ברק בערפל


למה החליט מי שהחליט לבצע את הפיגוע בדרום דווקא בסוף אוגוסט? מן הסתם הם יכלו לעשות את זה גם ביולי, יוני, ספטמבר או אוקטובר. מה היתה המטרה שלהם? אני חושב שברור שהתשובה הכי סבירה היא נסיון לפגוע במהלך של אבו-מאזן. הרי החמאס ושות' יעשו ככל יכולתם למנוע עצמאות פלשתינאית בחיינו. זה מנוגד לאידיאולוגיה שלהם, ומנוגד לאינטרס הפוליטי שלהם. בעצם, המתים מהפיגוע היו אמנם ישראלים, אבל המטרה יושבת בראמללה. זה לא שהם מצטערים על מותם של כמה ישראלים, אבל זה רק תוספת צדדית, ישראלים היו מתים גם אם הם היו עושים את זה ביולי או בספטמבר.

ולמה החליט מי שהחליט להגיב בצורה כל כך נוקשה לפיגוע? הרי אפשר היה להגיב בצורה הרבה יותר שקטה (כמו שישראל עשתה בפיגועים האחרונים), אפשר היה גם לא להגיב. אני חושב שהמטרה כאן היא זהה, גם נתניהו רוצה לפגום ככל יכולתו במהלך של אבו-מאזן. למעשה, נראה לי שאם אפשר לשמור על הסיכסוכון הזה על אש נמוכה לחודש הקרוב, זה רק יחזק את האינטרסים של ממשלת ישראל והחמאס, ויפגע מאד באבו-מאזן ובסיכויי הצלחת המהלך הפלשתינאי לעצמאות. זה לא שהם מתואמים (הם לא), זה לא שנתניהו באמת שמח על מותם של ישראלים, אבל בכל זאת, נראה לי שיש לשני הצדדים אינטרס לעוד כמה סיבובים כאלה עד ספטמבר, ויש רק לקוות שמישהו ירסן אותם. מבחוץ זה התפקיד של מצרים או ארה"ב, מבפנים אני מקווה שתומכי הפת"ח יצליחו להפסיק את הטירוף החמאסי.

ובישראל? מי אמור לרסן את נתניהו? ברק? מרידור? ובזמן שכל הקולות המתונים בקואליציה הם חסרי כח פוליטי האופוזיציה משחקת בנדמה לי. אני עדיין לא מצליח להבין מה אמור היה התרגיל עם האוהלים להשיג, אבל אי אפשר להתיימר לנהל מדינה עם ערפול עמדות מוחלט והתעלמות מאישיו הכי חשוב שהיא מתמודדת איתו. דובי השווה את המחאה הזאת למסיבת התה, אמנם שתי התנועות מערפלות מסרים, אבל ההבדלים ביניהן צועקים לשמיים. בזמן שהמיקום הפוליטי (בצד הימני קיצוני) של מסיבת התה ברור לכולם, והעירפול הוא רק בין הערכים השונים של הימין האמריקאי, ותמיד בצד הקיצוני שלו, כאן יש עירפול מוחלט, גם כלכלי (המחאה בעד הכל, ונגד הכל) וגם מדיני (שם אין למחאה שום עמדה). אם היה סקר שהיה מראה תמיכה של 70% במסיבת התה, ההנהגה שלהם היתה מחדדת עמדות, וכאן, כשיש סקר שמעיד על יותר מ-80% תמיכה, ההנהגה רק מתלהבת בלי להבין שאם אין להם באמת מתנגדים אין להם תומכים אמיתיים.

ומה יוצא מכל הערפל הזה? שלי יחימוביץ', שעלולה לזכות בראשות מפלגת העבודה, התראיינה לגידי וייץ בהארץ ומיקמה את עצמה בימין המדיני איפשהו בין ליברמן לישי (שום מילה על ערבים, או זכויות אדם, תמיכה מוחלטת בהתנחלויות, ניאוציונות מזוקקת והרבה שנאה ל"טייקונים"…). זה לא צריך להפתיע, יחימוביץ' אף פעם לא היתה באמת ליברלית (והרי הצבעה לחד"ש היא עדות לאי ליברליזם), וההצטרפות שלה לעבודה לא שונה בהרבה מההצטרפות של פייגלין לליכוד, אבל בינתיים יחימוביץ' היא הנהנית העיקרית מהעירפול ("רבים מאנשי המטה שלי הם דרי האוהלים. זהו קהל תומך באופן מובהק"). כנראה שבחירות לכנסת ה-19 מי שיעמדו בראש המפלגות הגדולות ביותר יהיו: נתניהו, מופז (או ליבני), ליברמן, ישי, יחמוביץ, ליצמן, ברק (?) וכ"ץ. או, במילים אחרות, בחסות הערפל עלול להיווצר מצב בו נתניהו יהיה המועמד השמאלי ביותר (מבחינה מדינית) לראשות הממשלה, ולשמאל המדני כולו יהיו פחות מ-20 מנדטים.

אני חייב להודות שאף פעם לא הבנתי מה ההגיון מאחורי השיטה של לעצום את העיניים, לסתום את האוזניים ולהתעלם מהמציאות. דווקא עכשיו, כשיש סוף סוף דרך לסים את הסכסוך בצורה נקיה יחסית, דווקא עכשיו כשרבים בימין ואצךל הפלשתינאים אימצו את ההגיון של השמאל, לא ברור לי למה השמאל בוחר להתעלם מהמציאות ולהעמיד פנים שהיא לא קיימת. הכיבוש לא יסתיים סתם ככה, הפיגוע וההתקפות בדרום אמורות להזכיר את זה לכולנו. הדבר הראשון שצריך לעשות על מנת לסיים את הכיבוש הוא להפסק להעמיד פנים שהוא לא קיים. הוא קיים. הוא אישיו. הוא הנושא המהותי ביותר בפוליטיקה הישראלית. הוא משפיע, וישפיע, על כל דבר ודבר בפוליטיקה הישראלית, על יחסי החוץ, על המשפט, על הצבא, על המשטרה, על יחסי דת-מדינה. וכן, גם על הכלכלה.

מודעות פרסומת

אופס! (אנחנו עושים את זה שוב)


לפני כמה ימים התפרסמה בהארץ חשיפה של יוסי ורטר על איך הצליח הימין לייצר אי שביעות רצון מאולמרט ולהחליף אותו בנתניהו. קשה לשכוח מי היה המחנה שקיבל את תפקיד ההובלה במהלך הציני הזה. כן, אותו מחנה שהחליף את ברק בשרון, היה גם זה שהחליף את אולמרט בנתניהו והוא גם זה שמתחיל עכשיו את המהלך להחלפת נתניהו בליברמן (אם אני מבין נכון). יכול להיות שהשמאל טהרן מידי על מנת לחיות בעולם הפוליטי האמיתי, יכול להיות שהשמאל מאוהב בכיבוש ובתפקידו כאופוזיציה צודקת וצדקנית, ואולי השמאל רוצה להגשים איזה חזון הגליאני נאיבי שאני לא מלציח להבין… כנראה שכל התשובות נכונות.

אני לא כלכלן, ואולי אין לי את הפרספקטיבה להבין את הסיבות המדוייקות לעליית המחירים בישראל, אבל למיטב הבנתי מדובר בחלק מהמשבר הכלכלי העולמי. כלכלת ישראל קשורה לכלכלה העולמית הרבה יותר ממה שראשיה (כולל זה שקשר קשר עם האופוזיציה בארה"ב, ועכשיו הצליח להגיע למצב של הפסד בכל מקרה, אם הם ינצחו, לא יהיה לארה"ב כסף להמשיך לתמוך בנו, אם הם יפסידו לא יהיה לנשיא יותר מידי סיבות לתמוך בנו… גאון) מוכנית להודות. בכל העולם המערבי המשכורות יורדות או שהמחירים עולים. זה הרי אותו הדבר, והסיבה לזה, למיטב הבנתי, היא שאנחנו מייצרים פחות ממה שחשבנו שאנחנו מייצרים. הסיבה שבישראל המשבר מתבטא בעליית מחירים היא, למיטב הבנתי, בגלל גודלו של המגזר הלא יצרני בישראל. המגזר הזה מקבל כסף ללא קשר לכמות הכסף אותה הוא מייצר, ולכן הערך של הכסף (הכמות המייוצרת) יירד. בניגוד לסיפורים של נתניהו, המגזר הלא ייצרני הוא לא עובדי הציבור, חלקם בהחלט מייצרים תוצרת בעלת ערך אמיתי, הבעיה היא אם אותם מגזרים שמבחירה (חרדים) או שלא מבחירה (חיילים) מנסיבות תרבותיות (ערביות) או טכניות (הילדים) לא עובד (בעבודה אמיתית). וכאלה יש בישראל הרבה. בהנתן המצב של אוכלוסיה קטנה (עם קמץ ו/או צרה מתחת לט') שממנת אוכלוסיה גדולה (וגדלה) כשהייצור קטן ממה שחשבנו שהוא, ברור שרמת החיים של האוכלוסיה תרד. את הבעיה הזאת אפשר לפתור בשלוש דרכים: להגדיל את הייצור, להוריד את רמת החיים או לשנות את חלוקת התוצרת.

הממשלה לא באמת יכולה להגדיל את עוגת הייצור, היא כן יכולה לנסות לייצר מצב בו הייצור כדאי יותר. למשל, לשחרר עוד עובדים: לבטל את שירות החובה, לבטל את ההטבות לגורמים פוליטיים (חרדים, מתנחלים) שמעודדות אותם לא לעבוד, להשקיע בחינוך טוב לכל האוכלוסיה (כולל חרדים וערבים)… כל זה לא יקרה, לא בממשלה הנוכחית, ולא בחמשת אלה שיחליפו אותה. אפשר, למשל, להגדיל את הגמישות התעסוקתית של הציבור: תחבורה ציבורית יעילה, מיסוי על רכישת דירות (ועל ידי כך עידוד מגורים בהשכרה, שמגמישים את היכולת של העובד להחליף מקום מגורים), יום לימודים ארוך (שיחרר הורים לעבוד בשעות הלימודים)… גם זה לא יקרה. אפשר גם לנסות להוריד את המיסוי על עבודה ולקוות שזה יעודד אנשים לייצר יותר, הבעיה היא שהכסף הזה צריך לבוא מאיפשהו, ולא, הוא לא יבוא לא מתקציב הביטחון, ולא מהתמיכה בהתנחלויות. בקיצור, קשה להאמין שהממשלה הנוכחית תיהיה מסוגלת להגדיל את הייצור, בטח שלא לשביעות רצונם של המוחים.

את רמת החיים כל אחד יכול להוריד לבד. אם מחירי בדיור היו יורדים ב-20% בשנה, אף אחד לא היה מתלונן, וכולנו היינו מעלים את רמת חיינו בשקט. הבעיה היא שזה לא כל כך עובד לצד השני, האדם הוא ייצור רציונלי לחלוטין שכמדובר בעלייה ברמת חיים, אבל רמת חיים שהושגה לא תשוחרר, וברגע שרמת החיים צריכה לרדת זה כבר לא עובר בשקט. הבעיה היא הרי, שגרמו לנו להאמין שאנחנו שאנחנו מייצרים יותר ממה שאנחנו מייצרים באמת, ועכשיו אנחנו צריכים להתמודד עם המציאות, וזה לא נעים.

המסקנה המתבקשת היא שהדבר היחיד שהממשלה יכולה לעשות כתשובה להפגנות היא לשנות את חלוקת התוצרת. ז"א כמות הכסף תשאר פחות או יותר קבועה (מן הסתם תרד, כי ככה זה שממשלה לאמונית מנסה להתחבב על קהל סוציאליסט) והשאלה היחידה היא מי יקבל יותר ומי פחות. בהנתן אופיה של הממשלה, גם התשובה לשאלה הזאת נראית לי ברורה לגמרי:

  • הראשונים להפסיד יהיו החלשים וחסרי הכח הפוליטי, כן, נכון, העובדים הזרים. כבר עכשיו שמענו כמה מתועמלני הממשלה מדברים על פגיעה בעובדים הזרים. כדאי להבהיר שמדובר במעשה חסר הגיון כלכלי באופן מובהק, שרק תפגע התוצרת בכלל (ובמחירי הדיור ותוצרי החקלאות בפרט). אבל הגיון כלכלי זה נחמד, בחירות יש עוד כל ארבע שנים.
  • אחריהם יבואו תושבי הגדה (והרצועה?) שימצאו את עצמם "מוותרים" על עוד ועוד מאדמותיהם ורכושם לטובת עוד ועוד מתנחלים חדשים.
  • גם ערביי ישראל, מן הסתם, יגלו פתאום שאדמותיהם מופקעות להקמת כביש מהיר בין אריאל לחיפה או שכונה חרדית חדשה באמצע המשולש.
  • אדמה יש גם לחקלאים בישראל, רובם מצביעי שמאל מסורתיים, ולכן אין לממשלה יותר מידי סיבות להמנע מלקחת את אדמותיהם ללא פיצוי.
  • את הבעיה של הסטודנטים הממשלה יכולה לפתור בקלות על ידי פיזור האוניברסיטאות במרכזי הערים הגדולות, ופתיחת עוד מכללות בפריפריה. זה לא שאם במקרה גם כל מיני פרופוסורים שמאלנים ימצאו את עצמם מובטלים או המדינה תמצא את עצמה ללא מחקר אקדמי (מלבד מחקר במכוני מחקר "פרטיים") מישהו בממשלה יבכה.
  • הדיבורים על "הקלה בבירוקרטיה" ושיווק "קרקעות חומות" הם רק יופימיזם לאי התחשבות בצרכי הקהילה, הפקרת איכות חייהם של התושבים הנוכחיים, והתעלמות מהפגיעה בצרכים תכנוניים עתידיים. במילים אחרות, ערך הדירות של מי שיש לו דירה ירד –> איכות חייהם של התושבים תרד.
  • מהצד השני, גם את המרוויחים לא קשה לנחש. קבלנים שמבקרה גם חברים במרכז הליכוד ו/או בישראל בתינו, ושבמקרה יזכו בכל ה"מכרזים" שאף ביורוקרט לא יוכל לבדוק אם הם הוגנים.
  • אותם בובות-הון רגילות שמקבלות פעם אחרי פעם הלוואות מהבקים (ובעצם, מהמדינה) על מנת להשקיע בעוד מייזם כושל (לרוב) כשבמקרה של כשלון הציבור ישלם את החוב, ובמקרה של הצלחה הם והבנק יקצרו את הפירות.
  • המתנחלים שישפרו את איכות חייהם ויטינו כל אפשרות לפשרה עתידים אם הפלשתינאים.
  • החרדים (למעשה ההנהגה החרדית), שיהיו הנהנים העיקריים מכל ההטבות החדשות אותם תמציא הממשלה.
ובעוד שנה, כשתחל מערכת הבחירות הבאה, וליבני (?) מצד אחד וליברמן מצד שני ינסו להתקשר לתורמים על מנת לממן קמפיין שינצל את אי שביעות הרצון ממשלת נתניהו… מי מהם יקבל יותר כסף? מי מהם יוכל להבטיח למתעשרים החדשים (ולעשירים הישנים) שהם ירוויחו עוד ומי מהם יצטרך לשכנע את תומכיו הפוטנציאלים לוותר על המעט שיש להם?

וידויו של רוצח המונים


עמירה הס פירסמה הארץ את אדותו עדותו של הנווט שהפציץ את ביתו של סלאח שחאדה ורצח תוך כדי 14 אזרחים, 11 מהם ילדים.

כמה דברים מזעזעים שעולים מהוידוי:

  1. מפקד הבסיס שאל אותם אם הם רוצים לדעת את במי הם הולכים להתנקש. הם התנגדו. ז"א גם בזמן שהם הטילו את הפצצה על בית אזרחי באמצע הלילה, הם לא ידעו את מי הם אמורים להוציא להורג ללא משפט.
  2. אחרי שהם חזרו מה"משימה" סיפרו להם את מי הם הוציאו להורג. הם לא ידעו מי זה. ז"א שהם יצאו למשימה להרוג אדם בלי שהם ידעו אפילו מי הוא ולמה צריך להרוג אותו.
  3. אף אחד לא עשה שום תחקיר רציני אחרי הרצח. כל הסיפורים על זה שצה"ל חוקר את עצמו הם פשוט בולשיט, כמה ימים אחרי הרצח "הגיעו שלושה חבר'ה לטייסת. שלושה מילואימניקים." ורק אז הם שמעו במקרה שיש עם זה בעיה.
  4. רק בעקבות הגעתם של המילואמניקים עלה הנושא המוסרי ושיחת המוסר הראשונה (או השניה) שעבר הנווט בשירותו הצבאי. לא מדובר על טירון שגוייס לצבא לפני יומיים, מדובר על קצין שעיסוקו היה הפצצת אזרחים תמורת תשלום. איך אפשר להעסיק אדם כזה בלי להבהיר לו את הבעיות המוסריות שעולות מתפקידו?! רק מי שרוצה צבא מוסרי חייב לוודא שהחיילים שמשרתים בו שמעו פעם על המוסר.
  5. הנווט לא מכיר את התקדים של כפר קאסם, וחושב בניגוד מובהק להחלטת בית המשפט, שלא היתה לו בחירה, והוא היה חייב לבצע את הפשע.

אין התיישנות על רצח. הגיע הזמן להעמיד את כל מי שהיה מעורב ברצח הזה לדין פלילי. לא סביר שרוצח מסתובב חופשי ועוד מרצה לנערים. העובדה שאף אחד לא עמד לדין, שאפילו לא היתה חקירה, היא עלבון לכל אחד מאזרחי ישראל.

צמצום מקלט מס כגזל?


יכול להיות שאני לא מבין משהו… אבל למיטב הבנתי זה מה שקרה:

חברי הכנסת מיסז'ניקוב, נוקד, ארדן, ברוורמן, מילר ותירוש גילו שבגלל מחסור כספי סטודנטים וחוקרים עוזבים את המוסדות האקדמיים בישראל. אפשר, כמובן, לנסות להגדיל את תקציב המוסדות האקדמיים, אבל למה ללכת לפתרון הישר והפשוט כשאפשר לפתור את הבעיה באופן עקום? ואכן, הם מצאו פתרון עקום לחלוטין. במקום להגדיל את תקציב המוסדות האקדמיים באופן ישיר, אפשר לתת פטור ממס לחלק מההוצאות של המוסדות האקדמיים. במקרה זה, הם החליטו לתת מקלט מס ל"מלגות". מקלט מס הוא כמעט אף פעם לא פתרון צודק, ובטח שלא במקרה הזה. הרי מי שמקבל מלגה שנמוכה מרף המס לא ישלם מס בכל מקרה, לכן לא מדובר על סטודנטים חסרי כל, מדובר על מי שמרוויחים מעל רף המס, ואין סיבה שלא ישלמו מס כמו כולם. יותר מזה, מי שמרוויח למעשה מהפטור הם לא הסטודנטים אלא מחלקי המלגות (שיכולים לתת לסטודנטים 20% פחות משכורת), וזה על חשבון שאר משלמי המיסים שמשלמים את הפער.

באופן משעשע, אפילו את מקלט המס הם ניסחו באופן לא מוצלח, ככה שבמקום שיביע את מה שהם התכוונו, הוא מאפשר לכל מי שמעסיק סטודנטים שעונים על תנאים מסויימים לשלם להם משכורת בצורה של מלגה, ואז גם לא צריך לשלם מס. כנראה שהיו מעסיקים שניצלו את הפרצה המטופשת הזאת, וגנבו לכל אחד מאיתנו כסף. כנראה שמישהו במשרד האוצר שם לב (חצי שנה אחרי שחוקק החוק) לעובדה שהמקלט הזה מנוצל באופן שמנוגד למטרתו, ולכן ניסה לשנות את החוק בהתאם. לא, חס וחלילה, לבטל את המקלט, אלא רק לצמצם אותו למטרתו המקורית.

זה, למיטב הבנתי, מה שקרה. אבל מי שקורא את מעריב, ידיעות אחרונות, או הארץ יכול להגיע למסקנה שקרה כאן משהו אחר לגמרי. או שאני פשוט לא מבין כלום, או שהעיתונאים לא יודעים על מה הם מדברים, או שהם בטוחים שכולנו מטומטמים.

רק שלא נגלה גמישות


על חוג תגר כתב פעם יוסי ורטר:

"זהו החוג הוותיק ביותר בליכוד, הנחשב ביותר, השורשי ביותר, האידיאולוגי ביותר. במלה "אידיאולוגי" אין הכוונה לאגף השמאלי בליכוד. תגר הוא בקצה השני. מימינו רק הקיר (או חטיבת מנהיגות יהודית של הפייגלינים, אבל אנשיה אינם באמת אנשי ליכוד).

ראשי תגר נמנים עם מייסדי הליכוד, שמרנים שבשמרנים, ימניים שבימניים. את מכסת הפשרות שלהם הם מיצו בוועידת קמפ דייוויד של מנחם בגין ואנואר סאדאת. זוהי המשפחה הלוחמת במיטבה; הם חולמים על בגין, מתגעגעים ליצחק שמיר, אבל אוהבים את נתניהו. הם אלה שנעמדים דום בישיבות המרכז ושרים בגרון חנוק את המנון בית"ר, כי רק הם מכירים את המלים על בוריין ומאמינים בהן – כפי שהם מאמינים לתורת נתניהו, לספריו ולהרצאותיו נגד מדינה פלסטינית."

וכן כנראה שלא קל לראש ממשלה מהליכוד שמקפיא את הבניה בשטחים, שמכריז על רצונו בהקמת מדינה פלסטינית, ושמקיים משא ומתן עם נציגי הראשות על הקמת מדינה כזאת להפגש עם ראשי החוג. איכשהו הוא צריך להרגיע אותם, לתת להם להבין שכל הדיבורים האלה הם רק על מנת להרגיע את נשיא ארצות הברית, את חברי הקואליציה משמאל ואת התקשורת, להסביר להם שגם במהלך הקדנציה שלו לא תוקם מדינה פלסטינית. במקרה של נתניהו הפיתרון היה פשוט:

"אם היינו מגלים גמישות ההסכם היה נחתם מזמן".

זהו, רק להזכיר להם את העובדות, לא הוא יגלה גמישות, גמישות זה לשמאלנים, הוא ידבר וידבר, אבל הסכם לא יחתם. לא בקדנציה שלו…

בעצם, בעצם זה לא היה נתניהו, והחוג לא היה חוג תגר. אלה דבריו של מחמוד עבאס בפני חברי הכנסת של חד"ש. מה שווים כל הדיבורים על נכונות לשלום כשברור שההנהגה הנוכחית של הפלשתינאים לא תחתום על שום הסכם מלבד הסכם כניעה? וכמה חד"ש היא באמת מפלגת שלום עם חבריה ממקמים את עצמם כמקבילים של חוג תגר? כנראה שנשאר רק לקוות שאת עבאס יחליף מנהיג שמבין את חשיבותה של הגמישות, שבתקופה שתעבור עד אז לא יהרגו יותר מידי יהודים וערבים.

מאה זה הרבה?


ברנאר אנרי לוי כותב בהארץ:

"המצור, עלינו לזכור ולהזכיר ללא הרף, נוגע רק לנשק ולמוצרים הנחוצים לייצורו. הוא אינו מונע את הגעתן היומית מישראל של 100 עד 125 משאיות עמוסות מזון, תרופות, ציוד הומניטרי."

לי זה נשמע נתון מוזר:

  1. ממתי סופרים אספקה בעזרת משאיות ליום? כמה משאיות ליום אני צורך? כמה משאיות ליום צורך הבלגי הממוצע? כמה האפגני הממוצע? בכללף על איזה משאיות מדובר? 100 משאיות למליון וחצי בני אדם זה הרבה או מעט? זה נשמע לי מסוג הנתונים שאנשים זורקים סתם ככה, בשביל שישמעו מרשימים. הרי אם הוא היה אומר, למשל, ישראל אינה מונעת את העברתו של קילו בשר לכל אדם בעזה ביום, כולנו היינו יכולים לדעת שזה הרבה, כי כולנו יודעים מה זה סטייק של קילו. אבל מאה משאיות?!
  2. מה זה הנתון הזה 100 עד 125? בסופו של דבר, ברנאר אנרי לוי לא ישב בעצמו וספר, זה נתון שבא ממקור כלשהו. יש ארבע דרכים לדעת לכמה משאיות ישראל מאפשרת לעבור ביום: או שהנתון מגיע מגורם מוסמך מישראל, או שהנתון מגיע מגורם מוסמך מעזה, או שהנתון מגיע ממשקיף צד ג' שדגם כמה ימים ועשה אקטרפולציה, או שזה סתם נתון שמישהו המציא. קשה לי להאמין שגורם רישמי בישראל או בעזה שיודע כמה משאיות נכנסות לעזה מידי יום מרשה לעצמו לטעות ברבע, זה סדר גודל לא סביר לחלוטין בהתחשב באופי האבסולוטי של שלטון החמאס, ובאופי הפניקניסטי של הממשל הישראלי. עוד יותר קשה לי להאמין שברנאר אנרי לוי סתם המציא מספר. לכן, האפשרות האחרונה שנשארה היא שמדובר במישהו שישב וספר כמה משאיות נכנסות בכמה ימים אקראיים, ומזה הוא הסיק לגבי כל השנה. אני מקווה שלא צריך להסביר למה חייבים להבין איך בדיוק הוא ספר, באיזה ימים כן ובאיזה ימים לא, מתי הוא ספר, ואיך הוא הגיע למספר הזה.

אז, כמו כל אדם סביר, הלכתי לחפש בגוגל. את הנתון הזה לא מצאתי בשום מקום, לא בעברית ולא באנגלית. לא בגוגל ולא בבינג (שום מקום מלבד המאמר של ברנאר אנרי לוי וכמה טוקבקים שלא פירטו יותר מידי). מה שכן מצאתי זה את הדו"ח של אמנסטי על עופרת יצוקה. מתוך הדו"ח:

"בחודש נומבר 2008 נכנסו לרצועת עזה בממוצע 23 משאיות אספקה ביום, פחות מ-5% מן הממוצע היומי בחודש מאי 2007."

(אגב, סדר גודל של המספרים 122 ו-127 מופיע שם, אבל הוא מתייחס לחודשים ספציפיים, האם זה המקור?).

זה מעניין, כי אם בנובמבר 2008 נכנסו 23 משאיות, שהם פחות מ5% ממה שנכנס במאי 2008, אז במאי 2008 נכנסו יותר מ-460 משאיות. ז"א שבין 2008 ל-2010 מספר המשאיות ירד ביותר מ-72%. אבל, זה לא מפסיק שם, גם בצלם ספרו משאיות ביום.

"לפי נתוני UNSCO (משרד השליח המיוחד של האו"ם למזרח התיכון), היה מספרן הכולל של המשאיות שהוציאו סחורות מרצועת עזה ב2004- קטן בכ70%- בהשוואה לנתון המקביל לשנת 1998"

ז"א (בהנחה שמספר המשאיות לא עלה משמעותית בין 2004 ל-2008 ובהנחה שכל הנתונים למעלה נכונים), שמאז 1998 מספר המשאיות ביום ירד ביותר מ-90%. באותה תקופה, כדאי לזכור, אוכלוסיית עזה גדלה ביותר מ-50% (מ-1,054,173 ב-1998 ל-1,604,238 היום). או, במילים אחרות, על כל שני עזתים שחיו ב-1998, חיים היום שלושה, ועל כל 10 משאיות שקיבלו העזתים, היום הם מקבלים משאית אחת. ואם נקבל את ההנחה של ברנאר אנרי לוי שישראל מונעת רק "נשק ומוצרים הנחוצים לייצורו" נגיע למסקנה המתבקשת ש93% מהמשאיות שנכנסו לעזה ב-1998 הובילו נשק ומוצרים הנחוצים לייצורו.

ובליבה חומה, ובכניסה רמזור אדום.


אני חייב להודות שהסיפור המוזר על הכפר הפלסטיני השכונה הירושלמית שיח' סעד לא מובן לי עד הסוף. נגיד ורוצים למנוע מתושבי שכונה מסויימת בבירתינו המאוחדת לנצח נצחים לטייל בעירם (דבר שקורה בכמעט כל עיר בעולם) למה לשים רמזור שאדום תמיד? ז"א, אפשר היה לחסום את הכביש, אפשר היה לשים תמרור "אין מעבר", אפשר היה לחפור תעלה עם תנינים, כרישים ופירנאות, אפשר היה לפזר נעצים, אפשר היה פשוט להרוס את הכביש… למה החליטו דווקא על תמרור אדום? תמרור שאדום כל הזמן? האם מישהו ייצר תמרור מיוחד כזה? יש בו גם מנורה ירוקה שפשוט לא עובדת? אולי בכלל לא מחוברת? ואולי יש שם רק מנורות אדומות? ואת החשמל מי משלם? ואם תהיה הפסקת חשמל? עד עכשיו חשבתי על שתי אפשרויות:

יכול להיות שהרמזור לא באמת אדום כל הזמן. יכול להיות שהוא הופך לירוק ל(נגיד)מאית שניה אקראית פעם בשניה. זה נותן כמעט רבע שעה ביממה בהם יכולים תושבי  שיח' סעד לצאת ולטייל בעירם. ובזכות העובדה שלא מדובר בפרק זמן רצוף, יכול תושב שיח סעד לצאת לשעות לסידורים תוך כדי ניצול נבון של חלקיקי השניה האפשריים.כמובן שזה שהם לא מסוגלים להבחין בחלקיק זמן כל כך קטן (ועל אחת כמה וכמה להגיב לו) זאת בעיה שלהם (ככה זה ערבים, נותנים להם רגע שעה, והם ישר רצים להארץ ובג"ץ).

ומצד שני, יכול להיות שמדובר באיזה קריצה של מערכת הביטחון לבית המשפט.  ככה כשמערכת הביטחון תצטרך לנמק את ההחלטה היא תוכל להגיד שזה שקר וכזב שהיא מונעת מתושבי שיח' סעד לצאת מהשכונה שלהם. היא בסך הכל שמה רמזור. והרמזור, לגמרי במקרה, תמיד אדום. גם אנשי מערכת הביטחון ושופטי בית המשפט לא נוסעים באור אדום, אז באיזה רשות רוצים תושבי  שיח' סעד לסוע באור אדום? ואולי הם רוצים פטור מעוד כמה חוקים? אם כולנו עומדים באור אדום, שגם הם יעמדו. כי חוקים חייבים לקיים, זאת דמוקרטיה, והחוקהרי שווה לכולם. אם אני מבין נכון, בניגוד למה שפורסם בהארץ, בג"ץ דווקא אישר את  ה"השפעה הלא מבוטלת על מציאות חייהם של תושבי שיח' סעד" אפילו בלי לשאול על שום שאלה על צבע הרמזור. כך שכנראה שהאפשרות השניה היא הנכונה. ובית המשפט שוב הוכיח כמה קל לו לוותר על זכויותיהם של הפלשתינאים בשם הביטחון.

בינתיים, מעבר לים, החליט השופט מיטינג בועדה המיוחדת לענייני הגירה בבריטניה שלא לגרש שני סטודנטים פקיסטנים ששהו בבריטניה למטרות לימודים ואירגון אירועי טירור (לכאורה). וזה למרות שהוא השתכנע שהם באמת תכננו לבצע מעשה טרור. אבל בגלל שרשויות החוק לא רצו להעמיד אותם לדין פלילי (גנראה משום שזה יאפשר להם לתחקר את המאשימים שלהם בפומבי, ולחשוף תוך כדי כך את שיטות איסוף הראיות הסודיות)ובגלל שהם היו צפויים לעבור עינויים בפאקיסטאן, החליט השופט את מה ששופט הגון חייב להחליט.כי ככה זהצריך להיות, אי אפשר לוותר על זכויותיהם של אחרים בשם הביטחון, אי אפשר סתם לגרש אנשים (אפילו אם הם לא אזרחים) בלי הליך ראוי, אי אפשר להעניש אנשים בעזרת ראיות סודיות. ואי אפשר לקבל עינויים כדבר לגיטימי, אפילו עינויים של לא אזרחים, ואפילו של לא אזרחים מנוולים. מעניין האם יבוא יום וגם בישראל יהיה שופט אמץ כזה.

אפרטהייד זה רע? למי?


אמיר חצרוני כתב להארץ מאמר מעניין על האפרטהייד. קודם כל כמה נקודות על המאמר עצמו:

  • "בוויכוחים על עתיד יהודה ושומרון, השמאל נוהג להשתמש בדוגמה הדרום אפריקאית כנשק יום הדין. המסר הוא, שאם לא נפסיק את מדיניות האפרטהייד, לכאורה, בשטחים, נהפוך למצורעים בזירה הבינלאומית, כפי שהיתה דרום אפריקה בשנות ה 70 וה 80." לא, זה לא המסר. זה היפוך של סיבה ומסובב. המסר הוא שאם לא נפסיק את מדיניות האפרטהייד "לכאורה" בשטחים,נהפך ללא מוסריים כפי שהיתה דרום אפריקה בשנות ה 70 וה-80, ולכן ראוי להפסיק את המדיניות הלא מוסרית (ולכן, יש אומרים, ראוי להפוך את ישראל למצורעת, כמו שהפכו את דרום אפריקה).
  • "הפרדה זו נובעת משיקולי ביטחון (אולי מופרזים לעתים) ולא מתוך תפישת עולם גזענית" מעניין לציין ש"שיקולי הביטחון" האלה מקבילים לחלוטין לחלוקה הגזעית, מעניין שבשנות השבעים והשמונים, כשלא היו "שיקולי הביטחון"היתה אפליה בוטה לא פחות, מעניין ששיקולי הביטחון האלה תקפים גם לאזרחים ישראלים שלא מהווים שום "סיכון ביטחוני" (אבל לא שייכים לגזע הלא נכון) בזמן שאזרחים ישראלים שמהווים "סיכון ביטחוני" (ושייכים לגזע הנכון) לא מופלים לרעה. אם זה הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז זה כנראה "שיקולי ביטחון".
  • "לפי גרסת השמאל, דרום אפריקה של תקופת האפרטהייד היתה מקום שנורא לחיות בו לא רק לאוכלוסייה השחורה אלא גם לציבור הלבן, ואילו היום מדובר בגן עדן עלי אדמות." אני לא מכיר כזאת גרסא. להפך, אני חושב שאין אדם אחד בשמאל שמטיל ספק שאם לא מתחזבים ביסורי מצפון די מגניב לחיות עם עבדים.
  • "נכון שבשנות ה 80 דרום אפריקה הוחרמה על ידי רוב המדינות, מה שהפך את הדרכון הדרום אפריקאי לנייר חסר תועלת, אבל רמת החיים של דרום אפריקאים לבנים דווקא היתה אז גבוהה למדי." זה אמנם נכון, גם רמת חייהם של הלבנים בדרום ארצות הברית "היתה גבוהה למדי" ובכלל, עבדים משפרים את רמת חייהם של המעבידים, אבל החרם על דרום אפריקה לא היה רק חרם דיפלומטי וספורטיבי, אלא בעיקר כלכלי, וזה, החרם הכלכלי, הוא כנראה מה ששבר את המשטר הבורי (שכזכור, בחר לבטל את האפרטהייד).דרום אפריקה היא מדינה עשירה במשאבים, והעולם בזמנן היה חצוי בין שתי מעצמות (וברגע שהפסיק להיות חצוי, האפרטהייד נפל). ישראל היא מדינה דלה במשאבים ועיקר ההכנסות שלה הן מיצוא, והעולם היום כבר (עדיין?) לא חצוי. לכן, הירידה הצפויה של רמת חייו של הישראלי הממוצע בעקבות חרם כזה תהיה גבוהה בהרבה, לא רק שלא נוכל לסוע לטיול ביוון, לא יהיה לנו כסף לטיסה לשם.
  • "האם הרווחים הסמליים הללו היו שווים את ביטול האפרטהייד? מנקודת מבט פרקטית של דרום אפריקאי לבן ממוצע, ביטול האפרטהייד נראה בדיעבד כעסקה מפוקפקת." טוב, את זה אפשר היה לדעת מראש, אני מניח שמי שהיה מסתובב בגרמניה עשור אחרי נפילת הרייך היה מסיק ש"מנקודת מבט פרקטית של גרמני ממוצע, נפילת הרייך נראה בדיעבד כעסקה מפוקפקת" . בכל זאת, אני שמח על זה שהיו אנשים שלא הקשיבו לחצרונים שהיו במדינות הברית, ובכל זאת עשו את מה שראוי היה לעשות.

bw.jpeg

ובכל זאת, יש משהו במה שפרופ' חצרוני אומר. מאז נפילת האפרטהייד דרום אפריקה נמצאת במצב של נפילה חופשית. מאז ביטול האפרטהייד הפשע, העוני, הסמים, האיידס והשחיתות מכים בתושבי דרום אפריקה ללא רחם. וגם על זה ראוי לציין כמה נקודות:

  • דרום אפריקה החדשה היא כשלונה של הדמוקרטיה הפורמלית. נכון שיש שם בחירות חופשיות, ושהשלטון נבחר על ידי רוב הציבור. אז מה? למעשה זומה מזכיר את אידי אמין הרבה יותר מאשר מנדלה.  אם אנחנו מדברים על דמוקרטיה כעל שיטת שלטון רצויה, ברור שאין לדמוקרטיה הפורמלית כמו שהיא ממומשת בדרום אפריקה היום מה להציע לנו.
  • דרום אפריקה החדשה היא עוד כשלון של הפרא האציל. שנים מלמדים אותנו דוברי ה"שמאל" שכל הבעיות בעולם נובעות מהמעורבות של האדם הלבן בסדר הטבעי הטהור של בני האדם הכהים.  כל פעם שאדם לא לבן עושה משהו רע, יש מי שמחפש את הלבן שאשם. זאת גישה גזענית ומתנשאת. לאנשים כהים יש את אותה יכולת לפשל כמו אנשים לבנים.כשאנשים כהים פושעים, צריך להאשים אותם, ולא לחפש את הלבנים שעומדים מאחוריהם. דרום אפריקה לא נמצאת במצב המחורבן שהיא נמצאת בגלל שלטון הבורים (או הבריטים, או ההולנדים), אלא בגלל שלטון הזולו הנבחר. על מנת שדרום אפריקה תשפר את מצבה, היא צריכה, אזרחיה צריכים, לקחת את עצמה בידיים. לדרום אפריקה יש מספיק משאבים ותשתיות להוביל את הכלכלה העולמית, אבל למעשה היא לא מצליחה להוביל אפילו את הכלכלה האפריקאית.
  • ההגירה הלבנה מדרום אפריקה היא טבעית. אנשים לא אוהבים לחיות במקום בו רע להם. הנסיון להחליף תחושת זהות בלחם, רדיפת "ביטחון" בחירות ופטריוטיזם בצדק לא הצליח גם בדרום אפריקה. עוד שיעור מעניין שכדאי ללמוד
  • כדאי לישראלים להתחיל להתמודד עם שאלת "היום שאחרי" כבר היום, ולא לחכות לנפילת השלטון בשטחים. גם אם השלטון הישראלי בשטחים יהיה באמת נצחי, ואני מכיר מעט מאד מוסדות היסטוריים שאפשר להגיד עליהם שהם נצחיים, לא יקרה כלום למי שיתכונן, אבל במקרה והשלטון הישראלי בשטחים בכל זאת יקרוס, כדאי שיהיה לנו תוכנית, על מנת שלא נמצא את עצמנו תקועים בדרום אפריקה חדשה. אפשר לנסות לדאוג שהפלשתינאים ישכילו להתנהג באופן רציונלי יותר מהדרום אפריקאים, אפשר לנסות לדאוג לכך שיהיה מצב בו אפשר יהיה לקיים מדינה ישראלית בצד המדינה הפלשתינאית. אבל להתעלם מהאפשרות שזה יקרה? להמשיך לבנות עוד התנחלויות? להקים אוניברסיטה במרכז ארץ הזולו? זה הרי מנוגד לחלוטין מהמסקנה ההיסטורית אותה מנסה פרופ' חצרוני ללמד אותנו.

כן, בואו נדבר


גדעון לוי כתב מאמר בו הוא נותן לפלשתינאים אוסף של תירוצים למה לא לדבר עם ישראל. אולי כדאי לפרט את התירוצים האלה ולהסביר למה הם לא יכולים להיות סיבה לא לדבר ושאם היינו מקבלים אותם כסיבה לגיטימית היא תהיה תקפה גם לצד השני (ז"א, באותה מידה הם יכולים להוות תירוץ לישראל לא לדבר עם הפלשתינאים – אני כבר יומיים מתלבט אם זה בעצם מה שלוי רצה להגיד באיזה מן הפוך על הפוך כזה, אבל הגעתי למסקנה שהניסוח של המאמר והכתיבה של לוי לא מתאימה להתחכמות כזאת).

  1.  "לפחות שישה מחברי ה"שביעייה" שלה אומרים שהם לא מאמינים בשום הסדר אתכם" –  נו, וזאת סיבה לא לדבר? להפך, בואו תוכיחו שהם טועים. הרי גם רוב ההנהגה הפלשתינאים אומרת שהיא לא מאמינה בהסדר עם ישראל.
  2. "אהוד ברק, הסמן ה"שמאלי" בחבורה, הוא אבי אבות תורת ה"אין פרטנר" שניפצה לרסיסים את מה שנחשב למחנה השלום של ישראל" כן, זאת תורת האין פרטנר שניפצה את מחנה השלום, בלי שום קשר למעשי הפלשתינאים…
  3. "לימינו ניצבים בוגי יעלון ואביגדור ליברמן, אלי ישי ובני בגין ובראשם בנימין נתניהו, איש מהם לא מאמין בהסדר אתכם, אין-פרטנר שכמותכם" יעלון, ליברמן, בגין, ישי ונתניהו לא הגיעו לשלטון במקרה, לפניהם היו אולמרט, ברק, פרס ורבין, שדווקא ניסו להגיע להסכם ולא הצליחו…
  4. "עם ממשלה שבעבורה הפסקה זמנית בבניית ההתנחלויות היא "גזירה" בלתי נסבלת" ועם הממשלה שהחליטה לפרק באופן חד צדדי את כל ההתנחלויות בגוש קטיף היה צריך לדבר?
  5. "עם מי שהחליטו מזמן שירושלים וגושי ההתנחלויות האינסופיים יישארו בריבונות ישראלית" כמובן שאם לא תדברו אז ירושלים וגושי ההתנחלויות האינסופיים יעלמו….בעבר הוחלט גם שסיני תשאר לנצח בישראל, והנה קצת דיברו וסיני כבר מזמן לא בישראל. הדרך הטובה ביותר לשנות את ההחלטה הזאת היא בדיבורים. מה גם שכדאי לזכור מה החליטו בהנהגה הפלשתינאית.
  6. "מצטלמים אתכם ומתנחלים באדמותיכם" להבדיל ממצטלמים אתכם ומפוצצים את אוטובוסיכם?
  7. "מעלים הצעות "מרחיקות לכת" שהן פחות ממינימום הוגן מבחינתכם" מה זה מינימום הוגן מבחינתם? איך בדיוק מקבלים החלטה כמה זה "מינימום הוגן"? לדעתי, לאדם רעב מינימום הוגן הוא פיסת לחם, ואדם שמסרב לפיסת לחם איננו רעב. האם יש גם מינימום הוגן מבחינת ישראל? מהו?
  8. "והורגים 1,400 איש ב"עופרת יצוקה"." כן, מה שנכון, ישראל הורגת.המוות כאן הוא חד צדדי לחלוטין. להפך, דווקא כשהורגים צריך לדבר על מנת למנוע את המשך ההרג.
  9. "מי שמטילים מצור אכזרי על עזה שלכם", ז"א שאילו בגין היה שואל את לוי האם לדבר עם סדאת הוא היה אומר לו לא (בגלל החרם הערבי)? המצור האכזרי, כדאי לזכור, הוא תוצאה של מעשי ההנהגה הנבחרת בעזה, כולל גירוש האופוזיציה וירי קסאמים על אוכלוסיה ישראלית.
  10. "מי שלא מוכן לדבר עם מי שזכה אצלכם לרוב בבחירות דמוקרטיות" נו, באמת. גם נתניהו זכה לרוב בבחירות דמוקרטיות, והנה בדיוק עכשיו לוי מסביר למה לא לדבר איתו…
  11. "מי שכלאו את האב המייסד שלכם במוקטעה" כן, סתם כלאו את "האב המייסד", בלי קשר לעובדה שהוא החליט להבעיר את המזרח התיכון?
  12. "טענו שהוא המכשול לשלום" סתם, טענה אקראית שעלתה אחרי שהוא סירב לכל הצעה לשלום, ודאג לעודד טירור… אין קשר.
  13. "משהסתלק אמרו שמחליפו "חלש מדי" לעשות שלום" ואכן, אי דרך מוצלחת יותר להראות שאתה יכול לעשות שלום מאשר לא לדבר.
  14. "מי שטענו שבגלל הטרור אין שלום וכשאין טרור – גם אין שלום" זה לא ממש מדוייק. היו כמה נסיונות ישראלים להגיע להסכם שלום למרות הטרור. אבל, אולי זה באמת רעיון נחמד שכדאי לנסות, להפסיק את הטרור ולהתחיל לדבר.
  15. "דברו עם חברה שלא שלום היא רוצה, אלא רק "הפרדה" מכם" החברה הישראלית דווקא רצתה לעשות שלום כמה פעמים, ואפילו בחרה הנהגה שניסתה להגיע להסכמי שלום… כמובן שכבר אז הקשיבו הפלשתינאים לעצותיו של לוי.
  16. "מי שכולאים 11 אלף מבני עמכם, חלקם בלא משפט, חלקם אסירים פוליטיים, כמה מהם חברי פרלמנט" אולי חס וחלילה גם ישחררו כמה מהם. גם הפלשתינאים מחזיקים איזה ישראלי בכלא (בלי משפט? אפילו בלי ביקורים של הצלב האדום), וישראלים אחרים, רבים, נרצחו על ידי הפלשתינאים.
  17. "מי שחוקקו זה עתה את חוק הנכבה, החוק להכחשת אסונכם" לא, חוק הנכבה הוא לא חוק להכחשת כלום, הוא חוק שאוסר על המדינה לממן אירועים שמזכירים את הנכבה. כמה, למשל, מכספי הרשות מימנו אירועים לזכר תשעה באב בעשור האחרון?
  18. "ואת חוק האזרחות שמונע מבני עמכם, רק מהם, את הזכות הבסיסית להינשא" לא, הוא רק מונע מהנישאים להתאזרח בישראל, כמה יהודים יכולים להתאזרח ברשות?
  19. "עם מי שלא מכירים בבעיית הפליטים שלכם ולא מוכנים אפילו לדון בשיבתם" ואם לא תדברו אז הפליטים בטח ישובו, נכון? הגיון ברזל.
  20. "המנהיגים שהכריזו מלחמה על פעילי השלום שעוד נותרו בחברתם" אתה מתכוון לערפאת שהפיל את ברק ורבין? לאבו מאזן שהפיל את אולמרט?
  21. "עם מי שיורים במפגינים ועוצרים אותם בבתיהם" וחופש ההפגנה הוא, כידוע, אחד מהזכויות מהם נהנה כל תושב בעזה.
  22. "עם חברה שמנהיג השלום שלה, יצחק רבין, נרצח בשל שאיפתו לשלום אתכם" טוב, לפחות היה איזה מנהיג ששאף לשלום… מעניין מה יקרה למנהיג פלשתינאי שינסה לעשות דבר דומה.
  23. "ראש ממשלה שעמד פעם בכיכר ציון בירושלים בזמן שמפגינים נשאו את תמונתו של רבין לבוש במדי אס-אס והוא לא פצה פה על כך" מעניין, כי הפלשתינאים ידועים בכל העולם בעובדה שמאבקיהם הפנימיים נעשים ברוגע…
  24. "בואו לדבר עם מדינה בה מתחלפות ממשלות בקצב מסחרר" להבדיל מהפלשתינאים בהם ממשלה לא מתחלפת אף פעם?
  25. "רק שני ראשי ממשלה בשלהי-שלהי כהונתם היו מוכנים להציע לכם הצעות מינימום חצי-סבירות" והתשובה לאותן הצעות "חצי סבירות" (ועל מה שהופך אותן ל"חצי סבירות" דיברנו למעלה) היתה גל טרור שגרר, למעשה, את העובדה שאותם ראשי ממשלה הפכו להיות ב"שלהי-שלהי כהונתם".
  26. "ומחליפיהם מיד התנכרו להן כלא היו" להבדיל מההצעות החצי שליש רבע שמינית  אה, נכון, מנהיגי הפלשתינאים מעולם לא הציעו הצעה, כך שלא היה למה להתנכר.
  27. "מדינה שבה כדי לפנות קרוואן של גוזלי קרקעות צריך לגייס אוגדת חיילים, והאמינו לראשיה שיהיה בכוחם לפנות רבבות מתנחלים" הם בכל זאת פינו את עזה ואת סיני…
  28. "ראשי חברה ששקועה בשאננותה, שמאמינה ברצינות שצבאה הוא הכי מוסרי בעולם, שמליטה פניה זה שנים לנוכח מה שמעוללים לכם בשמה" כן, והפלשתינאים, כידוע, לא שקועים בשאננות, מבקרים את המליציות שלהם כל הזמן, ובכלל מתביישים זה שנים בכל מה שמעוללים בשמם.
  29. "מי שמעולם לא האמינו שאתם בני אדם שווים להם", כן, ואי דיבור באמת ישכנע אותם שאתם בני אדם שווים?
  30. "מי שמאמינים כי הם בני העם הנבחר וכי הארץ הזאת היא רק שלהם", שנפנה שוב לאמנת החמאס?
  31. "מי שסוללים כבישים ליהודים בלבד" כמה כבישים סללה הרשות הפלשתינאית לשימוש כללי?
  32. "שמקפחים בשיטתיות את אזרחיהם הערביים" מה שנכון, הפלשתינאים לא מקפחים את אזרחיהם היהודים… אולי בגלל שאין להם כאלה.
  33. "וחושבים שכל מי שמעז לבקרם הוא אנטישמי" כן, על פתיחות לביקורת כבר דיברנו.
  34. "מי שחושבים שארה"ב נמצאת בכיסם הקטן, דבר שהוכח עד כה כנכון" אם זה נכון, אז זאת סיבה כן לדבר.
  35. "דברו באמצעות המתווך האמריקאי ה"הוגן", שתמיד נטה באורח מוחלט נגדכם ואף שלח לא מעט שליחים יהודיים וציוניים לתווך ביניכם." עדיף על המתווכים האחרים שהוצעו על ידי הפלשתינאים… בעצם, אין כאלה.

בשורה  התחתונה, הפלשתינאים נמצאים באותו מקום כמו הישראלים, הם יכולים לנסות לדבר ולקוות שהצד השני גם ינסה, והם יכולים לנסות לא לדבר. הרי גם אם הם (או אנחנו) נעצום עיניים חזק חזק, אנחנו (או הם) לא נעלם. אז, אולי כדאי להכיר במציאות, ולשקול מה האינטרס הפלשתינאי (והישראלי) האמיתי, ואם הוא לחיות חיי שלום עם שכנינו, אז הזמן לדבר הוא עכשיו (והעכשיו הזה נכון לאתמול, ללפני שנה, ללפני שנתיים וללפני עשרים שנה). גם אם הצד השני לא ידבר, אין מה להפסיד מלנסות, ויש הרבה מה להפסיד מלא לנסות. המשחק הזה הוא לא משחק סכום אפס, לשני הצדדים יש הרבה מה להרוויח והרבה מה להפסיד, והסרבנות של כל צד מעצבת באופן מעשי את הצד השני. אם כל צד ימשיך לדבר על ה"מינימום ההוגן" שהוא רואה בעיני רוחו, ולא ידבר עם הצד השני עד שגם הוא יסכים לקבלו, נמשיך לא לדבר לעולם.

דמגוגיה 101


קצת רקע כללי (שאמור להיות מובן מאליו). סעיף 5 בחוק יסוד: הכנסת קובע חד משמעית ש:"כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה ומעלה זכאי לבחור לכנסת אם בית משפט לא שלל ממנו זכות זו על פי חוק". עד כמה שאני יודע, בית המשפט הישראלי לא מרבה לשלול את הזכות הזאת מאזרחי ישראל (למעשה, אני לא זוכר מתי בית המשפט כן פסל את הזכות הזאת). חוק הבחירות לכנסת מגדיר את הפרוטוקול בעזרתו מתבצעת הבחירה. לפני הבחירות מכינה הממשלה את "פנקס הבוחרים" שמכיל את כל האנשים שזכאים לבחור ואת כתובתם. ועדת הבחירות מחלקת את האזרחים לקלפיות באופן שכל אזרח יהיה מצומד לקלפי שקרובה למקום מגוריו. וביום הבחירות כל אזרח זכאי להתייצב בקלפי אליה הוא מצומד ולהצביע. לא כל האזרחים נמצאים בביתם ביום הבחירות, חלקם נמצאים בים, חלקם מאושפזים, חלקם אסורים, חלקם חיילים על משמרתם, חלקם נמצאים בשליחות המדינה בחו"ל… לכן החליט המחוקק להוסיף פרוטוקול נוסף להצבעה ב"מעטפות כפולות" לאותם יוצאי דופן. האזרחים שמתגוררים בחו"ל ואינם שליחי המדינה (או הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית העולמית או הקרן הקיימת לישראל או קרן היסוד) כמו האזרחים שנמצאים בישראל ורחוקים מביתם צריכים לסוע לקלפי המצומד להם על מנת לממש את זכות ההצבעה.בהסכם הקואליציוני בין ישראל ביתנו לליכוד הוסכם ש:

"הממשלה תגבש הצעת חוק ממשלתית שתאפשר הצבעה של ישראלים השוהים בחו"ל ביום הבחירות, בתנאים ובתבחינים שיוסכמו על דעת הסיעות החברות בקואליציה. הצעת החוק תונח על שולחן הכנסת בתוך שנה מיום כינון הממשלה. נוסח הצעת החוק הממשלתית ייקבע בהסכמת כל סיעות הקואליציה."

סעיף זהה נחתם גם בהסכמים קואליציונים אחרים. אחרי הקמת הממשלה הגישו חברי הכנסת מילר ורותם מישראל ביתנו הצעת חוק פרטית  שאמורה להגדיר פרוטוקול בעזרתו יכולים אזרחי ישראל שנמצאים בחו"ל לממש את זכותם להצביע. בקיצור, הרעיון הוא שמי שרשום בפנקס הבוחרים ושיש לו דרכון בתוקף במשך 10 שנים (למה?) יוכל להצביע בחו"ל כמו עובדי משרד החוץ. להצעה הזאת יש יתרונות וחסרונות ברורים, מצד אחד היא מגדילה את האפשרות של אזרחי ישראל לממש את זכותם החוקתית להצביע ומאפשר להם יותר גמישות ביום הבחירות, מצד שני היא מפלה בין ישראלי מצפת שנוסע לפריז (ויכול להצביע) לבין ישראלי מבצפת שנוסע לאילת (ולא יכול להצביע), ומצד שלישי, היא מפלה בין ישראלי שרק הוציא את דרכונו, לישראלי הוציא את דרכונו לפני יותר מעשור. בנוסף, הגדלת מספר המעטפות הכפולות מגדילה את האפשרות הטכנית של פקידי הממשלה (שממונים על ידי הקואליציה) לזייף בחירות. אבל, כמובן, אף אחד לא מדבר על הנושאים האלה. כולם מעדיפים להגיב באוטומט את הדעות המוכנות מראש שלהם בלי קשר למציאות.

אחד המאמרים שנכתבו נגד החוק הוא מאמרו של שלמה אבינרי בארץ.  שלמה אבינרי  הוא פרופסור מכובד, זוכה פרס ישראל, אדם מאוזן ומרשים. ודווקא בגלל זה, המאמר שלו מפתיע בשטחיותו, דלות טיעוניו וחוסר הרצינות שלו. המטרה שלי כאן היא להראות כמה המאמר הזה חסר טיעונים אמיתיים, אבל אין כאן שום הבעת דעה על הנושא עצמו, אלא רק על טכניקת הדיון של שני הצדדים. נתחיל:

"הרעיון להעניק זכות בחירה לכנסת לאזרחים ישראלים היושבים בחו"ל הוא לא דמוקרטי ולא ציוני. לכן אין זה משנה מי ייהנה ממנו פוליטית – יש להתנגד לו עקרונית."

ה"רעיון" הזה, כמו שהסברתי בפתיחה, קיים מאז חקיקת "חוק יסוד: הכנסת". האם אבינרי מנסה כאן לטעון בעד שינוי חוק יסוד? האם הוא באמת הולך לטעון שחוק יסוד הכנסת הוא לא דמוקרטי? לא ציוני? מוזר…

"זכות הבחירה היא אבן-התשתית של תפישת האזרחות הדמוקרטית. היא מעוגנת בהנחת היסוד, שלפיה העם גם מהווה את בסיס הלגיטימיות של ההכרעה הפוליטית וגם מי שבסופו של דבר מפעיל אותה. בכך מקופלת ההצדקה המוסרית העקרונית של השיטה הדמוקרטית: מי שמקבל את ההכרעה יישא גם בתוצאותיה, לטוב ולרע. השתתפות ללא נשיאה באחריות היא בלתי מוסרית ומערערת את יסודות הדמוקרטיה."

 "מי שמקבל את ההכרעה יישא גם בתוצאותיה, לטוב ולרע" זאת "הצדקה המוסרית העקרונית של השיטה הדמוקרטית"?! מעניין… האם אסור למי שאינו סוטה מין להשתתף בהכרעה לגבי ענישת אנסים? האם אסור למי שאינו בעל עמדת כח להשתתף בהכרעה לגבי ענישת מקבלי שוחד? האם אסור לתושבי תל אביב להשתתף בהכרעה לגבי בטחונם של תושבי חיפה? האם אסור לנכים להשתתף בהכרעה לגבי מדרגות?

"נכון אמנם שדמוקרטיות ותיקות כמו ארה"ב, בריטניה וצרפת מעניקות זכות הצבעה גם לאזרחים החיים מחוץ לגבולותיהן (אין מדובר ב"מרבית המדינות הדמוקרטיות", כפי שנטען בהצעת צעת החוק של ישראל ביתנו). אבל ההבדל ביניהן לבין ישראל הוא עמוק ומהותי."

הבדל מהותי… זה צריך להיות מעניין. האמנם לא מדובר במרבית הדמוקרטיות? אבינרי לא טורח לתת שם של דמוקרטיה אחת שבה אין לאזרחים שלא מתגוררים בה זכות הצבעה. כדאי גם לציין שגם  אם אבינרי ימצא איזה שלושה איים ושתי נסיכויות כאלה, ברור למדי שמרבית האזרחים של המדינות הדמוקרטיות יכולים לממש את זכותם להצביע גם אם הם לא מתגוררים במדינתם.

"ראשית, בכל אחת מן המדינות הללו שיעור האזרחים החיים מחוץ לגבולות מדינתם הוא זניח ביחס לכלל האוכלוסייה. לפיכך, מתן זכות הכרעה לציבור הזה לא ישנה באופן מהותי את תוצאות ההצבעה. מדובר יותר באקט של הזדהות. אצלנו מדובר במאות אלפים, המהווים אחוז ניכר מאזרחי המדינה."

את זה דווקא קל לבדוק. לישראל יש בין 750,000 ל-540,000 אזרחים שחיים בחו"ל. עבור אוכלוסיה של 7.5 מליון אזרחים, מדובר על כ-10%. כעשירית מהבריטים, חיים מחוץ לגבולות בריטניה (למשל).האם עשרה אחוז זה אחוז ניכר יותר מעשירית? האם עשירית היא מספר זניח לעומת עשרה אחוז? מעניין.

"שנית, ברוב המקרים מדובר באזרחים החיים בחו"ל באופן זמני. לעומת זאת, במקרה הישראלי, מדובר בעיקר בישראלים שעזבו את ארצם לצמיתות, אף כי ייתכן שהם שומרים על זיקה נפשית אליה."

האמנם?!  אפשר להניח שהנתון הזה מבוסס, כמו שאר המאמר,על ניחושים. שני המאמרים שמקושרים למעלה מביאים מספרים, ושונים לגמרי מהניחוש של אבינרי.

"שלישית, אף מדינה מהמדינות הללו אינה ניצבת לפני הכרעות גורליות כישראל. הסוגיות שבהן אנחנו צריכים להכריע הן סוגיות של מלחמה ושלום, שיקבעו את עצם קיומנו."

להבדיל מהסוגיות איתם מתמודדים האמריקאים, שכידוע לא יצאו לאף מלחמה במאה האחרונה? אולי הבריטים? האוסטרלים? מי באמת לא ניצב בפני הכרעות על סוגיות של מלחמה ושלום? שוויץ? אז בעצם אבינרי רוצה לשלול את זכותם של הישראלים שנמציאים בשוויץ לבחור?! אה, כן. אצלם זה סתם מלחמה, אצלנו זאת סכנה קיומית. כמובן…

"לכן, הענקת זכות הכרעה למי שאינו חי כאן ולא יישא בתוצאות איננה אלא הפקרות מוסרית."

קשה להגיד שישראלי שנמצא בארצות הברית לא ישא בתוצאות, הוא הרי מממן את הצי השישי,  קונה דלק שמחירו תלוי במצב המזרח התיכון, ומן הסתם יש לו משפחה שחיים בישראל.אפשר גם לשאול האם לפי ההגיון הזה שלילת זכות ההצבעה ממי שנושא בתוצאות (קטינים, פלשתינאים, ירדנים, לבנוים, סורים, לובים…) היא לא הפקרות מוסרית. אבל, בעצם, ההשפעה של נשיא ארצות הברית (למשל) על הנעשה בישראל היא גדולה לא פחות מההשפעה של ראש ממשלת ישראל. האם אבינרי רומז שנתינת זכות הצבעה לנשיאות ארצות הברית לאזרחי ארצות הברית שחיים בארצות הברית היא "הפקרות מוסרית"?! ברור שזה רעיון מופרך מהיסוד.

"ואחרון אחרון: מציעי החוק מביאים כדוגמה את ארה"ב. ואולם, כל אזרח אמריקאי החי בחו"ל חייב לשלם מס הכנסה לארה"ב ולהגיש דו"ח שנתי על הכנסותיו לרשויות המס האמריקאיות. ההיגיון ברור – אין "ארוחות חינם": המבקש להשתתף, חייב לשאת בנטל. אינני בטוח שהישראלים החיים בארה"ב וסבורים כי "מגיע" להם להשתתף בבחירות יהיו גם מוכנים לשלם מס הכנסה למדינה."

ואחרון אחרון: גם אזרח ישראלי שחי בחו"ל חייב לשלם מס הכנסה לישראל. אבל בדיוק כמו האזרח האמריקאי שחי בישראל, הוא ישלם מס רק לאחת המדינות, משום ששתיהן חתומות על אמנה למניעת כפל מס. ההגוין של "אין ארוחות חינם" כנראה לא כל כך ברור…

"מעבר לעניין הדמוקרטי קיים גם העניין הציוני. מדינת ישראל נועדה להיות מדינת הלאום של העם היהודי, והיא בנויה על ההנחה שיש משמעות לקיומה של ריבונות יהודית בארץ ישראל."

ולכן, להבדיל משאר מדינות הלאום שבנויות על ההנחה שיש משמעות לקיומה של ריבונות לאומית בארצם… מעניין…

"הענקת זכות בחירה למי שעזבו את הארץ – וזו זכותם – מטשטשת את ההבחנה בין ישראל ליהדות הגולה."

מה?

"אולי אין לכנות את העוזבים "יורדים", אבל מתן זכות בחירה מעניק לגיטימציה לעזיבת הארץ."

אני מבין, זאת זכותם אבל זה לא לגיטימי. בעצם, אני לא מבין.

"עזיבתם של ישראלים רבים את הארץ נובעת לא רק מן הגלובליזציה, אלא גם מהעובדה שהיהודים היו עם נע ונד במשך אלפי שנים."

מעניין… אפשר  לבדוק את זה. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יצאו מישראל ליותר משנה בין 3.0 ל-3.6 פרומיל שזה בערך חצי מגרמניה. אולי גם הגרמנים היו עם נע ונד במשך אלפי שנים? (בעצם, כל בני האדם היו עם נע ונד במשך אלפי שנים, אבל לא ניתן לעובדות להפריע, נכון?)

"והצעת החוק – בטשטשה את ההבחנה בין חיים בישראל לחיים בגולה – חותרת תחת מטרת-העל הציונית: להיות עם חופשי בארצנו. זו אינה רק סיסמה, אלא מטרה אמיתית ומוחשית."

ז"א אם נשטש את "ההבחנה בין חיים בישראל לחיים בגולה" נהיה פחות חופשיים? אולי, רק בשביל לא לטשטש את ההבחנה, נרצע את אוזנו של כל ישראלי שחי בישראל. חופש? הבחנה? מה הקשר? לא קשה לראות שאבינרי סתם חיבר שתי סיסמאות בלי כל קשר בין אחת לשניה. וזה, בעצם, כל המאמר. אוסף של סיסמאות, סברות לא מבוססות, השערות חסרות קשר למציאות והקשרים לוגים פרועים.