחד יכול להוריד לבד. אם מחירי בדיור היו יורדים ב-20% בשנה, אף אחד לא היה מתלונן, וכולנו היינו מעלים את רמת חיינו בשקט. הבעיה היא שזה לא כל כך עובד לצד השני, האדם הוא ייצור רציונלי לחלוטין שכמדובר בעלייה ברמת חיים, אבל רמת חיים שהושגה לא תשוחרר, וברגע שרמת החיים צריכה לרדת זה כבר לא עובר בשקט. הבעיה היא הרי, שגרמו לנו להאמין שאנחנו שאנחנו מייצרים יותר ממה שאנחנו מייצרים באמת, ועכשיו אנחנו צריכים להתמודד עם המציאות, וזה לא נעים.

המסקנה המתבקשת היא שהדבר היחיד שהממשלה יכולה לעשות כתשובה להפגנות היא לשנות את חלוקת התוצרת. ז"א כמות הכסף תשאר פחות או יותר קבועה (מן הסתם תרד, כי ככה זה שממשלה לאמונית מנסה להתחבב על קהל סוציאליסט) והשאלה היחידה היא מי יקבל יותר ומי פחות. בהנתן אופיה של הממשלה, גם התשובה לשאלה הזאת נראית לי ברורה לגמרי:

  • הראשונים להפסיד יהיו החלשים וחסרי הכח הפוליטי, כן, נכון, העובדים הזרים. כבר עכשיו שמענו כמה מתועמלני הממשלה מדברים על פגיעה בעובדים הזרים. כדאי להבהיר שמדובר במעשה חסר הגיון כלכלי באופן מובהק, שרק תפגע התוצרת בכלל (ובמחירי הדיור ותוצרי החקלאות בפרט). אבל הגיון כלכלי זה נחמד, בחירות יש עוד כל ארבע שנים.
  • אחריהם יבואו תושבי הגדה (והרצועה?) שימצאו את עצמם "מוותרים" על עוד ועוד מאדמותיהם ורכושם לטובת עוד ועוד מתנחלים חדשים.
  • גם ערביי ישראל, מן הסתם, יגלו פתאום שאדמותיהם מופקעות להקמת כביש מהיר בין אריאל לחיפה או שכונה חרדית חדשה באמצע המשולש.
  • אדמה יש גם לחקלאים בישראל, רובם מצביעי שמאל מסורתיים, ולכן אין לממשלה יותר מידי סיבות להמנע מלקחת את אדמותיהם ללא פיצוי.
  • את הבעיה של הסטודנטים הממשלה יכולה לפתור בקלות על ידי פיזור האוניברסיטאות במרכזי הערים הגדולות, ופתיחת עוד מכללות בפריפריה. זה לא שאם במקרה גם כל מיני פרופוסורים שמאלנים ימצאו את עצמם מובטלים או המדינה תמצא את עצמה ללא מחקר אקדמי (מלבד מחקר במכוני מחקר "פרטיים") מישהו בממשלה יבכה.
  • הדיבורים על "הקלה בבירוקרטיה" ושיווק "קרקעות חומות" הם רק יופימיזם לאי התחשבות בצרכי הקהילה, הפקרת איכות חייהם של התושבים הנוכחיים, והתעלמות מהפגיעה בצרכים תכנוניים עתידיים. במילים אחרות, ערך הדירות של מי שיש לו דירה ירד –> איכות חייהם של התושבים תרד.
  • מהצד השני, גם את המרוויחים לא קשה לנחש. קבלנים שמבקרה גם חברים במרכז הליכוד ו/או בישראל בתינו, ושבמקרה יזכו בכל ה"מכרזים" שאף ביורוקרט לא יוכל לבדוק אם הם הוגנים.
  • אותם בובות-הון רגילות שמקבלות פעם אחרי פעם הלוואות מהבקים (ובעצם, מהמדינה) על מנת להשקיע בעוד מייזם כושל (לרוב) כשבמקרה של כשלון הציבור ישלם את החוב, ובמקרה של הצלחה הם והבנק יקצרו את הפירות.
  • המתנחלים שישפרו את איכות חייהם ויטינו כל אפשרות לפשרה עתידים אם הפלשתינאים.
  • החרדים (למעשה ההנהגה החרדית), שיהיו הנהנים העיקריים מכל ההטבות החדשות אותם תמציא הממשלה.
ובעוד שנה, כשתחל מערכת הבחירות הבאה, וליבני (?) מצד אחד וליברמן מצד שני ינסו להתקשר לתורמים על מנת לממן קמפיין שינצל את אי שביעות הרצון ממשלת נתניהו… מי מהם יקבל יותר כסף? מי מהם יוכל להבטיח למתעשרים החדשים (ולעשירים הישנים) שהם ירוויחו עוד ומי מהם יצטרך לשכנע את תומכיו הפוטנציאלים לוותר על המעט שיש להם?
מודעות פרסומת

תיקון הקולוניאליזם 2


"…רק כאשר אשכנזים יתחילו לארוז ולצאת מהארץ אתחיל להעריך את פעילותם נגד הקולוניאליזם של אבותיהם. לדעתי זו מדרגת המודעות הגבוהה ביותר שאפשר להעלות על הדעת — אם אתה רוצה לקצר את ימיו של הקולוניאליזם הציוני-אשכנזי, אסוף את ילדיך ואת ספריך הנאורים וסע לאירופה או לאמריקה. כאשר יקום ארגון שמאל אשכנזי שיעודד ויממן את עזיבתם של ישראלים מודעים, אז אדע שמשהו אמיתי קורה בשמאל האשכנזי. אני מדבר על עידוד כל הישראלים לקום וללכת. אלא שכידוע המזרחים אינם מודעים מספיק לתרומתם לקולניאליזם הלבן וגם אין להם דרכונים אירופאים ולכן משתי הסיבות הללו הם כנראה לא ילכו לשום מקום ויאלצו להסתכל לערבים בעיניים ולמצוא דרך אחרת לחיות בארץ הזאת. כולם קפצו עלי כאן כאשר ביקשתי מאותו פרופסור להעלות את עצמו באש. לזה בדיוק התכוונתי אז — קום ולך מכן…."

(החלק הראשון נמצא כאן)

איך זה שיש יותר כהנים מלויים?


זאב גלילי כתב באכזבה לא מוסתרת על ספרה של ג'ואן פיטרס "מאז ומקדם": "בישראל הספר כמעט ואינו מוכר… נראה שלא היתה התלהבות גדולה להוציא את הספר בארץ." ולכאורה הוא צודק, הספר יצא לאור באנגלית ב-1984, ולמרות העובדה שהוא מתייחס ישירות לסכסוך הישראלי-פלשתינאי, הוא כמעט לא השפיע על הדיון הציבורי (רק לשם השוואה "התנגשות הציוויליזציות" יצא ב-1996, "קץ ההיסטוריה" יצא ב-1992, "בלי לוגו" יצא ב-2000… כולם כמעט ולא רלוונטים לדיון המרכזי בציבורי בישראל, ולמרות זאת הם השפיעו עליו בצורה חזקה הרבה יותר), למעשה, נראה שזאב גלילי וקומץ האנשים שמנסים למכור את הספר פשוט מתווכחים עם דחלילים.

 

למיטב הבנתי (לא קראתי את הספר) לפיטרס יש טענה היסטורית די פשוטה:

  • הפלשתינים הם לא "עם אותנטי", הם אוסף של מהגרים שהיגר לישראל בגלל סיבות כלכליות ופוליטיות בעקבות ההגירה היהודית בהתחלה, ועל ידי הבריטים בהמשך.

המסקנה הפוליטית שגלילי רוצה שנסיק היא:

  • ולכן, בגלל שהם לא עם, אין להם בכלל זכות למדינה, ועל אחת כמה וכמה, בגלל שהם לא ילידי ישראל במוצאם, אין להם ככלל שום זכות על ארץ ישראל.

 

 

(באופן לא מפתיע זאת בדיוק טענת ראי לטענה ההיסטורית של שלמה זנד ולמסכנה ולמסקנה הפוליטית שכל מיני אנשים רוצים שנסיק מכך, וכנראה שגם הם יופתעו כמו גלילי… בכל מקרה). בעצם, זה היה ז'בוטינסקי שניסח את הרעיון הפוליטי הזה לפני כמה שנים:

"כל עם, שהוא מיושבי-הארץ… רואה בארצו את ביתו הלאומי, בו הוא רוצה להיות ולהישאר לעולמי-עד בעל-בית גמור ; לא רק לבעלי-בית חדשים, אלא גם למשתתפים, או לשותפים חדשים בהנהלת משק-הבית, הוא לא יתן רשות-כניסה מרצונו הטוב."

ולכן, החיים שלנו יהיו הרבה יותר פשוטים אם נסיק שהפלשתינאים הם לא "עם", ואינם "יושבי הארץ". אולי אפילו הם יקבלו אותנו בברכה, כל מה שנצטרך לעשות זה להסביר להם שהם לא עם. ואז גם נוכל, בניגוד למצוות ז'בוטינסקי, לגרש אותם (כי הרי ז'בוטינסקי טעה וחשב שהם עם ויושבי הארץ). הם הרי לא עם, הם לא יושבי הארץ, אין להם שום זכות לנסות למנוע מאיתנו להגר לכאן. אין להם זכות על הארץ.

הרעיון של עמים כבעלי זכות על שטח ארץ הוא רעיון ישן, עוד בתנ"ך מסופר איך כל אחד מצאצאיו של נח הוא למעשה אב של עם אחר. ואם כל עם הוא צאצא של אדם יחיד, אז כל החברים בעם הם היורשים שלו, והשטח שהיה בבעלות האב הקדמון הוא השטח ששייך (מתוקף הזכות לרכוש, הזכות להורשה, ואי הזכות למכירת קרקעות ולהגירה) לכל צאצאיו. למעשה היום אנחנו יודעים שאין לרעיון הזה אחיזה במציאות, כל העמים הם אוסף של בני אדם ללא אב משותף, תוצרים של אלפי שנות הגירה, מלחמות, נדודים ואהבות. לרובם יש תרבות משותפת, מיתוסים משותפים, שפה דומה… אבל כל אלה דברים נרכשים, אף אחד מהם לא מעיד על זכות טבעית לאדמה, או על זכות משותפת כלשהי. אי אפשר לדבר על רכוש של עם באותו מובן בו אנחנו מדברים על רכוש של אדם, ומאד קשה לדבר על אדמה כרכוש של קולקטיב מתמשך בלי להכניס איזה בורא עולם שיתן את אותו קושאן (ולבורא הזה נתייחס בהמשך).

הבעיה ביננו לבין הפלשתינאים היא לא שאלה לאיזה עם יש זכות היסטורית על הארץ. זאת שאלה משעממת, הרי לאף עם אין זכות על אף ארץ. הבעיה היא בעיה של אנשים. בעיה של מוחמד שיושב בשכם ללא זכויות אזרח, אחמד במחנה הפליטים בעזה שמגרד לחם כל יום, ו(אם נחזור למאה הקודמת) משה שנרדף באירופה על ידי הנאצים ומצא את עצמו ללא זכויות, אוכל, בית, ולרוב גם חיים. את הבעיה הזאת אי אפשר לפתור על ידי הוקוס פוקוס היסטורי, גם אם נגיד מאה פעמים שאין לערבים זכות על הארץ, וגם אם הם יגידו מאה פעמים שאין לנו זכות כזאת. לכן גם בעולם הרחב רוב המבקרים את פיטרס היו אותם אנשים שלא מצליחים להבין את המישור האנושי, ורואים את העולם כולו כסכסוך בין קולקטיבים.

לכן, למרות שהיסטורית יכול להיות שהספר מעניין, פוליטית, מדובר בספר חסר משמעות לחלוטין. מצד שני, יש לפיטרס טענה מאד חזקה על הידע האנושי. אם הטענה שלה נכונה, הרי שיש היום מליוני אנשים שמשוכנעים מעל לכל ספק שהוריהם היו ילידי מקום מסויים, בזמן שהוריהם נולדו במקום אחר. אותו אחמד שסבא שלו ברח מחיפה ב-48, משוכנע שסבא שלו נולד בחיפה וסבא של סבא שלו נולד בחיפה, בזמן שסבא שלו נולד בכלל בעיראק. ז"א שמישהו כאן שיקר. ולא רק לאחמד, ליותר ממליון אנשים. ההורים… השכנים… המנהיגים… ולא מדובר בשקר שעבר בטלפון שבור במשך אלפי שנה לפני המצאת הדפוס, מדובר בשקר שעבר בפחות ממאתיים שנה בעולם שבו רוב האוכלוסיה יודעת לקרוא ולכתוב, שיש בו עיתונים, היסטוריונים והעלות של כלי כתיבה היא כמעט אפסית.

ואם במצב הזה הורה לא אמר את האמת לילדו מה אפשר להגיד על סיפור שעבר בעל פה במשך אלפי שנים מאב לבן? זה הרי ההבדל בין ידע מסורתי לידע מדעי, בידע מסורתי אנחנו מאמינים במשהו מסויים בגלל שהוא עבר מאב לבן, מאם לבת, עד שהגיע אלינו, ככה "עובדת" הרפואה המסורתית, ככה נוצרות אגדות אורבניות, ככה נוצרו המיתוסים, זה הרי טיעון העד – הטענה שסיפור מעמד הר סיני עבר מבן לאב כהוכחה לנכונות התנ"ך. ופיטרס מזכירה לנו את מופרכותן של כל אותן טענות, את חוסר יכולתנו לסמוך על סיפורים שכאלה, ואת הצורך שלנו להסתמך על עובדות היסטוריות מצד אחד ולתעד את המציאות ההיסטורית מצד שני.

תיקון הקולוניאליזם?!


"…כל קורס שלי על הכיבוש מתחיל עם מפה של ארץ אחת מהים עד הנהר (לישראל אין גבול קבוע בשום כיוון) ודמוגרפיה אחת ומיד מתברר שהאירופאים הלא-חרדים הם מיעוט קטנטן השולט בכל השאר. מיד מתנדב מישהו בכיתה לזרוק "כמו האפרטהייד בדרום אפריקה." אבל אני מתקן ואומר קולוניאליזם. רוב האשכנזים לא אוהבים קולוניאליזם לכן תמיד יגידו אפרטהייד. תיקון האפרטהייד דורש בסך הכל ביטול חוקי הגזע וההגבלים על הלא-לבנים תוך שמירה על חלוקה תרבותית בין לבנים ללא-לבנים (ראה דר"אפ היום). ואילו בתיקון הקולוניאליזם… נו אתם מכירים היסטוריה, יוותר מעט מקום למאמיני הקולוניאליזם, יעני ציונים-אשכנזים וביניהם רבים שנולדו להורים מרוקאים ועיראקים…"