צמצום מקלט מס כגזל?


יכול להיות שאני לא מבין משהו… אבל למיטב הבנתי זה מה שקרה:

חברי הכנסת מיסז'ניקוב, נוקד, ארדן, ברוורמן, מילר ותירוש גילו שבגלל מחסור כספי סטודנטים וחוקרים עוזבים את המוסדות האקדמיים בישראל. אפשר, כמובן, לנסות להגדיל את תקציב המוסדות האקדמיים, אבל למה ללכת לפתרון הישר והפשוט כשאפשר לפתור את הבעיה באופן עקום? ואכן, הם מצאו פתרון עקום לחלוטין. במקום להגדיל את תקציב המוסדות האקדמיים באופן ישיר, אפשר לתת פטור ממס לחלק מההוצאות של המוסדות האקדמיים. במקרה זה, הם החליטו לתת מקלט מס ל"מלגות". מקלט מס הוא כמעט אף פעם לא פתרון צודק, ובטח שלא במקרה הזה. הרי מי שמקבל מלגה שנמוכה מרף המס לא ישלם מס בכל מקרה, לכן לא מדובר על סטודנטים חסרי כל, מדובר על מי שמרוויחים מעל רף המס, ואין סיבה שלא ישלמו מס כמו כולם. יותר מזה, מי שמרוויח למעשה מהפטור הם לא הסטודנטים אלא מחלקי המלגות (שיכולים לתת לסטודנטים 20% פחות משכורת), וזה על חשבון שאר משלמי המיסים שמשלמים את הפער.

באופן משעשע, אפילו את מקלט המס הם ניסחו באופן לא מוצלח, ככה שבמקום שיביע את מה שהם התכוונו, הוא מאפשר לכל מי שמעסיק סטודנטים שעונים על תנאים מסויימים לשלם להם משכורת בצורה של מלגה, ואז גם לא צריך לשלם מס. כנראה שהיו מעסיקים שניצלו את הפרצה המטופשת הזאת, וגנבו לכל אחד מאיתנו כסף. כנראה שמישהו במשרד האוצר שם לב (חצי שנה אחרי שחוקק החוק) לעובדה שהמקלט הזה מנוצל באופן שמנוגד למטרתו, ולכן ניסה לשנות את החוק בהתאם. לא, חס וחלילה, לבטל את המקלט, אלא רק לצמצם אותו למטרתו המקורית.

זה, למיטב הבנתי, מה שקרה. אבל מי שקורא את מעריב, ידיעות אחרונות, או הארץ יכול להגיע למסקנה שקרה כאן משהו אחר לגמרי. או שאני פשוט לא מבין כלום, או שהעיתונאים לא יודעים על מה הם מדברים, או שהם בטוחים שכולנו מטומטמים.

מודעות פרסומת

זריקת מספרים בשירות תעשיית השקר


בעקבות הפוסט על המאמר של ברנאר אנרי לוי שלח לי ערן מחקר של יהונתן דחוח הלוי על הסגר על עזה. המחקר מופיע, לפחות ברובו, כאן. דחוח-הלוי הוא לא סתם בלוגר, מדובר ב"חוקר בכיר ועמית במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה" או במילים אחרות, הוא מקבל כסף עבור המחקרים שלו, ולכן אפשר לצפות מהם שיהיו מקצועיים ומדעיים. למרות זאת, כמו שאני אנסה להראות כאן, המחקר המדובר ממש לא כזה. דחוח-הלוי בא למחקר שלא על מנת לגלות את האמת (שזה, למיטב הבנתי, תפקידו של חוקר), אלא על מנת לצבוע את המציאות בצבעים פוליטיים שנוחים לו. וכשהוא נתקל במציאות שונה מזו שהוא רצה לצייר, הוא פשוט הטביע אותה באוסף של נתונים חסרי משמעות, תוך כדאי התעלמות בוטה מהאמת. המטרה המובהקת של המחקר היא "ארגוני זכויות האדם", דחוח-הלוי מסמן אותה בתחילת המאמר, ולרגע לא מנסה לבדוק אם הוא פוגע בה עד שבסופו הוא מציין בסיפוק שהוא פגע בה. אני מתנצל על האריכות של הפוסט, אבל דחוח-הלוי מעלה הרבה טיעונים, וראוי להבהיר את הנכונות שלהם (אני כותב אותם לפי הסדר במאמר, לא לפי סדר החשיבות):

"יחד עם זאת, אף לא אחד מהם ( = "ארגוני זכויות האדם" ס.) אינו מציג את התנאים ההכרחיים המינימליים לסיום "הכיבוש" של רצועת עזה ע"י ישראל"

וזה בא פסקה אחרי שהוא מביא את ההסבר שלהם ללמה לדעתם ישראל היא כח כובש. אחד ועוד אחד; אם חתול הוא חתול בגלל שיש לו זנב, אז התנאי המינימלי שהוא יפסיק להיות חתול הוא אם תוריד לו את הזנב. או, במילים אחרות, אם ישראל היא כח כובש בגלל שהישראלים "שולטים בכל נקודות הכניסה והיציאה של אנשים וסחורות וכן במים הטריטוריאליים של עזה ובמרחב האווירי" או בגלל ש"השלטונות הישראלים אף הצהירו שיש להם זכות להיכנס לעזה בכוח צבאי בכל עת, והם עשו כן שישה חודשים לאחר פירוק ההתנחלויות" (ועוד) אז הנה תנאים הכרחיים מינימליים לסיום הכיבוש: להפסיק לשלוט בכל נקודות הכניסה והיציאה…, להצהיר שאין לך זכות להיכנס לעזה בכח צבאי… ועוד. הבנת הנקרא.

"…ואינו מעלה דרישה לישראל לסיים מיידית וללא תנאי את "הכיבוש" של רצועת עזה"

מעניין למה ארגוני זכויות האדם לא מעלים דרישה לישראל להפסיק לדאוג לזכויות אדם… אולי, רק אולי, זה בגלל שהם… נו, איך קוראים לזה… אה, כן, ארגוני זכויות אדם. די מובן שארגוני זכויות אדם ידאגו לזכויות אדם, ולא לעשות חיים קלים לשלטונות של מדינה כלשהי. זה התפקיד שלהם, לפחות לפי זה התפקיד שלהם לפי שמם (כי בעולם שבו "חוקר" מפרסם כתבי תעמולה, אולי ארגוני זכויות אדם צריכים לדאוג להפרת זכויות אדם).

"בתשובה לשאלת חבר הקונגרס קיית' אליסון (המפלגה הדמוקרטית) אמרה קלינטון כדלהלן: "המעברים אינם עוד סגורים הרמטית. פריטים רבים מועברים דרך מעברי הגבול… בדקנו את הרשימות [של המוצרים המועברים לרצועת עזה] וחלק גדול ממה שנטען שאינו מורשה למעבר [לרצועת עזה] אינו מדויק.""

האמנם זה כל מה שהאי אמרה באותו דיון? האם היא לא אמרה גם:

"and we are also doing what we can to bolster the Palestinian Authority and to alleviate the humanitarian crisis in Gaza….
There are, as you know, some items that the Israeli Government does not permit to cross. We have urged the Israeli Government on several occasions to open the crossings as much as they are able commensurate with their legitimate security needs which you rec-ognized..
Congressman, I know that those lists have changed, because I have monitored this."

"10,544 חולים (ומלוויהם) יצאו בשנת 2009 לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי."

10,544 חולים בשנה. 28 חולים ביום. מתוך אוכלוסיה של 1.6 מליון. כמה חולים בתל אביב מתאשפזים מידי יום במחלקות שאין בעזה? כמה חולים יצאו לישראל לפנ הסגר? כמה חולים יוצאים מהגדה לישראל היום? בואו לא נבלבל אותכם במספרים, 10,544 נראה מספר גדול ומרשים, נשאיר אותו ככה? (אולי כדאי היה להזכיר שב-2007 יצאו לישראל 7,176 חולים?) האם ארגוני זכויות האדם טענו שישראל לא מאפשרת לאף חולה לצאת לישראל?

"4,883 טון של ציוד רפואי ותרופות הוכנסו לרצועת עזה בשנה זו בתיאום עם הרשות הפלסטינית וגורמים בינלאומיים"

4,833 טון. וואו, זה הרבה. בעצם… זה יוצא פחות מ-252 גרם לאדם בחודש. זה הרבה? מעט? זה עונה על הצרכים של האוכלוסיה? העיקר שזרקנו עוד מספר חסר חשיבות.

"ישראל סייעה לפלסטינים בהיערכות לבלום את התפשטות שפעת העופות ברצועת עזה"

וכמובן שאין לזה קשר לאינטרס הישראלי לבלום את שפעת העופות מלהגיע לישראל. מה פתאום.

"כמו-כן, תואמה ההעברה לבתי החולים ברצועת עזה של שתי מעליות"

אני חוזר שוב, שתי מעליות! שלמות. לא אחת, שתיים. מעליות. שלא תגידו, מהסוג המתוחכם שגם עולה וגם יורד. שתי מעליות בשנה, מליון וחצי איש…

"ישראל המשיכה לספק חשמל מתחנת הכוח באשקלון לרצועת עזה"

אחרת, איך יפעלו המעליות?

"ציוד תקשורת ב-45 משאיות הועבר לרצועת עזה לבקשת הרשות הפלסטינית"

45 משאיות. זה הרבה? זה מעט? זה סתם מספר?

" ציוד ב-95 משאיות לצורך טיפול ותחזוקה במערכות המים והביוב הועבר לרצועת עזה, וכן 3,720 טון של כלורויד לצורך טיהור מים. ישראל סייעה לקידומו של פרויקט טיהור מי השופכין בצפון עזה ע"י העברת ציוד וחומרים ב-48 משאיות. "

95 משאיות + 48 משאיות… אני יודע, זה 143 משאיות. אז זרקנו עוד שלושה מספרים חסרי חשיבות?

"257 אנשי עסקים פלסטינים יצאו את רצועת עזה לישראל, הגדה המערבית ולחו"ל."

257. בשנה. זה פחות מאיש עסקים ליום. לכו לדקה לנתב"ג ותספרו כמה אנשי עסקים ישראלים יוצאים מידי יום לחו"ל.

" 10,871 ראשי בקר הועברו לרצועת עזה, ובעיקר סמוך לחג המוסלמי עיד אל-אדחה."

הנה מספר שאפשר לאכול (תרתי משמע). 10,871 ראשי בקר… זה פרות? כמות הבשר שנותנת רה ממוצעת הוא 250 קילו. המספר הזה נרא לי קטן, אז בואו נגיד 350 קילוגרם. במילים אחרות, ישראל העבירה לכל תושב ברצועה 6.5 גרם בשר בקר ביום. מעניין כמה זה יוצא בפרוסות סלאמי.

"סיוע הומניטרי – בשנת 2009 הועברו דרך ישראל 141,390 טון של ציוד הומניטרי ע"י גורמים בינלאומיים, מהם 115,043 טון של מזון ו- 2,990 טון של תרופות וציוד רפואי."

רק לפני שניה זה היה 4,833 טון ועכשיו זה ירד ל-2,990? הרי ברור ששני הנתונים לא יכולים להתקיים בו זמנית. מי שרוצה לדעת את האמת חייב לשאול על מה מבוסס כל אחד מהם. אבל מי שרוצה לזרוק סתם מספרים, אז הנה, עוד מספר לרשימה. וכמה זה 115,043 טון מזון? זה כולל ראשי הבקר מלמעלה? בכל מקרה, אם אני לא טועה זה יוצא פחות מ-200 גרם ביום לאדם. אבל אני בספק אם דחוח הלוי היה מסתפק בדייאטה כזאת. (אגב, לפי דחוח הלוי, המקור של ה-115,043 הוא בקישור הזה, אבל גם אחרי יומיים של נסיונות ממחשבים שונים באתרים שונים לא הצלחתי להוריד את הקובץ המדובר. נראה לי שהשרתים של משרד החוץ אמינים פחות מאלה של בלוגלי ז"ל)

"כניסת גורמים בינלאומיים – 21,200 אנשים המשתייכים לארגונים בינלאומיים ו-400 דיפלומטים נכנסו לרצועת עזה בשנת 2009. "

21,000 אנשים זה הרבה? מעט? כמה נכנסו לישראל בתקופה המקבילה? כמה לבלגיה? האם אותם אנשים עזרו במשהו לפתרון המשבר ההומניטרי? האם הם יצרני מזון? רופאים? יצרני מיכשור רפואי? האם הם נכנסו למטרות קניבליזם ו/או איברים להשתלה?!

" אונר"א – 3,282,000 ליטר של דלק ודיזל הועברו לשימוש אונר"א. כמו כן, הועבר לאונר"א ציוד מיוחד למחנות הקיץ, הכולל בריכות, מכונות גלידה, כלי נגינה וציוד ספורט."

3,282,000 ליטר של דלק. ממממ… נשמע הרבה. רגע, זה לשנה, אז 9,000 ליטר ליום… עדיין נשמע הרבה, רגע זה לא לאדם אחד, זה לאונר"א. מה זה אומר? האם אונר"א השתמש בזה למטרותיו או חילק את זה לתושבים? האם זה כל הדלק שעבר לעזה (פחות מליטר לאדם ביום) או שזה רק הדלק שעבר לאונר"א, ודלק נוסף עבר למקורות אחרים? כנראה שלעולם לא נדע, כי דחוח הלוי לא בעניין של לחקור, הוא בעניין של לזרוק מספרים חסרי משמעות. רגע, הטקסט יוצא קצת ארוך, נעשה הפסקה גראפית קלה:

גרף 1 - ליטר של דלק ודיזל הועברו לשימוש אונר"א ב-2009

גרף 1

בגרף 1 אפשר לראות את כמות הדלק שעבר לשימוש אונר"א ב-2009. מרשים? רגע, אולי נסתכל על הגרף הבא:

גרף 2 - ליטר של דלק ודיזל הועברו לשימוש אונר"א ב-2009

גרף 2

בגרף 2 אפשר לראות את כמות הדלק שעבר לשימוש אונר"א ב-2009. מעט? רגע, אולי נסתכל על הגרף הבא:

גרף 3 - ליטר של דלק ודיזל הועברו לשימוש אונר"א ב-2009

גרף 3

בגרף 3 אפשר לראות את כמות הדלק שעבר לשימוש אונר"א ב-2009. רגע, זה בדיוק אותו נתון כמו בשני הגרפים הקודמים, לא? ככה זה שזורקים מספרים.

"יצוא חקלאי – אושר יצוא של פרחים ותות שדה כחלק מפרויקט משותף עם ממשלת הולנד. מתחילת יישום הפרויקט יוצאו יותר מ-7 מיליון פרחים ו-54 טון של תות שדה. "

7,000,000 פרחים. זה יוצא פחות מ-5 פרחים לאדם בשנה. גם בהנחה שהפרחים האלה נמכרים ב-50 דולר (והם לא) אז ישראל איפשרה יצוא של 250 דולר לאדם בשנה.
54 טון תות שדה. פחות מ-40 גרם תות לאדם בשנה. גם יצוא של כמהין בכמות הזאת לא יכול להשפיע על הכלכלה של אף חברה.

"יציאה מרצועת עזה – מעבר ל-10,544 החולים (ומלוויהם) יצאו את הרצועה 147 סטודנטים לצורך לימודים בחו"ל בהתאם לבקשות שהתקבלו מגורמים בינלאומיים, 374 נוצרים תושבי עזה על מנת ליטול חלק בטקסי חג המולד בבית לחם ומאה נוצרים תושבי עזה כדי לנכוח בביקור האפיפיור בישראל (מאי 2009), 17 נציגי פתח על מנת להשתתף בכינוס הועידה הכללית של התנועה בבית לחם ושחקני קבוצת כדורגל לצורך השתתפות במשחקי ידידות בגדה המערבית ובחו"ל. "

על החולים דיברנו. 157 סטודנטים זה לא פחות מבדיחה. מישראל (עם אקדמיה מתפקדת) יוצאים בכל שנה כמה סדרי גודל של סטודנטים. אז בהתחשב בחוסר התפקוש של האקדמיה העזתית, 157 סטודנטים זה אומר ש(אם המצב ימשך ככה) בעוד עשור לא יהיו (למעשה) בעזה רופאים, מהנדסים, מדענים או אנשים משכילים (וזה, מעבר להכל, מנוגד לאינטרס הישראלי). 374 נוצרים. זה כמעט נוצרי אחד ביום. וואו.

"מעבר כרם שלום – במהלך 2009 נכנס מטען של 15,531 משאיות למגזר הפרטי ו-3,033 משאיות סיוע."

שוב חזרנו למשאיות? 18,564 משאיות בשנה. זה יוצא 51 משאיות ביום. איפה זה ואיפה ה-"100 עד 125" (שאני חושב שאפשר לסכם ולהגיד שהוא סתם זרק מספרים, מתוך הבנה שהוכיחה את עצמה שאף אחד לא יפקפק) של אנרי לוי? למעשה, אפילו ארגוני זכויות האדם (שכזכור, התכנסנו על מנת להראות שהם מגזימים) העריכו את המספר כ-83 ביום.

"מעבר ארז (בית חאנון) – פתוח באופן רציף ע"י ישראל למעבר אנשים, כולל חולים, פקידי אונר"א ומבקרים, יציאת אסירים משוחררים מישראל ומשלחות זרות. 10,500 איש יצאו את הרצועה ו- 10,800 נכנסו אליה (סה"כ 21,300). לטיפול רפואי בישראל יצאו 5,300 איש וחזרו 5,055, לצורך עבודה יצאו 710 וחזרו 910, לצורך לימודים יצאו 854 וחזרו 580, לצורך ראיונות יצאו 300 וחזרו 366, מבקרים מקרב ערביי ישראל נכנסו לרצועת עזה 302 ויצאו 309 ולמטרות אחרות יצאו 66 ונכנסו 87"

רגע, קודם זה היה 10,544 חולים, עכשיו זה 5,300? ושאר החולים יצאו ממעברים אחרים? אם כן, אז למה המספר של החולים שיצאו ממעבר ארז אמור לעניין אותנו? אם לא, אז מאיפה ההפרש הזה? איך פתאום יש לנו 854 סטודנטים, אם קודם היו לנו 157? וכמה היו המספרים לפני הסגר? (כמובן ששאלות כאלה לא מעניינות את דחוח הלוי, הוא סתם בא לזרוק מספרים אקראיים)

"עומר אל-נסר, מנהל מחלקת יחסי הציבור של משרד הבריאות בממשלת חמאס, מסר (31 בינואר 2010), כי בשנת 2009 נשלחו 11,608 חולים לשם קבלת טיפול רפואי שלא במסגרת שירותי משרד הבריאות בעזה. לדבריו, ישראל לא העניקה אישור ל-150 חולים להיכנס לתחומה בשנה זו."

רגע, אז יותר מ-1,000 חולים חסרים כאן. למה? איפה? מיהם? מה זה אומר 11,608? כמה יצאו בשנים קודמות?

"משרד הבריאות הפלסטיני פרסמה (15 בדצמבר 2009) נתונים על מספר החולים הפלסטינים שיצאו לטיפול רפואי מחוץ לרצועה בחודשים אוגוסט – נובמבר 2009. על פי נתונים אלה 3,532 חולים נשלחו לטיפול רפואי, מהם 1,067 בבתי חולים בירושלים, 588 בבתי חולים בישראל, 543 בבתי חולים במצרים, 214 בבתי חולים בירדן, 584 בבתי חולים באיו"ש ו- 536 חולים הופנו לטיפול בבתי חולים ברצועת עזה. העלות הכוללת של הטיפולים הרפואיים הייתה 30 מיליון ש"ח."

אם בשנה יש לנו בין 10,544 ל-11,608 חולים, אז בארבע חודשים סביר שיהיה שליש. 3,532 זה באמת בערך שליש. וואו, אז מה למדנו? שהחלוקה של החולים שיוצאים לישראל היא די מאוזנת לאורך השנה? שדחוח הלוי רוצה לנפח את המחקר שלו? יש טיעון מאחורי כל המספרים האלה?

הפסקאות הבאות, אותן אני לא עומד להעתיק (יש גבול) מפרט דחוח הלוי את פעילות המעברים בכמה ימים "אקראיים". 3/5/2009, 2/5/2009, 30/4/2009, 29/4/2009 וה-28/4/2009. רגע, אתם בטח שואלים את עצמכם, מה קרה ל-1/5/2009. אז זהו, שכלום. אני מניח שהעקרון הובן, השיטה של דחוח הלוי עד עכשיו היא לזרוק הרבה מספרים שלא אומרים כלום (וגם שהם יכולים להגיד משהו, הוא מקפיד לתרגם אותם למספרים שדורשים חישוב נוסף על מנת שיגידו אותו) ולפעמים אפילו מספרים שלא מתיישבים זה עם זה (ואז הוא אף פעם לא מנסה לבדוק ממה נובע הפער, או אפילו להצביע על הפער). אז, בקיצור, אם מישהו מוצא שמהו שנראה כמו טיעון בפסקאות הבאות, אני אנסה להתמודד איתו, אם לא, אני אעבור הלאה.

"המילה "הברחה" אינה המילה הנכונה לתיאור מערכת המנהרות בגבול רצועת עזה ומצרים. משמעות "הברחה" נקשרת לפעולה בלתי חוקית הנסתרת מן העין, ואילו מערכת המנהרות הפלשתינית גלויה ופרוסה לכל אורך הגבול….על-פי הכתבה שוקמו מרבית המנהרות אשר הותקפו במהלך מבצע 'עופרת יצוקה'"

אז, אם נקבל את ההנחה של ארגוני זכויות האדם (וכשאתה בא לדון עם מישהו אתה צריך לקבל את הנחות היסוד שלו) שישראל שולטת בעזה, וישראל, נלחמת במנהרות…מסקנה, המילה הברחה היא היא המילה הנכונה. יותר מזה

"…מערכת המנהרות משמשת בין היתר גם לצרכים פליליים כגון…"

מסקנה, זה מנוגד לחוק (איזה חוק? הישראלי? העזתי?), ולכן זה לא חוקי, ולכן המילה הברחה היא היא המילה הנכונה.

משמעויות והערכה

"הטענות בדבר מצור הרמטי על רצועת עזה אינן עולות בקנה אחד עם הנתונים המשתקפים הן ממקורות ישראליים והן ממקורות פלסטיניים."

משום שאין טענות על מצור הרמטי. זה סתם איש קש. כל הדו"חות שקראתי, את חלקם הבאתי בפוסט הקודם, טוענות שיש מעבר (שהוא הרבה מתחת לצרכים של האוכלוסיה).

"רצועת עזה תחת שלטון חמאס ממשיכה לקבל אספקה של סחורות דרך מעברי הגבול עם ישראל ודרך מערכת המנהרות עם מצרים שהפכה לערוץ יבוא ממוסד והמשלימה את פרטי היבוא שאינם מגיעים מישראל בהיקף של מאות מיליוני דולרים בשנה."

השאלה היחידה שמעניינת היא אם הסחורות שעוברות מישראל מספקים את הצרכים של האוכלוסיה הפלשתינית. את זה ממש לא ראינו עד עכשיו. המנהרות עם מצרים לא ממש רלוונטיות (ואלמלא הן, כנראה שהמשבר היה קשה עוד יותר).

"הגידול המתמשך ביבוא דרך מערכת המנהרות מספק תעסוקה לאלפי פלסטינים ומעשיר את אוצר ממשלת חמאס באמצעות גביית מיסים על הפעלת מנהרות ועל הסחורות העוברות בהן. סוגי הסחורות המיובאות דרך המנהרות נקבע לפי היצע וביקוש ולעיתים קרובות יוצרים בעלי המנהרות מחסור מכוון כדי להגדיל את נתח הרווח."

הידד, ברוב טמטומינו אנחנו מגדילים את אוצר החמאס. אבל לטענה של דחוח הלוי כנגד ארגוני זכויות האדם זה לא קשור.

"שערי רצועת עזה פתוחים ליציאה וכניסה של תושבים פלסטינים, וזאת בכפוף לאישור ותיאום של שלטונות ישראל ומצרים. ע"פ הנתונים הפלסטינים, ישראל ומצרים אישרו יותר מ-98% מכלל הבקשות של פלסטינים לקבל טיפול רפואי בתחומן."

כזכור, החמאס מערים קשיים על כל מי שלא מקורב לצלחת. זה שישראל מאפשרת לו את הכח הזה זאת בעיה בפני עצמה.

"מערכת המנהרות משמשת גם לצרכים צבאיים של חמאס, ובהם שליחת לוחמים לאימונים באיראן ובסוריה, וייבוא מערכות נשק מתקדמות (נ"מ ונ"ט), חומרי נפץ ותחמושת. להפעילות הפלילית במנהרות כוללת יבוא של סמים ונערות צעירות לצורך עבודות שירותים ונישואין עם פלסטינים עשירים ומבוגרים. "

אכן, עוד פגיעה בזכויות האדם כתוצאה מהסגר… רגע, מישהו כאן התבלבל.

"עמדת ארגוני זכויות האדם, המציירים תמונה מופרזת ומוגזמת של השלכות "המצור", לוקה בסטנדרטים כפולים. מחד גיסא, הם טוענים בתוקף שישראל הינה עדיין כוח כובש ולכן היא חייבת לדאוג "לביטחונם ורווחתם של תושבי עזה", אך מאידך גיסא הם מבקרים את ישראל רק על אי דאגה לרווחת תושבי עזה ולא לביטחונם שנפגע קשות בשל שלטון חמאס המחיל בהדרגה את החוק האסלאמי תוך דיכוי אלים של האופוזיציה"

איפה כאן הסטנדרטים הכפולים? הם מבקרים את ישראל (ככח השולט) על הפקרתם של תושבי עזה. נראה לי סטנדרט אחיד למדי.

"יתירה מכך, ארגוני זכויות האדם אינם מציגים דרישה מישראל לסיים את "הכיבוש" של רצועת עזה, אלא אדרבא להעמיקו באמצעות פתיחת הגבול באופן מלא. יש בעמדה זו משום פרדוקס, שכן אם ישראל ישראל תסיר את המצור על פי דרישת ארגוני זכויות האדם, הכיבוש אמור להסתיים, ומכאן שלישראל לא תהיה עוד חובה לדאוג לאוכלוסית עזה. אשר על כן, תמוהה העובדה שארגוני זכויות האדם מוסיפים לתבוע מישראל לדאוג לאוכלוסית עזה גם לאחר הסרת המצור."

לא, אין כאן פרדוקס. אם ישראל ישראל תסיר את המצור על פי דרישת ארגוני זכויות האדם, הכיבוש לא אמור להסתיים (לפי ארגוני זכויות האדם). הכיבוש יסתיים כשישראל תסיים לכבוש את עזה. העובדה שארגוני זכויות האדם מוסיפים לתבוע מישראל לדאוג לאוכלוסית עזה גם לאחר הסרת המצור לא תמוה בכלל, זה תפקידו של הכח השולט בכל מדינה. משום מה דחוח הלוי החליט שאם ישראל תסיר את המצור אז הכיבוש יסתיים, זה עוד איש קש, ואם הוא היה מעתיק פחות מספרים ומנסה להבין את הטיעונים איתם הוא מתמודד אולי הוא היה מבין את זה.

"ארגוני זכויות האדם תובעים מישראל לפעול על פי רף מוסרי גבוה שאינו נדרש ממדינות אחרות. על פי ההיגיון של ארגונים אלה, לפיו ישראל חייבת לסייע לישות אויב שתוקפת אותה, על ארה"ב ומדינות הקואליציה שכבשו את אפגניסטן להושיט סיוע לכפרים בו שולטים לוחמי הטליבן הנלחמים בכוחותיהם."

רק שהיישות הזאת היא יישות שישראל יצרה, ונמצא בשטח שנצא תחת שליטה ישראלית(לפי ארגוני זכויות האדם) כבר יותר מארבעים שנה.

"בניגוד לתביעה הנחרצת מישראל לפתוח את גבולותיה לישות אויב, נמנעים ארגוני זכויות האדם (או משמיעים קול ענות חלושה) מלציג תביעה תקיפה דומה לשלטונות מצרים הגובלת מדרום ברצועת עזה ואשר אינה מגדירה את ממשלת חמאס ישות אויב."

"קול ענות חלושה", טוב, אני מניח שיש לו מספרים שיראו כמה היא "חלושה".

מה מניע אותם?


תקציר מנהלים: הפוסט הזה לא יהיה על "אם תרצו" ולא יביע דעות בעדם או נגדם. הפוסט הזה לא יהיה על יתרונות הסגפנות ולא יביע דעות בעדה או נגדה. אם אתם מעוניינים לקרוא על הנושאים האלה הייתי ממליץ ללחוץ על הקישור הזה

 

מתברר שלאהוד ברק יש שעון שעולה 100 אלף שקל. מישהו, כנראה ברק עצמו, לקח 100 אלף שקל והחליט להוציא אותם על שעון. שעון. כאמור, אין לי כוונה לתת כאן נאום צדקני על יתרונות הסגפנות. בסופו של דבר אני  חושב שזה טוב שאנשים מפנקים את עצמם, ואם הם עושים את זה בכסף שהם הרוויחו ביושר ושילמו עליו מיסים והם מוציאים אותו על מוצרים חוקיים ומוסריים, אז זה בכלל טוב. יותר מזה, אין לי שום בעיה לקבל 100 אלף שקל (מישהו מוכן לתת?) ולהוציא אותם על שטויות. אבל שעון. שעון? בסך הכל מכשיר שמראה את השעה, שעון ב-100 שקל מראה את אותה שעה כמו שעון ב-100 שקל. קשה לי לחשוב על פיצ'ר שימושי שאפשר לדחוף לשעון ושלא קיים בשעונים שעולים 100 שקל. יותר מזה, היום שלכל אחד יש טלפון נייד (שמראה את השעה), בשביל צריך לסחוב עוד חתיכת טכנולוגיה מיותרת ומיושנת על היד? מה גרם לברק (או מי שקנה לו את השעון) לקחת את הכסף ולקנות שעון כזה, ולא, נגיד,יצירת אומנות יקרה או קוויאר מיוחד או משהו יקר אחר שגם יכול לגרום להנאה? אני לא חושב שמדובר בסמל סטטוס. קודם כל כי ברק לא צריך "סמל סטטוס" הפרצוף שלו מוכר בכל העולם, ואף אחד לא יחשוב שהוא איזה קבצן שהתגנב למחלקה הראשונה.בנוסף, הוא לובש חליפות יקרות, משקפים יקרות, גר בבית יקר, ונוסע במכונית יקרה. מישהו בכלל מסתכל על היד שלו בשביל לבדוק את הסטטוס שלו? ואם כן, כמה אנשים כבר ידעו להבדיל בין שעון של 100 אלף שקל לשעון של אלפיים שקל?בקיצור, הסיבה לרכישה הזאת לגמרי לא מובנית לי, והסיבה להליכה עם השעון הזה מובנית לי עוד פחות.

 

איזה בחור בשם רועי ילין החליט שהוא לא מסמפט את "אם תרצו", אז הוא הקים קבוצה בפייסבוק בשם: "אם תרצו – תנועה פאשיסטית" ו-2,000 אנשים (אני מניח ששונים) הצטרפו לקבוצה הזאת. 2,000 אנשים זה בערך פי 500 ממספר האנשים שיקרא את הטקסט הזה. כל אחד מהם הוא "חבר" בקבוצה, שזה אומר שכשאתה נכנס לדף שלו אתה רואה את קישור לדף של הקבוצה וכשאתה נכנס לדף של הקבוצה אתה רואה קישור לדף שלו ו… וזהו. בערך כמו ללכת עם חולצה T עליה כתוב "אנחנו לא מסמפטים את אם תרצו". ושוב, נשאלת השאלה: "מה הטעם?" בשביל מה אותם אנשים החליטו לכתוב את השם שלהם לצד הצהרה פוליטית ריקה מתוכן או ממעשה? זה אפילו לא הפגנה, זה סתם הצהרה שנכתבת ברוח. היחידים שאולי יושפעו מהמעשה הזה הם החברים בקבוצה (אם הם ילכו לראיון עבודה עם מעסיק שתומך באם תרצו ושחיפש את השם שלהם ברשת). אפשר לחשוב גם כאן שזה סמל סטטוס, אבל שוב, אני לא רואה איך הצטרפות לקבוצה כזאת משנה את הסטטוס של הבן אדם, הרי זה לא שהדעות שלו הם סוד או שמכיריו חושבים שהוא חבר ב"אם תרצו" (ואם כן, לא פשוט יותר להגיד למכירך מה הדעות שלך במקום לשלוח אותם לחפש את זה ברשת)? נראה לי שהמניע כאן הוא אותו מניע של מי שקונה שעון ב-100 אלף שקל…

 

ובהערת ביניים, איזה מן ביקורת לא מנומקת זאת "אם תרצו – תנועה פאשיסטית". ברור לכולנו שאם הם היו קוראים לקבוצה שלהם "אם תרצו – תנועה ששמה מתחיל באות א'" אף אחד לא היה שומע עליהם. ככה שאי אפשר להתחבא מאחורי הטיעון של האמת, ומצד שני, אם הם היו קוראים לקבוצה שלהם "אם תרצו – תנועה ששמה מתחיל באות ב'" אף אחד לא היה חושב לתבוע אותם, ככה שגם מאחורי הטענה שזה שקר אי אפשר להתחבא. הטענה שלהם היא משהו כמו "אנחנו נגד אם תרצו בגלל שיש להם מאפיינים דומים לפאשיזם" והטענה של "אם תרצו" היא משהו כמו "אנחנו בעד עצמנו ואין לנו מאפיינים דומים לפאשיזם". בגלל שכולם מסכימים על המאפיינים של אם תרצו, אפשר היה לחלק את הדיון לשני חלקים בלתי קשורים לחלוטין:

  1. מה הם המאפיינים של תנועה שהופכת אותה ל"פאשיסטית". זה סתם דיון היסטורי-סמנטי, אפשר להשתמש באיזה מאפיינים שרוצים, העיקר להבהיר אותם מראש.
  2. איזה מהמאפיינים של "תנועה פאשיסטית" הם שליליים ואיזה חיוביים (אני מניח שגם מתנגדי "אם תרצו" יקבלו את ההתנגדות הפאשיסטית לשחיתות כחיובית). כאן, כנראה, נמצאת המחלוקת. אבל אם הם היו אומרים "אם תרצו – תנועה שמחזיקה במאפיין X ואנחנו חושבים שמדובר במאפיין שלילי", ומאפיין X הוא באמת מאפיין של אם תרצו, אף אחד לא היה תובע אותם וזה היה מייצג את דעתם באופן מדוייק יותר.

סוף הערת ביניים.

דמגוגיה 101


קצת רקע כללי (שאמור להיות מובן מאליו). סעיף 5 בחוק יסוד: הכנסת קובע חד משמעית ש:"כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה ומעלה זכאי לבחור לכנסת אם בית משפט לא שלל ממנו זכות זו על פי חוק". עד כמה שאני יודע, בית המשפט הישראלי לא מרבה לשלול את הזכות הזאת מאזרחי ישראל (למעשה, אני לא זוכר מתי בית המשפט כן פסל את הזכות הזאת). חוק הבחירות לכנסת מגדיר את הפרוטוקול בעזרתו מתבצעת הבחירה. לפני הבחירות מכינה הממשלה את "פנקס הבוחרים" שמכיל את כל האנשים שזכאים לבחור ואת כתובתם. ועדת הבחירות מחלקת את האזרחים לקלפיות באופן שכל אזרח יהיה מצומד לקלפי שקרובה למקום מגוריו. וביום הבחירות כל אזרח זכאי להתייצב בקלפי אליה הוא מצומד ולהצביע. לא כל האזרחים נמצאים בביתם ביום הבחירות, חלקם נמצאים בים, חלקם מאושפזים, חלקם אסורים, חלקם חיילים על משמרתם, חלקם נמצאים בשליחות המדינה בחו"ל… לכן החליט המחוקק להוסיף פרוטוקול נוסף להצבעה ב"מעטפות כפולות" לאותם יוצאי דופן. האזרחים שמתגוררים בחו"ל ואינם שליחי המדינה (או הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית העולמית או הקרן הקיימת לישראל או קרן היסוד) כמו האזרחים שנמצאים בישראל ורחוקים מביתם צריכים לסוע לקלפי המצומד להם על מנת לממש את זכות ההצבעה.בהסכם הקואליציוני בין ישראל ביתנו לליכוד הוסכם ש:

"הממשלה תגבש הצעת חוק ממשלתית שתאפשר הצבעה של ישראלים השוהים בחו"ל ביום הבחירות, בתנאים ובתבחינים שיוסכמו על דעת הסיעות החברות בקואליציה. הצעת החוק תונח על שולחן הכנסת בתוך שנה מיום כינון הממשלה. נוסח הצעת החוק הממשלתית ייקבע בהסכמת כל סיעות הקואליציה."

סעיף זהה נחתם גם בהסכמים קואליציונים אחרים. אחרי הקמת הממשלה הגישו חברי הכנסת מילר ורותם מישראל ביתנו הצעת חוק פרטית  שאמורה להגדיר פרוטוקול בעזרתו יכולים אזרחי ישראל שנמצאים בחו"ל לממש את זכותם להצביע. בקיצור, הרעיון הוא שמי שרשום בפנקס הבוחרים ושיש לו דרכון בתוקף במשך 10 שנים (למה?) יוכל להצביע בחו"ל כמו עובדי משרד החוץ. להצעה הזאת יש יתרונות וחסרונות ברורים, מצד אחד היא מגדילה את האפשרות של אזרחי ישראל לממש את זכותם החוקתית להצביע ומאפשר להם יותר גמישות ביום הבחירות, מצד שני היא מפלה בין ישראלי מצפת שנוסע לפריז (ויכול להצביע) לבין ישראלי מבצפת שנוסע לאילת (ולא יכול להצביע), ומצד שלישי, היא מפלה בין ישראלי שרק הוציא את דרכונו, לישראלי הוציא את דרכונו לפני יותר מעשור. בנוסף, הגדלת מספר המעטפות הכפולות מגדילה את האפשרות הטכנית של פקידי הממשלה (שממונים על ידי הקואליציה) לזייף בחירות. אבל, כמובן, אף אחד לא מדבר על הנושאים האלה. כולם מעדיפים להגיב באוטומט את הדעות המוכנות מראש שלהם בלי קשר למציאות.

אחד המאמרים שנכתבו נגד החוק הוא מאמרו של שלמה אבינרי בארץ.  שלמה אבינרי  הוא פרופסור מכובד, זוכה פרס ישראל, אדם מאוזן ומרשים. ודווקא בגלל זה, המאמר שלו מפתיע בשטחיותו, דלות טיעוניו וחוסר הרצינות שלו. המטרה שלי כאן היא להראות כמה המאמר הזה חסר טיעונים אמיתיים, אבל אין כאן שום הבעת דעה על הנושא עצמו, אלא רק על טכניקת הדיון של שני הצדדים. נתחיל:

"הרעיון להעניק זכות בחירה לכנסת לאזרחים ישראלים היושבים בחו"ל הוא לא דמוקרטי ולא ציוני. לכן אין זה משנה מי ייהנה ממנו פוליטית – יש להתנגד לו עקרונית."

ה"רעיון" הזה, כמו שהסברתי בפתיחה, קיים מאז חקיקת "חוק יסוד: הכנסת". האם אבינרי מנסה כאן לטעון בעד שינוי חוק יסוד? האם הוא באמת הולך לטעון שחוק יסוד הכנסת הוא לא דמוקרטי? לא ציוני? מוזר…

"זכות הבחירה היא אבן-התשתית של תפישת האזרחות הדמוקרטית. היא מעוגנת בהנחת היסוד, שלפיה העם גם מהווה את בסיס הלגיטימיות של ההכרעה הפוליטית וגם מי שבסופו של דבר מפעיל אותה. בכך מקופלת ההצדקה המוסרית העקרונית של השיטה הדמוקרטית: מי שמקבל את ההכרעה יישא גם בתוצאותיה, לטוב ולרע. השתתפות ללא נשיאה באחריות היא בלתי מוסרית ומערערת את יסודות הדמוקרטיה."

 "מי שמקבל את ההכרעה יישא גם בתוצאותיה, לטוב ולרע" זאת "הצדקה המוסרית העקרונית של השיטה הדמוקרטית"?! מעניין… האם אסור למי שאינו סוטה מין להשתתף בהכרעה לגבי ענישת אנסים? האם אסור למי שאינו בעל עמדת כח להשתתף בהכרעה לגבי ענישת מקבלי שוחד? האם אסור לתושבי תל אביב להשתתף בהכרעה לגבי בטחונם של תושבי חיפה? האם אסור לנכים להשתתף בהכרעה לגבי מדרגות?

"נכון אמנם שדמוקרטיות ותיקות כמו ארה"ב, בריטניה וצרפת מעניקות זכות הצבעה גם לאזרחים החיים מחוץ לגבולותיהן (אין מדובר ב"מרבית המדינות הדמוקרטיות", כפי שנטען בהצעת צעת החוק של ישראל ביתנו). אבל ההבדל ביניהן לבין ישראל הוא עמוק ומהותי."

הבדל מהותי… זה צריך להיות מעניין. האמנם לא מדובר במרבית הדמוקרטיות? אבינרי לא טורח לתת שם של דמוקרטיה אחת שבה אין לאזרחים שלא מתגוררים בה זכות הצבעה. כדאי גם לציין שגם  אם אבינרי ימצא איזה שלושה איים ושתי נסיכויות כאלה, ברור למדי שמרבית האזרחים של המדינות הדמוקרטיות יכולים לממש את זכותם להצביע גם אם הם לא מתגוררים במדינתם.

"ראשית, בכל אחת מן המדינות הללו שיעור האזרחים החיים מחוץ לגבולות מדינתם הוא זניח ביחס לכלל האוכלוסייה. לפיכך, מתן זכות הכרעה לציבור הזה לא ישנה באופן מהותי את תוצאות ההצבעה. מדובר יותר באקט של הזדהות. אצלנו מדובר במאות אלפים, המהווים אחוז ניכר מאזרחי המדינה."

את זה דווקא קל לבדוק. לישראל יש בין 750,000 ל-540,000 אזרחים שחיים בחו"ל. עבור אוכלוסיה של 7.5 מליון אזרחים, מדובר על כ-10%. כעשירית מהבריטים, חיים מחוץ לגבולות בריטניה (למשל).האם עשרה אחוז זה אחוז ניכר יותר מעשירית? האם עשירית היא מספר זניח לעומת עשרה אחוז? מעניין.

"שנית, ברוב המקרים מדובר באזרחים החיים בחו"ל באופן זמני. לעומת זאת, במקרה הישראלי, מדובר בעיקר בישראלים שעזבו את ארצם לצמיתות, אף כי ייתכן שהם שומרים על זיקה נפשית אליה."

האמנם?!  אפשר להניח שהנתון הזה מבוסס, כמו שאר המאמר,על ניחושים. שני המאמרים שמקושרים למעלה מביאים מספרים, ושונים לגמרי מהניחוש של אבינרי.

"שלישית, אף מדינה מהמדינות הללו אינה ניצבת לפני הכרעות גורליות כישראל. הסוגיות שבהן אנחנו צריכים להכריע הן סוגיות של מלחמה ושלום, שיקבעו את עצם קיומנו."

להבדיל מהסוגיות איתם מתמודדים האמריקאים, שכידוע לא יצאו לאף מלחמה במאה האחרונה? אולי הבריטים? האוסטרלים? מי באמת לא ניצב בפני הכרעות על סוגיות של מלחמה ושלום? שוויץ? אז בעצם אבינרי רוצה לשלול את זכותם של הישראלים שנמציאים בשוויץ לבחור?! אה, כן. אצלם זה סתם מלחמה, אצלנו זאת סכנה קיומית. כמובן…

"לכן, הענקת זכות הכרעה למי שאינו חי כאן ולא יישא בתוצאות איננה אלא הפקרות מוסרית."

קשה להגיד שישראלי שנמצא בארצות הברית לא ישא בתוצאות, הוא הרי מממן את הצי השישי,  קונה דלק שמחירו תלוי במצב המזרח התיכון, ומן הסתם יש לו משפחה שחיים בישראל.אפשר גם לשאול האם לפי ההגיון הזה שלילת זכות ההצבעה ממי שנושא בתוצאות (קטינים, פלשתינאים, ירדנים, לבנוים, סורים, לובים…) היא לא הפקרות מוסרית. אבל, בעצם, ההשפעה של נשיא ארצות הברית (למשל) על הנעשה בישראל היא גדולה לא פחות מההשפעה של ראש ממשלת ישראל. האם אבינרי רומז שנתינת זכות הצבעה לנשיאות ארצות הברית לאזרחי ארצות הברית שחיים בארצות הברית היא "הפקרות מוסרית"?! ברור שזה רעיון מופרך מהיסוד.

"ואחרון אחרון: מציעי החוק מביאים כדוגמה את ארה"ב. ואולם, כל אזרח אמריקאי החי בחו"ל חייב לשלם מס הכנסה לארה"ב ולהגיש דו"ח שנתי על הכנסותיו לרשויות המס האמריקאיות. ההיגיון ברור – אין "ארוחות חינם": המבקש להשתתף, חייב לשאת בנטל. אינני בטוח שהישראלים החיים בארה"ב וסבורים כי "מגיע" להם להשתתף בבחירות יהיו גם מוכנים לשלם מס הכנסה למדינה."

ואחרון אחרון: גם אזרח ישראלי שחי בחו"ל חייב לשלם מס הכנסה לישראל. אבל בדיוק כמו האזרח האמריקאי שחי בישראל, הוא ישלם מס רק לאחת המדינות, משום ששתיהן חתומות על אמנה למניעת כפל מס. ההגוין של "אין ארוחות חינם" כנראה לא כל כך ברור…

"מעבר לעניין הדמוקרטי קיים גם העניין הציוני. מדינת ישראל נועדה להיות מדינת הלאום של העם היהודי, והיא בנויה על ההנחה שיש משמעות לקיומה של ריבונות יהודית בארץ ישראל."

ולכן, להבדיל משאר מדינות הלאום שבנויות על ההנחה שיש משמעות לקיומה של ריבונות לאומית בארצם… מעניין…

"הענקת זכות בחירה למי שעזבו את הארץ – וזו זכותם – מטשטשת את ההבחנה בין ישראל ליהדות הגולה."

מה?

"אולי אין לכנות את העוזבים "יורדים", אבל מתן זכות בחירה מעניק לגיטימציה לעזיבת הארץ."

אני מבין, זאת זכותם אבל זה לא לגיטימי. בעצם, אני לא מבין.

"עזיבתם של ישראלים רבים את הארץ נובעת לא רק מן הגלובליזציה, אלא גם מהעובדה שהיהודים היו עם נע ונד במשך אלפי שנים."

מעניין… אפשר  לבדוק את זה. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יצאו מישראל ליותר משנה בין 3.0 ל-3.6 פרומיל שזה בערך חצי מגרמניה. אולי גם הגרמנים היו עם נע ונד במשך אלפי שנים? (בעצם, כל בני האדם היו עם נע ונד במשך אלפי שנים, אבל לא ניתן לעובדות להפריע, נכון?)

"והצעת החוק – בטשטשה את ההבחנה בין חיים בישראל לחיים בגולה – חותרת תחת מטרת-העל הציונית: להיות עם חופשי בארצנו. זו אינה רק סיסמה, אלא מטרה אמיתית ומוחשית."

ז"א אם נשטש את "ההבחנה בין חיים בישראל לחיים בגולה" נהיה פחות חופשיים? אולי, רק בשביל לא לטשטש את ההבחנה, נרצע את אוזנו של כל ישראלי שחי בישראל. חופש? הבחנה? מה הקשר? לא קשה לראות שאבינרי סתם חיבר שתי סיסמאות בלי כל קשר בין אחת לשניה. וזה, בעצם, כל המאמר. אוסף של סיסמאות, סברות לא מבוססות, השערות חסרות קשר למציאות והקשרים לוגים פרועים.